מה יש עוד ב”אינטרנט” הזה?

גדי שמשון שלח קול קורא שמישהו יכתוב על הכתבה הזו. אז אני חולה, מקיא ועושה עוד כמה דברים שהשתיקה יפה להם, בעיקר בשירותים, אבל לא יכולתי להתאפק (גם בשירותים).

מעיין כהן, כותבת על שנאת ישראל ב”אינטרנט” מודל 2006. הסיפורים מסמרי שיער מהסוג שטרם נכתב עליהם בעיתונות (בשום מקום וגם לא בישראל), הדוגמאות מרגיזות, ייחודיות, בלעדיות ו”גלובס לפני כולם”. הנה לדוגמה:

דוגמה בולטת לכך היא קידום האתרים במנועי חיפוש: כך למשל, בחיפוש המילה JEW במנוע החיפוש הגדול בעולם, גוגל, תהיה התוצאה השנייה בעמוד אתר אנטישמי – Jew watch. חיפוש המילה היטלר יוביל למוזיאון וירטואלי על חייו ופועלו של הרודן. אפילו ביאהו גרופס ניתן למצוא קבוצות ניאו-נאציות, כגון “ילדים למען היטלר”, ואתר נוסף המיועד לילדים ונוער, air photo evidence, נותן לכאורה “הוכחות” מצולמות לכך שלא התקיימה שואה.

לא, לא בבקשה לא. אלוהים, לא ייתכן ש”אפילו ביאהו גרופס” ניתן למצוא קבוצות ניאו-נאציות, לא בבקשה, אל תגידו לי שזה נכון! רגע, רגע, אני חייב לקרוא את זה שוב, יש אתר שנותן *לכאורה* הוכחות שלא התקיימה שואה?! אלוהים אדירים מה יש עוד ב”אינטרנט” הזה? פדופילים? מפירי חוק? פורצי מחשבים? הנרי פוצים?!

אבל הכחשת שואה היא רק חלק מהתמונה העגומה. הג’יהאד הגלובלי עושה ברשת שימוש נרחב לא פחות, לצרכי תעמולה, גיוס פעילים, הפצת מסרים ועוד.

לא, לא בבקשה לא. אלוהים, לא ייתכן שגם לג’יהאד הגלובלי (לא סתם ג’יהאד מקומי. זה לא ג’יהאד יוסוף פינת מוחמד. לא! זה הג’יהאד הגלובלי!) עושה ברשת שימוש נרחב לא פחות. אלוהים אדירים, מה יש עוד ב”אינטרנט” הזה? מציצנים? רמאים? שקרנים? רגע, רגע, יש באינטרנט גם ה-א-ק-רים?

מעיין כהן לא מוותרת. היא חוקרת את אמיר גיסין ממשרד החוץ כמו חוקר שב”כ שתולש לפלסטינאי את האשכים:

אם תלמיד תיכון אמריקני, שלא יודע שום דבר על יהודים וישראל, מחפש אינפורמציה בגוגל וזה האתר הראשון שהוא רואה, זה לא מפריע לך?

הו אלוהים, איך זה לא מפריע לגיסין האנטישמי? וחמור מכך – גוגל, כן גוגל! הם אנטישמים! הם מדרגים את התוצאות האלו ראשונות וזה בגלל שהמייסדים של גוגל אנטישמים. כן, בייחוד סרגי ברין. כן!

מה נהיה עם “גלובס”? הם ירדו מהפסים? אין שם עורכים? ואולי חמור מכך, יש שם עורכים והם אישרו את הכתבה הזו.

* פוסט זה שונה בדיעבד בשל ביטויים לא ממש ראויים מצד הכותב. כלומר מצידי.

56 מחשבות על “מה יש עוד ב”אינטרנט” הזה?

  1. אתה לא במסנג’ר.

    ואגב, כן, הוא/היא/הם סתומים בלחץ. מה קרה? חסרים נושאים אחרים להיכנס בגללם לפאניקה? איראן? החיזבאללה? רעידות אדמה? האיחוד הלאומי-מפד”ל?

  2. בטח שהוא לא במסנג’ר. הוא גוסס. אין כבוד.
    אבקש לציין שאני דאגתי ליו”ר בשעותיו האחרונות, ושאפשר להוריש לי את בית הקיץ בפרובאנס.

  3. הרעיון הוא שיש אנטישמים באינטרנט כמו כל דבר אחר. יש אנטישמיים, יש גזעניים, יש ג’יהאד, יש מיליון ואחת בעיות ואנטישמיות לא בולטת מעל שום דבר אחר.
    מעבר לזה הכותבת הזאת מגזימה לגמרי ולוקחת דברים רחוק מדיי כאילו כולם באינטרנט אנטישמיים. שוב פעם כולם נגדנו… אחחחח

  4. (לאלעד)
    זה לא רק אתה.
    (ליו”ר)
    לא יודע אם זה השעמום או מצבך המידרדר, אבל הפוסט הזה קצת מיותר (לדעתי, לדעתי). וגם התגובות לכל ציטוט נראות כאילו באמת לא היה מה לכתוב – אז כתבת הרבה “לא, אלוהים!”, חזרת על מה היא כתבה שם (+סימני קריאה!) והוספת כמה דוגמאות אחרות לא קשורות.
    מה קרה? כולה עשו כתבה על אנטישמיות באינטרנט. אותי דווקא מעניין (טוב, לא נגזים. אבל לא נראה לי מיותר לדעת) שהתוצאה השנייה בגוגל ל”ג’וּ” היא אתר אנטישמי.

    אני מקווה שזה לא עושה אותי סתום בלחץ שאפשר לכבוש איתו מלפפונים חמוצים.

  5. העניין הוא שכתבות כאלה כבר נכתבו בעבר, והרבה.
    אנחנו לא ב-96′, ולהציג עניינים כל כך נדושים באופן כל כך פומפוזי, זה הכי רזי ברקאי.

  6. ומה הקטע עם הג’יהאד האיסלמי?
    למה הם מקבלים את כל הכותרות על חשבון הג’יהאד הנוצרי, הג’יהאד היהודי, והג’יהאד הבהאי? ראיתם פעם מה הג’יהאד הבהאי עושה לגנים של המתחרים?

  7. נו, מה הבעיה, שהאחראי על האינטרנט יתערב ויסגור את כל האתרים המשוקצים האלה. כולל את האתר הזה, שמעביר ביקורת על מאמרים חשובים בגלובס, ובאותו משפט מדבר על דברים שעושים בשירותים.

  8. תמר,
    ברור, ברור.
    לא קראתי את הכתבה, אבל מריפרוף של שתי שניות הבנתי שהכתבה נכתבה בעקבות יום עיון בנושא שנאה דיגיטלית באוניברסיטה הפתוחה, כלומר יש לה איזשהו נימוק הגיוני. חוץ מזה, הראיון שמובא שם עם אלי הכהן עוסק בזה שגם בישראל של 2006 עדיין לא קלטו את החשיבות של הסברה באינטרנט. אז אולי אנחנו כבר לא ב- 96′, אבל מחלקת ההסברה עמוק בניינטיז. וזה נראה לי משהו שלא יזיק לדעת, ואולי אפילו קצת יציק לאנשים האחראים שם (כן, בטח).
    בכל אופן, מה שגרם לי להגיב הוא בעיקר הירידה העצבנית על מעיין כהן. נכון, לא קראתי את הכתבה (וממש לא בא לי לעשות את זה), אבל “סתומה בלחץ וגו'”?! נראה לי טיפה’לה מוגזם. אבל שיהיה.

  9. היא הייתה בהרצאה של אלי הכהן באוניברסיטה הפתוחה בשבוע שעבר (שגם יהונתן הרצה באותו יום עיון).
    הכתבה היא אחד לאחד המצגת שלו. נא לא להפיל עליה את התיק.

  10. תמר. לך זה כ”כ 96′. לכן אמרתי, הכתבה לא מיועדת לאלה שכותבים גלובים. מה לעשות, חלק מהקוראים של גלובס, לא גולשים כל היום, או לא מודעים לעניין ואולי סתם לא זוכרים מה היה ב-96′.
    אני באמת מתקשה להבין מה רע בכתבה הזו כשלעצמה.

  11. מי שחותם את השם שלו על העתקה אחד לאחד של מצגת מיום עיון ושם את זה בעיתון (בשביל זה המציאו את “הביאה לדפוס”, לא? תמיד דמיינתי שנתנו לאיזה מישהו את הכתבה, אמרו לו ‘רד עם זה לדפוס’, והוא מקבל קרדיט שהוא הביא את זה להם), שלא יתפלא אם לא רק נופל עליו תיק, גם בעל התיק נופל אחריו. או משהו כזה, לא יודע, מאוחר.

  12. דרך אגב, חיפשתי עכשיו Jew והתוצאה החמישית היא ג’ו-ווטש ולא השניה. לא ברור למה הדבר לא נבדק. זה לוקח שניה לבדוק.
    מעל התוצאה הראשונה יש התנצלות של גוגל שמסבירה כי היא לא מתערבת באלגוריתם אבל מתנגדת אישית לתוצאות האנטישמיות, עם הפניה לליגה נגד השמצה. יש שם גם הסבר שהמילה Jew היא מילה שמחפשים אנטישמים לעומת Jewish או Judaism שיחפשו אנשים המתעניינים ביהדות.

  13. ואגב, חיפשתי palestine הערך הרביעי בגוגל הוא פלסטיין פקטס שנראה אתר פלסטיני, אבל בפנים מסתתרים טקסטים שנכתבים על ידי ארגון ימין ישראלי אנטי-פלסטיני.

  14. כבר אמרתי:

    “לא רק מכחישי שואה יש באינטרנט, אלא גם עדה שלמה של מכחישי פתח תקווה. איך אתה מצפה שילד שנדרש לעשות עבודה על פתח תקווה לא יפול למלכודותיהם כאשר הוא הולך ובצורה תמימה מחפש באינטרנט על פתח-תקווה?” (תשובה שיהונתן קלינגר לא נתן לאלי הכהן ממכון נטוויז’ן לחקר האינטרנט אחרי הרצאתו על מכחישי שואה באינטרנט, 07.11.2006)

  15. הבעיה היא בגישה. נכון יש אנטישמיות (ולא רק באינטרנט), אז מה? יש לנו מדינה וצבא ואנחנו צריכים להתבגר ולא להרגש מכל חבורה של אידיוטים. מה שהדהים אותי בכתבה ההזויה זו הגישה כאילו משרד החוץ צריך להתמודד עם התופעה. בטח ישלחו עוד כמה שליחים לחו”ל על חשבון משלם המיסים!
    נו, באמת.

  16. אם עוד פעם אני אראה כתבה על זה שג’ו ווץ’ עולה בין הראשונים בגוגל אני אצרח.
    (כשהוא היה ראשון בכלל יצאו כתבות היסטריות. די, משעמם להם?)

  17. אוג – אני מצפה ממי שכותב כתבה על הנושא שיעשה סיבוב קצר – לא ארוך, קצר – בארכיון. לאחר הסיבוב הקצר הוא יגלה שכאלו כתבות נכתבו המממ, בערך 900.
    עכשיו, אפשר לכתוב *כתבה שלמה* על זה שמחקרים קובעים שיין אדום זה טוב נגד התקפי לב. אפשר – למה לא. אפשר גם לכתוב כתבה על שלמה זה שבפורומים באינטרנט יש כל מיני אנשים מוזרים – אפשר למה לא.
    אפשר גם בכלל לקחת עיתונים מ-96-97 ולפרסם את הכתבות שוב. הרי הקהל מתחלף ומי שהיה מנוי על ידיעות היום הוא אולי מנוי על מעריב אז למה שמעריב לא יפרסם מחדש את כל הכתבות שלו מ-96′? הנה דרך לחסוך בכתבים.
    בקיצור, מי שכותב ברצינות תהומית ובלתי מודעת לעצמה כתבה שהיא אחד לאחד 900 הכתבות שנכתבו על הנושא בשנים האחרונות – צר לי, הוא סתום בלחץ.
    אני יודע שמקצוע העיתונאי הוא מסוג המקצועות שאומרים – אהה, מה הבעיה. הולכים מראיינים מישהו, כותבים מה שהוא אמר ומפרסמים. הכתבה הזו היא התגשמות התפיסה הזו שלא מבינה שעיתונאות כמו אוגדונר שריון היא מקצוע שצריך להתמקצע בו לפני שתוקפים את לבנון.
    אני מבין שאותך זה לא מרגיז. אותי כן.

  18. יובל אתה צודק, אבל יהודים עשירים תורמים בעיקר כסף לעיסוק אובססיבי בציונות, במאבק באנטישמיות ובטרור. ברור לכל העוסקים בתרבות דיגיטלית שמכון נטויז’ן במתכונתו הנוכחית מיותר לחלוטין. אבל כשכולם מפחדים מהאויב המדומיין האחר, קל למצוא אותו בגוגל ולהגיד הנה זה שם זה ממלא דוחות לתורמים, חומר רקע לדיונים של פוליטיקאים, כנסים לקשישים באוניברסיטאות, ספרים וראיון בשעה הבינלאומית ברשת ב’. מה רע?

  19. יו”ר
    מאז שהודעת כמעט שאתה לא תהיה כאן 3 שבועות
    אתה נמצא כאן יותר.
    הפוף על הפוך?
    פחחחח

  20. זה פשוט בגלל שאני חולה.
    קשה לי להתרכז בלימודים כשאני מקיא כל רבע שעה.
    לענות לך מהצד השני, לא מחייב אותי להתרכז יתר על המידה.

    (אחחח אין כמו להכניס לטרול אחת לכמה זמן. אל תיקח את זה אישית כן? אני חולה. חולה מת).

  21. יונתן – תדע לך ששינית את חיי לנצח עם אתר החמוסים של שולה, זה דף הבית שלי עכשיו.
    אהבתי במיוחד את הכותרת של התפריט משמאל : “לחץ על האפשרות הנבחרת כדי להגיע לעמוד”

  22. פוסט נמוך ומרושע שלך, יובל. איך תרגיש אם תקרא, למשל, שאתה מתבייש לשים תמונה שלך כאן כי אתה שמן, נמוך וקירח? התחושות העיקריות למקרא מילותיך הן בחילה וגועל. הפוסט הזה מספר בעיקר עליך, אדוני המאבד…

  23. הוא אמר שהוא התמלא גועל. אולי מקלחת תעזור לו להתנקות.
    חוץ מזה יש לי סטנדרטים. לא כל סירחן יכול לקפוץ לי. שיריח טוב קודם.

  24. גם שמן, גם קירח, גם חסר כישרון – אתה ממש זיהום רשת, אדוני הבלוגר. תירגע ותשקול להגיד סליחה. יצאת מאניק עם חרא בתחתונים. איכס, מי תזדיין איתך ככה. ובעצם,בכלל 🙂

    זהירות, טרול

  25. א. אני לא מבין למה אתה צריך להשתמש בשפה פוגענית, אתה יודע משהו על מעיין כהן בכלל?
    ב. הכתבות האלה, גם אם הן חוזרות על עצמן, חשובות, יש אנשים שלא מכירים את זה ולא גרים בגוגל פינת מסנג’ר כמוך וכמו יתר הגיקים שגולשים פה.
    ג. למשרד החוץ בהחלט יש מה לעשות, למשל, לקדם אתרים מטעמו לראש גוגל, די פשוט.

  26. רנדומלי,
    א. צר לי שפגעתי ברגשותייך. בזמנך החופשי גלוש לגלוב רנדומלי אחר.
    ב. יש לי רעיון. אני מציע לכהן שתפרסם כתבה על שירות באינטרנט: אתה מקליד מילה, לוחץ על חיפוש, והשירות נותן לך רשימה של אתרים וקישורים שמפנים אותך למקומות שבהן עשויה להימצא התשובה. קוראים לזה “מ-נ-ו-ע חיפוש!!”. יש אנשים שלא גרים ביאהו פינת ICQ והם וודאי ישמחו לקרוא כזו כתבה. בטח גם אתה.
    ג. נו, אם זה כל כך פשוט אתה יכול לעשות הרבה כסף. תרים טלפון למשרד החוץ ותציע להם פתרון פשוט.

    קצה נפשי בכל המתייפיפים.
    הכתבה של כהן היא בושה וחרפה והעורך שאישר את הכתבה הוא תת-רמה.
    לא נאה לכם? אשתדל לחיות עם האכזבה.

  27. “משרד החוץ בהחלט יש מה לעשות, למשל, לקדם אתרים מטעמו לראש גוגל, די פשוט.” – ברור, לא? כי במשרד החוץ כבר גמרו לעסוק ביחסים דיפלומטיים עם מדינות וכבר לא צריך לדון עם הפלשתניאים/סורים אירנים. כל מה שנשאר זה להתחרות על פייג ראנק עם קבוצות של תמהונים מההרים במונטנה.
    הגיוני, לא?

  28. מחקת גם את שלי ,אה?
    אפילו לא נתת לקוראים אפשרות לראות מה אנשים שלא אוהבים להתבוסס בקיאם של אחרים חושבים עלייך ועל סגנונך. זוהי ביריונות לשמה. מדוע אינך יכול להתמודד עם תגובות שסולדות
    ממך? זה אומר דרשני.

  29. לידיעתך – יובל ושרי אינם אותו כותב ואין לי מושג אם למעיין יש אח אחות או תאומים.
    לא אוכל לאמר לך ש”נאה דרשת” כי אתה לא. אבל לשמחתך ושמחת מעריציך זמני יקר מכדי שאבלה אותו כאן.

  30. סתם רשעות, ויש כאלה שיגידו שהכינויים שבהם השתמשת בפוסט וגם בתגובות הם על גבול עבריינות המקלדת. לא מתאים לך. מסבירים לך פה שהכתבה פונה לקהל קצת יותר רחב מגיקי מחשב שיודעים בע”פ את כל Cnet, תנסה להקשיב.

  31. סתם ילדותיות, ויש כאלה שיגידו שהטיעון שלך הוא על גבול החוסר הבנה. לא מתאים לך. מסבירים לך ש”גלובס” פונה לקהל קצת יותר מצומצם מ”הקורא הממוצע”. מדובר באנשי עסקים שהאינטרנט לא זר להם, מדובר בקהילייה עסקית שמעוניינת לדעת מה חדש בעולם של היום ולא מה חדש בעולם של 1997. מי שכותב לקהל שלו כאילו הוא כותב לביטאון של שכונת אביבים בשיכון ג’ ביבנה כנראה לא מבין באיזה עיתון הוא עובד ולא מבין מה תפקידו כעיתונאי. מי שלא עושה תחקיר מינימלי לפני שהוא משחרר טקסט כנראה שבא לעשות חלטורה ולא בא לעשות עבודה. זה זלזול בקוראים וזלזול במקצוע.
    תנסה להבין את זה לפני שאתה מלביש עליי אזיקי USB.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: