יניב גבאי-מילר, שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות קישור לסיפור המתפרסם ב”סאן” הבריטי. מסתבר שלאיזה צעיר סרבי היו בעיות של שפיכה מוקדמת והוא התבייש ללכת לרופא. לכן הוא הלך לאיזה רופא אליל שאמר לו “יש לי פתרון בשבילך”. כמובן שהצעיר התרגש. “מה הפתרון?”, הוא שאל. “לך תזדיין עם קיפוד“, ענה רופא האליל.
יכול להיות שלרופא אליל פשוט נמאס מהצעיר הנודניק אז הוא צעק עליו “יאללה, תעזוב אותי ולך תזדיין עם קיפוד” – שזה (אולי) סוג של קללה נפוצה בסרבית, אבל בכל מקרה הצעיר הלך, מצא קיפוד, עשה בו את שעשה בו ומיד רץ לבית חולים לאחר שהמהשמו שלו, איך לומר, יצא חבול.
אם תשאלו אותי, זה יופי של סיפור לחגים. לדעתי, כל החגים האלו זה אירוע שדומה לקיום יחסי מין עם קיפוד. כי מצד אחד – היי, יחסי מין! ומצד שני – היי, זה קיפוד!!
אז מצד אחד זה חג וזה חופש וזה קצת שקט מהיומיום ומצד שני זה ארוחות משפחתיות דביקות, ילדים שמתרוצצים בבית וצועקים “משעמם לי! משעמם לי!!”, טיולים שהם בעצם ישיבה בפקק אחד גדול ובאופן כללי אתה רוצה לצעוק – די כבר עם הקיפוד הזה!!!
אמנם אני מעריך במידה מסוימת רפואה אלטרנטיבית אבל זה בעיניי טיפול קוצני מדי.
קצת כמו דנדוש- מצד אחד- היי, יחסי מין! מצד שני, יוצאים חבולים….
רגע, אבל אני מניח שזה פעל, לא?
עכשיו בכל פעם שהוא יגיע ל’רגע הקריטי’, הוא ייזכר בקיפוד.
מה שגורם לי לחשוב שאולי עכשיו הוא יצטרך תרופה לאינפוטנציה.
שני דברים שאהבתי בכתבה:
1. הכינוי שהדביקו לו – Mr Jiggywinkle.
2. זה שהרופא של הסאן הסביר איך לעשות סקס עם קיפוד באמת מרפא בעיות מין.
מעניין מה סוניק חושב על זה.
זה כל כך קורע. מצד אחד – מסכן הסרבי, מצד שני – נראה לי שגם הקיפוד לא ממש נהנה. אגב, זה קיפוד או קיפודה?
תמר – אני מניח שגם אותו זה קרע.
ובטח שזו קיפודה! מה את חושבת שהוא? סוטה?
עומר – לול
יובל,
זה נשמע כאילו יש לך חיים.
אני ממש לא מבינה מה קורה בגלוב הזה.
רגע, יכול להיות שהתבלבלתי …
שאני בעצם במקום אחר?
מהר! שמישהו ישיג את הקיפוד ויגיד לו שבישראל הוא יכול לעשות מליונים מתביעה על הטרדה מינית! נראה לי שיש לו קייס די חזק.
מייקי, ילדים זה מה שבא אחרי החיים.
kiPod
ליכטש – לול!
תמר,
ב-א-מ-ת-???
אז מה בא אחרי ילדים?
(כי אני חושבת שאני בשלב הזה…)
מייקי – מצב של “חסר חיים” כמובן. פפפפףףףף
מה הבעיה כאן?
מדובר בשיטת טיפול ידועה, המכונה “דיקור סרבי”, זה הכל.
למה להאשים את רופא-האליל?
אולי אני היחידי שחושב ככה, אבל מאז שג’וני נכנס לתפקידו הגלוב די מת.
רועי, תרגיע.
זה לא ג’וני. זאת אני.
אני הרגתי את הגלוב. בדיוק כמו שהרגתי את בן לאדן.
רק מה, שניהם לא מתים מספיק בשבילי, אם אתה מבין למה אני מתכוונת.
עולם חרא. חרא. חרא.
לדעתי להאשים את ג’וני זה מצוין, אבל לאו דווקא במות הגלוב (מת כמו ידית, נו).
אפשר להאשים אותו במזג האויר החרא, במלחמה שהיתה ובזו שעוד תהיה, בקידום שאנחנו לא מקבלים, בדלקת הגרון שיש לכולם, בכך שהיו”ר שוב לא זכה בלוטו. האפשרויות אינסופיות!
בספר Reading Lolita in Theran מספרת המחברת, פרופסור לספרות שגלתה מאיראן, על מקצת מפסקי ההלכה של חומייני, אלו שפורסמו בספרים שלו וניתן לרפרר אליהם.
בספר מצוטטת הלכה שיעית בתשובה לקושיה האם מותר לגבר שביצע את זממו בתרנגולת לאכול את בשרה….
התשובה לכל המעוניין – שלילית. לעומת זאת מותר לו למכור את התרנגולת למאכל לשכנו, ובלבד שזה יגור לפחות במרחק 2 בתים ממנו.
נראה לי שרועי מחפש ג’וב בהנהלה.
גגלעד – תחזור שנית?
תמר – את חושבת שג’וני אשם גם באונס הנשיא.. המממ, אופס, סליחה… באונס א’?
אני מממגגגגמגמת
לא צריך להרחיק לכת עד לסרביה
פה ממש מתחת לאף התרחשו דברים דומים
http://www.freakco.co.il/news/newsindex.php
בהמשך לגילויים האחרונים התברר שגם צ‘ינגפינקי הוטרד ע”י קיפי
http://www.geocities.com/TelevisionCity/4952/kipipus.JPG
מייקי, את מוזמנת לקרוא את הספר.
נדמה לי שיצא גם בתרגום לשפת הקודש, תצטרכי לברר בארץ.
ועל זה נאמר, שהידידים הם כפרתו של אלוהים על הקרובים.
ולי נראה שרועי רוצה שיעלו אותו לדרגת טרול.
רציני, מאז שג’וני הצטרף, הגלוב די מת, אני לא מוצא אירועים אחרים שיכלו לגרום למותו בטרם עת של הגלוב. אם קרה משו אחר שיותר סביר שהרג את הגלוב, אתם מוזמנים לכתוב.
לדעתי אולמרט אשם.
ביבי אשם, כאילו דה
אבל מה בדבר שילוב.
תנו לילדים או לדודה לזיין את הקיפוד, או אם אתם חייבים תעשו את זה אתם לשולחן החג.
אם זו הדודה, לא תצטרכו לראות אותה יותר (לפחות לא בחגים של השנתיים הקרובות). אם הילדים – תבלו במיון במקום בארוחה, ותוכלו לצחוק עליהם גם כשהם ינסו לדחוף אתכם לבית אבות בעבודת פרך
אם זה אתם – בחיים, אבל בחיים לא תצטרכו לראות יותר את הדודה
a good time will be had by all
אה ואם אף אחד לא מוכן – תנו לקלינטון, הוא אף אף פעם לא אומר לא
רועי, צר לי לאכזב אותך, אך דבר לא השתנה בדפוסי הגלישה בגלוב בשבועיים האחרונים למעט העובדה שהיה חג קיפודי באמצע.
ללא קשר – ג’וני אשם.
באמת מאז שהצטרפתי לגלוב אני שומע הרבה, או לפחות מדי פעם, ש”הגלוב מת”, “הגלוב מת”. וממש כמו הקטע ההוא עם צ’יגנפינקי, אני לא מבין את זה.
מה שחשוב זה כמה פוסטים עולים ביום? כמה תגובות יש? לדעתי מה שחשוב זה שהגלוב יהיה איכותי. שיעלו כאן פוסטים ראויים על נושאים שהם בנפשנו, שהכתיבה תהיה ברמה גבוהה, שהרעיונות יהיו מקוריים (אין לי כוח לתת לינקים מדויקים אבל תעשו חיפוש נניח לפי ג’וני דו), ושהתגובות תהיינה מחכימות.
חוץ מזה, לדעתי בכלל יש פה יותר מדי פוסטים, שלא לדבר על תגובות. ולכן, מתוקף תפקידי כחבר הנהלה, אני מוצא לנכון למחוק פעם ביום איזה 20 -30 תגובות. כאילו בחייכם, אתם יכולים אולי לרפרף עליהן, אבל אני מחויב לקרוא את הכל. למי יש זמן לזה?!
עד היום אמנם נהגתי למחוק את התגובות באופן רנדומלי, ללא אפליה וללא משוא פנים, אבל אחרי שראיתי מה הולך כאן בתגובות אני מודה שטעיתי. מהיום אני אתחיל קודם כל עם התגובות של רועי.
ג’וני, מה שרועי כתב בא ממנו, אבל הוא לא נגדך אישית וגם לא נגד הגלוב. הוא נגד העולם.
רועי, שיעורי בית (קלים): למצוא 20 דברים טובים בכתיבתו של ג’וני במהלך הדורות.