מתישהו במהלך הלילה, המתקפה החלה. אני לא יודע מי תקף קודם, אני או הם. אבל אני יודע שאני הייתי זה שחרכתי את מערכת ההפעלה. באותה התקופה המכונות היו תלויות ברג'יסרטי וההנחה היתה שאם אמחק מספיק רשומות, המכונות ימותו. במהלך ההיסטוריה הייתי תלוי ברג'יסטרי כדי לשרוד. הגורל, מסתבר, אינו חסר אירוניה.
זה החל במתקפה של ספייוור ואדוור. הם פיצחו את מערך ההגנה, שינו רשומות, שברו את החומה והודיעו למערכת ההפעלה שלא להודיע לי שהיא נפלה. לאחר מכן הן ניטרלו את האנטיוירוס. חסר הגנות, המחשב, שהיה עסוק באותו הרגע בהורדת פרק מסדרת טלוויזיה (למטרות סקירה!), נותר נטול הגנה. עשרות זקיפים תפסו עמדות. הם הקימו מפעל להפצת ספאם, הם חטפו את אתר הבית, העמיסו חלונות קופצים ואפשרו לסוסים, הו כן, לסוסים, להיכנס. סוסים – בכל מקום.
כשעלה השחר, המכונות ביצרו את שליטתן. כאשר Spybot ניסה לטפל בהן הן חסמו אותו ולא נתנו לו לעדכן את הגדרותיו. Adaware לא ידע מאיפה זה בא לו. כאשר הן ראו את Windows Defender את התגלגלו מצחוק. הן ידעו למה. האנטי-וירוס נותר על הרצפה, גוסס, דם נפלט מפיו בשעה שהוא השתעל את שיעוליו האחרונים. המכונות הציבו חיילים בתיקיית "הפעלה". כאשר מחקת אותם הם שבו וחזרו. נראה היה שהמאבק אבוד. העברתי את המחשב למצב בטוח שם נעשה ניסיון הירואי למחוק, למחוק, הו כן, למחוק.
גם זה לא עזר. התחלתי לבכות.
אך עוד לא תש כוחי. כעבור 10 שעות, הרבה דם יזע ובעיקר דמעות – הו כן, דמעות, המתקפה נהדפה. הרג'יסטרי נוקה, האנטי-וירוס שוקם, החומה הוקמה מחדש, Spybot עודכן, סרק וקבע – המתקפה נהדפה, כן כן, היא נהדפה.
הפעלתי את האקספלורר. גלשתי לגוגל. חיפשתי את התסריט של המטריקס ואז, כן אז. אז.
קפץ לי חלון פופאפ.
ככל הנראה מדובר בטרילוגיה.
עדכון: נוצחתי. מסתבר שהזקיפים היו רק ההתחלה. עכשיו הסוכנים הגיעו והם משמידים לי את המחשב. בעוד כמה דקות אפרמט אותו ואתחיל הכל מההתחלה. האגדה אומרת שזו לא הפעם הראשונה שהמכונות ניצחו ולא הפעם האחרונה שבה בני האדם כמעט והושמדו לחלוטין והיו צריכים להתחיל הכל מההתחלה. אלוהים, כמה שאני שונא את זה.
כתיבת תגובה