טוב נו, לא יכולתי להתאפק.
בגליון האחרון של העין השביעית מופיעה כתבה על המלחמה שמתנהלת בין "גלובס" ל"דה-מרקר". הידיעה על קיום המלחמה לא ממש מפתיעה וכתבנו עליה לא מעט. מה שמפתיע הוא שנראה שעכשיו המלחמה היא על סוג של אוטומט, מונעת מכוח עצמה. כך אני לפחות מפרש את הטור האחרון של מייקי דגן:
קראתי את הטקסט של מייקי והוא עוסק בטקסט שפורסם במגזין Fortune בו נכתב כי כללי הניהול של ג'ק וולש, המנכ"ל האגדי של ג'נרל אלקטריק, כבר לא כל כך בתוקף ושיש כללים אחרים מעודכנים יותר. אוקיי. נו? אז מה הקשר ל"גלובס"?
הקשר הוא ש"גלובס" החל לפני חודשיים-שלושה לפרסם את הטיפים של וולש מידי יום חמישי בטור מיוחד (אינני יודע אם הוא כותב אותו במיוחד ל"לגלובס"). בטוש די נבהלו מהטור הזה כי חשבו שהוא עשוי למשוך קוראים אבל נראה לי שכעבור זמן קצר הם נרגעו. ואולי לא. אולי הם לא נרגעו לגמרי אם הם היו צריכים לחלץ טקסט מ-Fortune שפורסם, אהממ, לפני 4 חודשים (!) ביולי השנה, כדי להסביר למה הטיפים של וולש הם לא הדבר הכי מעודכן בעולם.
אבל אפילו זו לא הבעיה. הבעיה היא שיכול להיות שהמידע שדגן מביא לקוראיו הוא מידע חשוב ורציני. הבעיה היא שיכול להיות שטוב מאוד, שחשוב מאוד שהוא פרסם את הטור שלו. הבעיה היא שכבר לא ניתן לשפוט את הטקסט שלו בזכות עצמו אלא רק דרך הפריזמה של המלחמה של "גלובס" ב"דה-מרקר". זו הבעיה. שני העיתונים האלו משלמים ועוד ישלמו את מחיר המאבק שלהם בשטרות של אמינות אם לא יחדלו מלהתעסק האחד בשני.
כתיבת תגובה