בערוץ 10 שידרו הערב קטע מראיון עם בתו של המיליארדר ארקדי גאידמק. הבת, סוניה, אמנם בדיוק סיימה לאחרונה את לימודיה בניו יורק אבל כעת כשהיא חוזרת הביתה, ברור לה שהבית הוא בצרפת ולא בישראל.
"אני מעדיפה להיות בפריז, ולא בישראל שאכזבה אותי", היא מספרת לכתב ערוץ 10, גיא לרר. גאידמק, כך מתברר, מאוכזבת "מאיך שאנשים כאן מתנהגים". מכך שהישראלים לא אומרים שלום, סליחה, בבקשה או תודה, ובקיצור ממה שהיא מכנה "גסות הרוח".
ובאמת, כל מי שחיי כאן יכול להבין מהו המקור לתחושות הללו. הרי איך בכלל ניתן להסביר למי שמגיע מפריז את העובדה שסגנונו של אחד האנשים הפופולאריים ביותר בישראל כולל משפטים כמו: "חברי הממשלה מאוד פרימיטיביים וחסרי תרבות… הם חושבים כמו נהגי מוניות או מלצרים"?
מה בדיוק אמור לחשוב על השיח הציבורי כאן אדם שמסיים את לימודיו בניו יורק, ושומע שהביקורת על שר הביטחון היא בסגנון של "הוא בושה לעם היהודי… מה הוא יודע לעשות? להיות נהג מונית?", ושראש הממשלה מותקף על ידי הטענה ש"מיהו בכלל?"
ובכל זאת, למרות שלא קל להסביר, ובטח שקשה מאוד להצדיק, עדיין מתחשק להסתכל ליהודיה הצעירה והמאוכזבת הזאת בעיניים ולבקש ממנה שאולי בכל זאת תיתן לנו עוד צ'אנס לנסות ולהראות לה שלא כולנו כאלה. לא כולנו יהירים וגסי רוח, לא כולנו עילגים וצעקניים, לא כולנו נפוחים ומלאים בחשיבות עצמית. לא כולנו כמו אבא שלה.
כתיבת תגובה