כסף קטן

עדיה אמרי אור כותבת ב-NRG על יניב לוי (שם בדוי), מיליונר לעתיד, שמתכוון לעשות את הכסף שלו באינטרנט. איך? כפי שהוא מנסח זאת בבלוג המושקע שלו בישראבלוג, “אני בחור פשוט שהחליט יום בהיר אחד שנמאס לו להאבק במצב הכלכלי המחורבן ולאחר חשיבה עמוקה הגעתי להחלטה שאני יהיה מליונר תוך אלף ימים מהיום. לא משנה מה קורה אני הולך להיות הבעלים החוקי של מליון דולר ירקרקים ויפים בתוך אלף יום מהיום ואני צריך את עזרתכם”.

האם לוי פיתח, המציא, יצר או חשב על רעיון חדש, מקורי או מועיל? אל תגזימו, לא צריך את כל אלה בשביל להרוויח מיליון דולר. זה אינטרנט, לא סיפרו לכם?

“בהתחלה הלכתי על המכנה המשותף הכי נמוך שהוא לבקש מאנשים כסף”, מספר לוי בראיון, “אבל אז הבנתי שלא רק שזה לא הולך, אלא שזה גם לא כל כך אתי. אחר כך התחלתי ללמוד איפה באינטרנט יש כסף ואיפה יש אשליות. אני לומד מאנשים שכן יודעים וכן עושים כסף ויכולים לחלוק איתי את הידע שלהם. הבלוג עובד על שיטות פשוטות כגון מכירת עסקאות פירמידה ובקשת יוזמות מהקוראים […] אינטרנט לדעתי זה משהו חופשי שאין לו גבולות”

באמת אין גבול.
מדובר בטפיל כלכלי (“יש לי בת זוג שכן עובדת והיא די עשירה, אבל היא נהנית מזה. חוץ מזה יש לי איזשהו ממון שקיבלתי ויכול להחזיק אותי”), ללא השכלה וללא כישרון, עצלן ומלא בעצמו. מיד אני מעבירה לו מאה אלף דרכמות, שיהיה.

לא ברורה לי תכלית הכתבה – אם היא באה להזהיר אותנו מפני נוכלים באינטרנט, היא מחמיצה את מטרתה – לוי הנ”ל לא מתיימר לרוקן את כיסנו בעל כורחנו, הוא מצפה שנתרום לו. אם הכתבה נועדה להצביע על מטומטמי הרשת – הרי שיש מטומטמים ממנו, וגם מאלה שתרמו לו 1,800 שקל (פחחחח). אם מטרת הטקסט היא להראות את הייזמות החדשה, בה אפשר למכור כלום ביוקר, הרי שהיא אינה מתמקדת בצליבת הפירמידה ושאר שעשועי האינטרנט בהם עוסק לוי.

לוי יוצא מהכתבה לוזר חביב, כזה שלא נעים לראות איך הוא נכשל בנסיונות לגייס מיליון דולר, כי הוא, כהגדרתו, “הכי לא אטרקטיבי. אני שוקל מעל מאה קילו. אני לא יפה ולא מושך. אני לא גאון הדור, אין לי ניסיון באינטרנט, אין לי שום דבר שימשוך קוראים אלי. יש לי אפילו שגיאות כתיב*”. אבל יש לו כתבת תדמית יפה ב-NRG, וגם זה משהו.

*לתמר יש ניסיון באינטרנט, היא שוקלת פחות ממאה קילו, ואין לה שגיאות כתיב. תרומות אפשר להעביר לחשבון הבנק של הקונצרן.

41 מחשבות על “כסף קטן

  1. *לתמר יש ניסיון באינטרנט, היא שוקלת פחות ממאה קילו, ואין לה שגיאות כתיב. תרומות אפשר להעביר לחשבון הבנק של הקונצרן.
    חוץ מזו: לוי הנ“ל לא מתיימר לרוקן את כיסנו בעל כורכנו

  2. אחחח אינטרנט – המצאת שפות, יצרת תרבויות, יצרת ממש יקום משל עצמו – עכשיו אתה גם מצמיח כסף מן האוויר ומעלים כל סוג של אתיקה או מצפון במכה אחת – היש דבר שלא תוכל לעשות?

  3. הם שכחו לציין שהרחובות של תל אביב שרוססו לא היו המקום היחיד שזוהם בטינופת הזו. דברים מעיקים כגון תגובות בבלוגים בישראבלוג, הצפות בפורומים בנענע ושות’ היו פעולות “פירסום” “לגיטימיות” מבחינתו מאז שהבלוג הזה הוקם – וזה עוד החלק הקטן.
    באשר למתנגד להשחתת רכוש ציבורי שלו, יש לו פוסט בבלוג שהוא מתוודה בו עד כמה הוא מרוצה מהנושא.

  4. עוד דוגמא למשהו שהוא כל כך לא חדשות או בידור,או שווה איזכור שמתפרסם אך ורק כי זה באינטרנט (המקום הזה עם כל הרמאים הפדופילים והנאצים).

    לא מפתיע שזה מגיע מדלוחון כמו אתר האנרגיה אבל הוא לא היחיד. אני מציע שיובל יוזמן לטלויזייה (אם אפשר בשעת בוקר מוקדמת) ויסביר את התופעה.

  5. אני מעריך אותו על דבר אחד, הוא אומר בדיוק מה הוא רוצה להשיג ברשת. לגבייך תמר, נראה לי שבא לך על כסף, אבל יש משהו שאת עוד יותר רוצה להשיג. מה את רוצה להשיג.

  6. ואני אומר, למי אכפת?
    NRG הרוויחו כסף מהכתבה, היצור הזה(לוי משהו) הרוויח פרסום, אנחנו הגולשים כמו תמיד קראנו עוד פוסט משעמם, וגם לך תמר היה על מה לכתוב.
    כולם מרוויחים מזה, כולם שמחים, העולם יפה.

    דימה

  7. תמר, עושה רושם שהוא עובד בשביל הכסף הזה, בכך שהוא מתחזק את הבלוג שלו. אני מכיר די הרבה אנשים שעושים הרבה פחות ומרוויחים לא רע בכלל. אין לי בעיה איתו, כי הוא לא שם לי אקדח לרקה ומבקש כסף. אני מעריך את זה, שהוא שם את הכוונות שלו על השולחן.
    את לעומת זאת לא שמה אותן.
    לכן אני אזרוק ניחוש. כשלמדתי בתיכון היתה חתיכה בשם מירי, שהיתה חוגגת בירידות על שמנים, עצלנים, וכל מיני מוזרים . היא היתה שואבת את הכוח שלה מזה שהיתה יורדת עליהם והם לא היו מעיזים לריב איתה. באמת הלך לה למירי הזאת, והיא שכבה עם מלא חתיכים, אפילו התחתנה עם הבן של ראש העיר הקודם של רמלה. והתגרשה.
    אז זה מה שאני חושב, עד שלא תגידי אחרת: את מחפשת כוח ושואבת אותו ממליון המוזרים שרצים פה ברשת. אבל להם לפחות יש אמת, ולך אין אותה בסנטימטר
    עכשיו נראה אותך עונה

  8. לא ידעתי שהטרול פרש, וקיבלנו אחד חדש, ועוד חתיך.
    אוקיי, הנה מה שאני מחפשת: לכתוב דברים שאני מוצאת אותם ראויים לכתיבה, כדי שיבואו ביריוני מקלדת בשקל, ויקראו לי פחדנית. הנה השגתי את מה שרציתי.

  9. וואו, בחורה מלאת שאיפות.
    את יכולה לקרוא לי טרול בכיף, מה אכפת לי, האחיינית שלי קרועה על הטרול הרגזן בדורה ובוטס. אני דווקא רואה את עצמי כצייד נרקיסיסטים
    בדיוק צדתי אחת. נעים לך ברשת?

  10. תמר, גם אני חושבת שהאקספירימנט של יניב לוי מעניין. אמנם רובי קצת ערס עם איך שהוא מדביק אותך לקיר אבל תכל’ס כן – לתחזק בלוג זה עבודה. מי כמוך יודעת. וחוץ מזה העולם מלא בניסים ובהתממשויות רשת מוזרות, כמו הברנש ההוא שצילם את עצמו רוקד בכלמיני מקומות בעולם וזכה במימון של חברת מסטיקים שמימנה לו עוד סיבוב בעולם. מה רע?

  11. הרופא אסר עלי להתפלא. אולי אתה רומז שבא לך לחסום אותי, נגיד כמו ההוא (בלי שמות) שהוריד את הגלוב מהאתר שלו בגלל שלכלכו עליו?
    לא הייתי רוצה לחשוב שאתה עושה דברים כאלה

  12. רובי, כשהייתי ילדה אמא שלי לימדה אותי שכשמתארחים אצל אנשים צריך להתנהג יפה, אחרת לא יזמינו אותי שוב. אתה אורח. תתנהג.

  13. רובי, הייתי רוצה לדעת כמה זמן אתה כבר קורא בגלוב שאתה מרגיש כל כך חופשי לרדת על הכותבים בו.
    וד”א, אם אתה “צייד נרקיסיסטים”, כהגדרתך, למה אתה קורא לעצמך חתיך? אתה לא חושב שזה די נרקיסיסטי?

  14. ככה אני רואה את זה: זה חלל ציבורי, אני מגיב בהתאם למה שנמצא בו. כשמה שכתוב בו מעניין, אני מתעניין. כשמה שכתוב מגעיל, אני נגעל. בלונדינית את יכולה להרגע, לסלון הפרטי של אמא שלך אני לא אכנס.
    אתם שניכם מדברים כאילו זה מועדון חברים. אשכרה כולכם פה מתנהגים כמו גרופים ואין לכם טיפת ביקורתיות על מה שאתם קוראים. לא האמנתי עלייך בלונדינית, שקראתי אתמול איך צחקת מהפוסט על בני סלע. אני ממש לא מאחל לך לפגוש אותו באמצע הלילה.
    בעניין החתיכות, נו מה לעשות. אני פשוט חתיך

  15. איש, זה לא מועדון חברים. זה מועדון של אנשים שבאים לעשות כיף והם קצת-קצת מאבדים את הסבלנות כאשר מגיע איש שהורס להם ת’כיף.
    אם אתה פה מספיק זמן אתה יודע שביקורתיות היא הדבר היחיד שמטריד אותנו.
    טרוליות מציקה לנו קצת יותר.
    אני מקווה שתמשיך לבוא לכאן. אני, באופן אישי, נהנה מהתגובות שלך.

  16. רובי, אני מקוה מאוד שההערה המיותרת שלך בעניין בני סלע הייתה פליטת פה לא מכוונת ואשתדל מאוד להניח שלא לזה התכונת. בעניין הסלון של אמא שלי, הואבאמת לא עניינך. אבל הגלוב הוא הסלון של יובל, מוסיף, תמר וג’וני ומי שמתארח בו (כולל אני) צריך להתנהג בהתאם.

  17. טוב אני עצבני. אתמול אתם עשיתם פה צחוקים מכל הסיפור של בני סלע, ואת הגבתי ואני מצטט: “לול” שזה בעגה הרמלאית “חה חה חה”, יענו קטן עליך כל הסיפור הזה. ואני עוד בא ואומר לך פהשאני לא מאחל לך לפגוש אותו. תגידי גברת, איפה השכל שלך, מה איבדת אותו בכיופים?

    טרול

  18. בוקר טוב לכל המתעמלים ובמיוחד לכם תמר ויובל.

    כאשר שני פוסטים שלכם מהשבוע האחרון מלאים בכינויי גנאי לכותבים, אני חושבת שזה לא מפליא שרוח הדברים גולשת לתגובות והופכת חתיך לטרול.

    תמר, ראשית אני מודה לך שהפנת אותי לפוסט של ‘החושק בעושר’. אבל לדעתי פיספסת ובגדול, כי יש פה, אשכרה, קטע אנתרופולוגי מעניין ובמקום להאיר עליו הפכת את הדיון לחשוך.

  19. תמר, אני חושב שהפוסט הזה קטנוני ועיוור לתוכן, למרות שיש בו נקודות מעניינות. אני מוצא בטקסט הזה את הסיפור שמעבר, ועובר באמת מלתעב עוד טיפוס דוחה ברשת ללמוד על אדם ישר וכנה. אני באמת לא מתיימר לדבר בשמה של הכותבת או בשם nrg אבל אני מניח שמטרת הכתבה הייתה הסיפור האישי שלו ולא אחת המטרות שלך: להוציא אותו חיובי/שלילי או לבשר על עידן חדש. (ושוב, אם הכוונה האמיתית הייתה להוציא אותי שלילי, אני מתנצל, אבל הקו החזק והשולט בעיני הוא הכנות של הבחור). אני חושב שמהבחינה הזו היא עשתה עבודה טובה גם אם מטרת הכתבה היתה למלא עוד אייטם באתר. ולי אישית אין שנאה כזו קיצונית ל-nrg. מדור הרשת שם מאוד לעניין

  20. שלום תמר. אני מוכן לבל כל סוג של ביקורת עינינית. ולמען האמת הביקורת שלך עינינית. אני
    עושה את מה שעושה לי טוב ומשתדל כמה שפחות לפגוע באחרים. לצערי לפעמים אנשים נפגעים. בטח שאני שמח שעושים עלי גרפיטי והייתי שקרן אם הייתי אומר אחרת.
    חוץ מזה ממש כייף לי שיש אנשים שגם תומכים בי ולא רק מקללים מקניטים ומשמיצים. ובמיוחד שעיקר ההשמצאות הם על היותי שמן שאין לי שום בעיה בכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: