על רלוונטיות ומלחמה בין עיתונים

טוב נו, לא יכולתי להתאפק.

בגליון האחרון של העין השביעית מופיעה כתבה על המלחמה שמתנהלת בין “גלובס” ל”דה-מרקר”. הידיעה על קיום המלחמה לא ממש מפתיעה וכתבנו עליה לא מעט. מה שמפתיע הוא שנראה שעכשיו המלחמה היא על סוג של אוטומט, מונעת מכוח עצמה. כך אני לפחות מפרש את הטור האחרון של מייקי דגן:

וולש לא רלוונטי

קראתי את הטקסט של מייקי והוא עוסק בטקסט שפורסם במגזין Fortune בו נכתב כי כללי הניהול של ג’ק וולש, המנכ”ל האגדי של ג’נרל אלקטריק, כבר לא כל כך בתוקף ושיש כללים אחרים מעודכנים יותר. אוקיי. נו? אז מה הקשר ל”גלובס”?

הקשר הוא ש”גלובס” החל לפני חודשיים-שלושה לפרסם את הטיפים של וולש מידי יום חמישי בטור מיוחד (אינני יודע אם הוא כותב אותו במיוחד ל”לגלובס”). בטוש די נבהלו מהטור הזה כי חשבו שהוא עשוי למשוך קוראים אבל נראה לי שכעבור זמן קצר הם נרגעו. ואולי לא. אולי הם לא נרגעו לגמרי אם הם היו צריכים לחלץ טקסט מ-Fortune שפורסם, אהממ, לפני 4 חודשים (!) ביולי השנה, כדי להסביר למה הטיפים של וולש הם לא הדבר הכי מעודכן בעולם.

אבל אפילו זו לא הבעיה. הבעיה היא שיכול להיות שהמידע שדגן מביא לקוראיו הוא מידע חשוב ורציני. הבעיה היא שיכול להיות שטוב מאוד, שחשוב מאוד שהוא פרסם את הטור שלו. הבעיה היא שכבר לא ניתן לשפוט את הטקסט שלו בזכות עצמו אלא רק דרך הפריזמה של המלחמה של “גלובס” ב”דה-מרקר”. זו הבעיה. שני העיתונים האלו משלמים ועוד ישלמו את מחיר המאבק שלהם בשטרות של אמינות אם לא יחדלו מלהתעסק האחד בשני.

7 מחשבות על “על רלוונטיות ומלחמה בין עיתונים

  1. איך מגיעים מ – “…תוחלת הניהול הממוצעת של המנכ”ל בארה”ב נמצאת בירידה. לא מזמן למדנו ממחקר חדש שבכל 6 שעות בממוצע בערך מפוטר מנכ”ל בארה”ב” ל – “יכולת ההישרדות של מנכ”לים בארגונים שלהם הולכת ויורדת”? אולי שדה המשחק מאוכלס במנהלים רבים חסרי יכולת? אולי חברות רבות התמודדו עם קשיים, באותה תקופה, באמצעות פיטורי המנכ”ל? אין מכאן הקשה הכרחית לסביבה עסקית חדשה ואמיצה.
    מזל שציינו שהמחקר חדש, אחרת הייתי חושבת שהם במקרה נתקלו במחקר מ-99′ ששכב להם בתחתית האינבוקס.
    שש שעות בממוצע, בערך. זה בטוח זה מדעי.

    חוצמיזה, איזה מחקר? מי ערך אותו? לגבי איזו תקופה הוא מתייחס? מה היה גודל הדגימה? מי מימן אותו? האם הוא הופיע בפרסום העובר ביקורת עמיתים? ‘תקשיבו, יש מחקר, החוקים שלהם לא נכונים עוד! תקראו דה מרקר’.

    “החוקים של וולש לניצחון אינם עובדים עוד (אבל לנו יש 7 חוקים חדשים שעובדים)” נקרא כמו שער של קוסמו. ‘נתת את המספר והוא לא חזר? 7 דרכים לשמור על הדייט שלך’.

    לגבי חוק 2 של פור’צן. כי פייג’ וברין ראו את אלטה ויסטה והחליטו להרשם ללימודי פוסט-דוקטורט במקום לבנות מלכודת עכברים טובה יותר?

    גורלם של כמה ‘חוקים’ מונח על מאזני הגליונות המכורים, או נתח השוק הפוטנציאלי, או החשיפה הוירטואלית? אז עיתון פרסם כתבה שמנגחת לכאורה טור בעיתון מתחרה. אז מה. אבא שלי תמיד אמר, ‘תמיד תשפטי טקסט לפי תוכנו וגם לפי אינטרס כותביו, בלי קשר למלחמות אליהן את מודעת’.

  2. הטור לא נכתב עבור גלובס, מעבר לגיחוך במחשבה שדר. וולש מקדיש את זמנו לגלובס (זה בגלל סכומי העתק שהם מסוגלים לשלם לו), השאלות נשלחות אליו מכל העולם (עוד לא ראיתי שאלה מישראל).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: