דילמת הלפיד

טומי לפיד צוטט בנרג’ כמי שאומר כי:

התנהגות המתנחלים בחברון כלפי הפלשתינים מזכירה את הרדיפה ממנה סבלו היהודים באירופה, ערב מלחמת העולם השנייה

ההצהרה הזו של לפיד מכניסה אותי לדילמה שאני לא יודע כיצד להתמודד איתה.

מצד אחד, התנהגות המתנחלים בחברון היא מטונפת וגזענית. מצד שני בשבתו כפוליטיקאי טומי לפיד תפס בעצמו את תפקיד הגזען, אז האם ממנו אנחנו לקבל הטפות מוסר? מצד שלישי צודק לפיד שההתנהגות ההתנחלותית בחברון היא התנהגות של הצקות, הטרדות, רדיפות, הפחדות ושאר המאפיינים של אנטישמיים שמכבדים את עצמם. מצד רביעי, האם העובדה שלפיד הוא יו”ר “יד ושם” וניצול שואה בעצמו, מתירה לו לחזור ולהשתמש בשואה על בסיס קבוע כדי לבסס את הטיעונים הפוליטיים שלו? שהרי זו לא הפעם הראשונה שלפיד חוזר אל מלחמת העולם השניה כדי לומר דבר מה על המציאות העכשווית. האם אין בנמצא מטאפורה אחרת בעולם הדימויים של לפיד?

יוצא שדווקא כאשר לפיד אומר דבר מה שאני מסכים איתו (וזה אכן קורה לעתים נדירות), אינני מסוגל להסכים איתו לגמרי כיוון שהוא משתמש באנלוגיה שלמרות שהיא קורצת ומזמינה, היא ברוב רובה תפלה ושגויה.

18 מחשבות על “דילמת הלפיד

  1. אני בעד לפתח ניתוח שמצליח להפריד את האמירה מהאומר. וכך ניתן יהיה להזדהות עם האמירה גם אם האומר הוא פאשיסט גמור.

    וכל מה שאפשר לומר על שעונים מקולקלים, כבר נאמר.

  2. כשלמישהו לא נותר על מה להישען, הוא חוזר תמיד לדבר שמוכר לו…
    באיזשהו מקום זה באמת מטריד שלפיד מתבסס רק על השואה. לא חסרים מקרים בני-ימינו שניתן להשוות להם.

  3. כיוון שיש כבר איסור על הכחשת שואה, אולי נוציא איזה “חוק איסור השוואה לשואה” או משהו כזה, שיתיר לאדם להשוות לשואה משהו “רק” פעם בשנה, כך שהוא ישמור את זה לדברים מיוחדים.

  4. יהונתן – אני באמת מאלו שמאמינים שהשואה היתה אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית וכל ניסיון להשוות אירוע שמתרחש כיום למה שהתרחש באותה התקופה עושה טריוויליזציה של השואה. אני מבין את הכוונה של לפיד אבל אני חושב שהוא גורם יותר נזק מתועלת.

  5. השימוש בשואה הוא כ”כ שגרתי כבר, עד שהוא לא מצליח לעורר כלום – לא זעם, לא מחשבה, לא התבוננות, כלום. אם כל אוייב הוא צורר, וכל שמאלני היה נאצי בהתנתקות, והמתנחלים (אליבי ד’לייבוביץ’) הם יודו-נאצים – הכל חולף ליד האוזן ולא מצליח לעורר שום רגש. לפחות אצלי לא.
    נדמה לי שאם מישהו היה אומר על המתנחלים בחברון שהם פשוט “חרא של בני אדם, עם חרא של מוסר וחרא של ערכים” הוא היה מצליח לעורר הרבה יותר כותרות ודיון הרבה יותר ענייני.
    בעיניי, אגב, זה מה שהם – חארות…

  6. אומר זאת כך, יובל: חבל, כמה חבל שאין לי לשלוף לך ולטומי לפיד מהשרוול כמה מיליוני בני אדם (אומרים שבערך שישה, אבל בטח מדובר בתעמולה ימנית פשיסטית) שהיו מאוד מאוד שמחים אילו הנאצים ועוזרים משאר המדינות היו מבטאים את מדיניותם באמצעות לחשושי שרמווווטה דביליים ולא אינטלגינטים.

    השנאה שלכם למתנחלים פשוט מעבירה אתכם על דעתכם.

  7. יוני,
    הנאצים לחששו שרמוטה ודברי בלע בדיוק כמו הגברת אלקובי, בזמן שהחזיקו יהודים בתחום מסוגר ומנעו מהם זכויות אדם בסיסיות. מכאן ועד קיומם של מחנות השמדה יש מרחק רב מאוד, אבל עדיין זהו רק מרחק. הצעד הוא אכן בכיוון הזה – זה השלב הבא.

    לצערי, יש אנשים שעדיין מקדשים את הקרקע במדינה לטובת חיי אדם וכבוד האדם, ולא למדו את לקחי השואה.

  8. להגנתו של הדימוי של לפיד אפשר לומר שהוא מדבר רק על ערב מלחמת העולם השניה ולא על כל מה שקרה בשואה. ערב מלחמת העולם השניה היה בהחלט פחות סוער מהדברים שהיו אחר כך. מצד שני, התנהגות המתנחלים בחברון לא מזכירה לי בכלל את התקופה האמורה באירופה בשל הבדלים רבים ועצומים בין שתי הסיטואציות. צריך דמיון מאוד מפותח בשביל זה (וקצת עיוורון גם).

    יש המון הבדלים שמקשים עלי להשוות בין שתי הסיטואציות. באירופה של ערב מלחמת העולם השניה לא השתמש הלאום הנרדף ברציחות שרירותיות חוזרות ונשנות של הלאום הרודף על ילדיו ונשיו כדי להוכיח את הנקודה שלו (נגיד, כמו הטבח ההמוני של יהודי חברון, או רצח התינוקת החמודה שגרה בחברון). וגם- בחברון, כרגע, היהודים אינם רוב, והערבים אינם מיעוט. היה נחמד לו היה זה כך באירופה בזמנו- רוב יהודי נרדף ומיעוט אירופאים רודפים. ונדמה לי שגם הרבה יותר עיניים בינלאומיות עוקבות אחר המצב ויותר אנשים נכונים להתערב כשהמצב מחמיר לטובת החלש, פריווילגיה משמעותית שלא היתה ליהודים באירופה ערב מלחמת העולם השניה.

    קווי הדמיון בין המקרים מאולצים ומשניים לשוני.

    יהונתן מעלה את טיעון המדרון המתגלגל- זה מתחיל בגראס ונגמר בהכרח בסמים קשים המובילים בהכרח למוות. “יש מרחק רב מאוד, אבל עדיין- זהו רק מרחק”. בתור מישהו שלמד משפטים בטח שמת לב למיעוט המקרים בהם אמר השופט:”אמנם רק קיללת את משה ולא רצחת אותו, ויש בין שני אלו מרחק רב, אבל זהו רק מרחק, הצעד הבא הוא בכיוון זה ולכן אני שופט אותך כאילו רצחת.” אל תשפוט מקללים כאילו הם רוצחים. אפשר לחשוב צעד קדימה אבל לא כל כך הרבה צעדים קדימה.

  9. יהונתן, אני האחרון, באמת האחרון שיצדיק את מעשיה של יפעת אלקובי.
    מה שמעצבן זה החד-צדדיות וההתנפלות על קטע הוידאו האומלל הזה כמוצאי שלל רב.

    שאלתם את עצמכם איך משפחה שנגדעה מקור פרנסתה ושחיה בכלוב יכולה להרשות לעצמה להחזיק מצלמת וידאו משוכללת? למי בדיוק יש אינטרס שהקטע הזה יצולם וישודר? מה קרה לפניו (לא נדע כנראה לעולם), ומה קרה במהלכו (זה דווקא כן נדע, יריקה מטונפת לעבר אלקובי, אבל הי, הם ערבים אז מותר להם לירוק כמו חיות).

  10. ומצד רביעי, כדאי לזכור שלפיד חזה מבשרו דבר או שניים ערב מלחמת העולם השניה.

    וכמו שציינו כאן, ערב המלחמה עדיין לא היתה השמדה. היו הצקות, קללות, יריקות ברחוב. לא משהו שמתים ממנו.

  11. יש הרבה אירועים היסטוריים “חסרי תקדים” בהיסטוריה האנושית. כמו למשל העבדות באמריקה או הטלת פצצת האטום על הירושימה או רצח העם הארמני. אלא ש”חוסר התקדימיות” למרבה הצער לא מונע את החזרה על התקדים כמו באפרטהייד, בנגסקי או בשואה. לכן זהו אינו ערך כשלעצמו.

    עם כל ההסתיגויות מהאיש, יש ערך מוסרי בהשוואה של לפיד לגרמניה של שנות השלושים, ואילו אתה ויהונתן מפספסים אולי במתכוון נקודה חשובה. השאלה איננה האם השלב הבא של ישראל יהיה להקים מחנות השמדה, אלא האם יש צורך במרי אזרחי ובסרוב בישראל עכשיו (או לפני כמה שנים).

    ההשוואה לשנים שלפני השואה במקומה בדיוק כיון שיש בישראל קונצנזוס, שגרמני טוב היה צריך ויכול לסרב, והיה צריך להשתתף במרי אזרחי כנגד המשטר הנאצי של אמצע שנות השלושים (מה שלא ניתן היה לעשות אחר כך ללא מחיר כבד) וזאת בהתחשב במה שהוא ידע אז! ובלי הידע על השמדה שבאה לאחר מכן.

    זו הכפפה שעומדת בפנינו ולא זילות השואה.

  12. הבעיה עם השוואה לנאצים (חוץ מהבנאליות, מגסות הרוח וחוסר העידון הכללי) היא שהיא חד מימדית, ולכן כמו שאפשר להגיד ש”מתנחלים שונאים ערבים כמו שנאצים שונאים יהודים”
    אפשר גם להגיד ש”ישראלים שונאים מתנחלים שגרים באיזור מוקף גדרות בחברון כמו שנאצים שונאים יהודים שגרים באיזור מוקף גדרות בורשה”

    שתי הטענות לא מעבירות את עיקרי הויכוח על עצם קיומו של הישוב היהודי בחברון, ובמקום זה מנסות להסביר לאנשים שאין להם כח לפוליטיקה והיסטוריה מי הקורבנות ומי הרעים פה.

  13. ההשוואה בין מעשיהם של מתנחלי חברון לבין מעשיהם של הנאצים כלפינו אינה בר השוואה !
    למרות שמתנחלי חברון מחפשים את ‘האקשן’ ואת ההתגרויות בתושבי חברון הערבים אבל הם מבצעים את מהללהם בתגובות לאירועים או סיטואציות המביאות אותם לכך ולא מתוך הרגל שקבוע הם מחפשים בחברון התגרויות בערבים שלא כך הנאצים שהם שמו להם מטרה פשוט להשמיד את העם היהודי ולא בתגובה לשום מקרה .

    אנחנו בתקופת השואה חיינו בפחד תמידי ולא היה לנו איזה אח גדול שישמור עלינו וידאג לנו לעומת זאת לערבי חברון ובכלל הפלשטינאים הם לא חיים מפחד אלינו החיים אצלהם נמשכים כרגיל כמובן שלפעמים יש אילוצים המפריעים להם לנהל את אורח החיים אבל שורר אצלהם בדרך כלל שגרה ויש להם אח גדול השומר אליהם מכל יהודי מסיט.

    לעניין המצלמה והמשקיפים למינהם – הם נמצאים שם כדי לחפש את הצד הרע שלנו את התגובה שלנו למעשיהם ואין להם עניין להציג את כל האמת במלואה.

    סיפור שהיה לי בחברון על המשקיפים – קודם כל אני יקדים ויאמר אני חי באזור שם מתוקף מגוריי בבית הורי (לא בחברון עצמה אלא בפרבר הקרוב לשם) ואני עובד כנהג משלוחים של סופר מרקט באזור עד לגיוסי , בתוקף עבודתי עליתי לחברון לחלוקת משלוחים בדרכי לאדמות ישי (המקום המפורסם מברכותיה של יפעת) בעליה התלולה אני קלטתי גלגל שגולגל עלי ע”י ערבי קטן (ככל הנראה) הגלגל פגע ברכבי ולנוכח הפגיעה היתה שם משקיפה עם מצלמה וכל שעשתה היה לצחוק לנוכח האירוע הקורה לאחר הגיענו למעלה אחד החיילים והעובד השני שהיה איתי ניסו לבדוק מי גילגל את הגלגל לכיוננו וישר המשקיפה אצה ורצה לנסות להשיג צילום טוב של הצד הרע בדבר שהיהודים מתנכלים אליהם אני הרגעתי את העובד השני שהיה כולו עצבני על הדבר כי אני שונא עימותים לחינם והמשכנו לדרכנו – זאת דוגמא נפלאה על המשקיפים שמחפשים אותנו .

    בנושא יפעת אלקובי ושאר המתנחלים השרויים שם אני מגנה בכלל את ההתנהלות שלהם לצורך הזה לשמור על אדמות הארץ ובצד לדפוק את המשפחה בחיים זבל אבל אני חושב שלמה כולם תפסו את יפעת בתור קורבן אולי היא היחידה שנתפסה במצלמה אבל רובם שם ככה ואני מכיר את יפעת כמו שאני מכיר חצי ממשפחות חברון והיא לא שונה מאף אחד כולם זבל של אנשים ומותבע בהם התרבות המתנחלית המוזוועת.

  14. עומרי – עצם ההשוואה לנאצים מכילה את ההנחה הסמויה של גזענות רצחנית, ומחנות השמדה שבאים לאחר מכן.
    אם מטרתך אינה לזעזע, ההיסטוריה האנושית מספיק עשירה, בשביל למצוא הקבלות מדויקות יותר לתיאור דעתך על המצב פה בארץ.
    אם המטרה שלך היא פרובוקציה, אין כמו לחישות “שרמוווווטה” בשביל לקבל תשומת לב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: