דיפ ספייס

המגזין pc world, שחובב דירוגים לא פחות מהטוש, הפציע ברשימה חדשה ומרגשת – 25 האתרים הגרועים ביותר. ברשימה שועטים אתרים מעצבנים ומג'ויפים כמו הוטמייל (מקום 20) ו-microsoft windows update האהוב (מקום 16), אבל את המקום הראשון כבש אתר שלא תיארתי לעצמי שמקומו ברשימה, ולו בגלל הז'אנר אליו הוא משתייך – מייספייס.

כמו פקאצות ישרא, גם המאפיינים הייחודיים (שלא לומר מעוררי מיגרנה, שלא לומר גורמים לך לרצות להתעוור זמנית, שלא לומר מעודדי פרכוסים) של תושבי מייספייס, ידועים ומוכרים. מכיוון שחלק ניכר מהמתארחים באתר, אוהבים צבעוניות יתרה, הם בוחרים לעצב כך את הדף שלהם. מייספייס, כאג'נדה, בחר לתת לגולשים לייצר את התוכן שלהם ללא הפרעה משמעותית – בלי משטרת עיצוב, בלי הגבלה על מספר האלמנטים שאפשר להעמיס, בלי השגחת גרפיקאי מוסמך.

האתר, כותבים במגזין, מכיל כמויות עצומות של עמודים שנראים כמו חדר אחרי טורנדו – המון קופסאות טקסט, תמונות עצומות, רעש רקע, ובאופן כללי – לא מתנהג כמו אתר שמכיל למעלה מתשעים מיליון משתמשים.

And in a place where "U are soooooooo hot!!!" passes for wit, MySpace isn't doing much to elevate the level of social discourse.

זה לא בסדר. רוצים להשען על תוכן מבוסס גולשים? אין בעיה, רק תדאגו שהם יכתבו יפה, בכתב יפה ומסודר, ישמרו על השוליים ולא ישתמשו ביותר משלושה צבעים לדף, ושכולם יהיו צבעי פסטל. וגם שידברו כמו מבוגרים וישמרו על השיח הציבורי ברמה ראויה, ובלי תמונות מרובות פיקסלים בבקשה.

אבל זה לא שהם חושבים שמדובר באמת באתר גרוע.

Is MySpace totally bad? Not at all. Are we old farts? Yeah, probably.

ככל הנראה? נניח.
הדבר היחיד איתו אני מסכימה בתוך בליל הטקסט החינוכי-מוסרני הזה, הוא הדרישה לשיפור האבטחה באתר, בו כל האקר מתלמד יכול לחרב לך את המחשב. לגבי אתר וובשתיימי כמו מייספייס, דרישה לעיצוב מכובד ורציני תפגע בו באורח אנוש, וזאת בלי להזכיר במילה את הלגיטימציה לשיטור כזה.