סיפור על צ’ק. פעמיים.

יעל הראל שלחה לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות שני קישורים לשתי הודעות שפורסמו בשני פורומים שונים של למהנט.

ההודעה הראשונה פורסמה ב-17.1.07 על ידי רונית271. היא מספרת על כך שהיא הלכה לחתונה של מישהו מהמפעל שלה, נתנה צ’ק מתנה בסך 200 שקל אבל הצ’ק חזר. בינתיים וללא קשר היא התאשפזה בבית חולים לשבועיים אבל החתן והכלה רדפו אחריה לכל מקום, עשו לה בושות במפעל ואיימו עליה בטלפון והכל בגלל ה-200 שקל האלו.

ההודעה השניה פורסמה ב-21.1.07 על ידי analyzer77 שהוא לא פחות ולא יותר מאשר החתן בסיפור של רונית271. הוא טוען שהם שילמו עמלה יקרה בגלל הצ’ק שחזר, שהעניין הפך לעקרוני ושהוא “ילמד אותה לקח” באמצעות תביעה משפטית על כך שהעזה לתת צ’ק שחזר ועכשיו היא מתכחשת לחובתה לכסות אותו.

לא נראה כאילו החתן יודע שארבעה ימים קודם להודעתו פרסמה רונית את גרסתה. אני עדיין לא משוכנע שכל העניין לא מפוברק אבל אם הוא אמיתי, הרי שזה משעשע (ואף הזוי) לראות שני אנשים שוטחים את טענותיהם בפני גולשי למהנט בניסיון למצוא הצדקה לפעולותיהם ומזור לעצבנותם. אני בטוח שלפרשני הגלוב הפיקחים יהיה מה לומר באשר לסוגייה החברתית-משפטית-תרבותית המרתקת הזו. אני בכל מקרה למדתי מהסיפור הזה כמה לקחים:

1. לא לתת צ’קים בחתונה. רק מזומן. עדיף מטבעות.
2. לא ללכת לחתונות של אנשים שעובדים איתך במפעל.
3. לא לעבוד במפעל.
4. לא ללכת לחתונות של אנשים מהגלוב. הממ, דאו!

15 מחשבות על “סיפור על צ’ק. פעמיים.

  1. אם את חושבת שזה מצחיק, את טועה.
    שלושה ימים אחרי החתונה של מוסיף שולחים לי מהבנק סמס לפיו הצ’ק שלי למוסיפיניו חזר. בסוף מה מסתבר? שאני כתבתי את הצ’ק על שם בעל השמחה ובחירת ליבו אבל משום מה, בעל השמחה ובחירת ליבו חתמו על גבו שלוש (3!) פעמים על הצ’ק והבנק החליט להשיב לי אותו אחר כבוד.
    בסופו של דבר הצ’ק חזר לחשבונו של מוסיפיניו לא לפני שחייבו אותו באיזה עמלה קטנה על הדרך. שיהיה.

  2. שבמשך כמה שעות הייתי מוטרד מזה שמוסיפיניו בפראג, שורף בירח הדבש שלו את הכסף שלי שחזר אליי. לא נעים. כלומר נעים מאוד, אבל הממ, לא נעים. כלומר, לא נורא אבל, המממ, טוב נו.

  3. הכי מקסים זה העו”ד מהתגובות, שלא היסס לתת את הטלפון שלו כדי שהאנלייזר הדפוק הזה יבוא אליו ליעוץ. אוי חתונות חתונות… תעשיה דוחה!

  4. בלי קשר, כפי שכבר הסברתי ליובל בעקבות אותו מקרה מצער בגינו כמעט תבעתי אותו, הבנקים עושים הרבה מאד כסף מהעמלות של צ’קים חוזרים. לכן אחת לככה וככה צ’קים, הם מוצאים תירוץ (קימוט, חתימה לא קריאה, יותר מדי חתימות, פחות מדי חתימות, עיצוב גרפי מיושן של הצ’ק), מחזירים (בכאילו) את הצ’ק, לוקחים (לא בכאילו) עמלה של 18 שקלים, ומפקידים אותו.

  5. יו, זה הוא שהציע לחברה שלו נישואים מול כל המשפחות של שניהם. קראתי את זה. אלוהים ישמור.

    אני מזהירה עכשיו, קבל גלוב ועולם, כל פוטנציאלי שאולי עלול אי פעם להעלות בדעתו האומללה להציע לי נישואים: גבר, בפרטיות. לא ליד המשפחה, לא בסרט, לא בטלויזה ולא בקניון (כן, גם ריאלטי כזה כבר ראיתי השנה: בחור שהעלה לזוגתו שתחיה הפקת הצעה במול). אתה ואני לבד. סוליקו. רק שנינו.

  6. למה יש לי הרגשה שזה עוד פעם איזה טריק של חברת שיווק גרילה/גורילה/גריל של בלוגים ופורומים? בסוף יתגלה שזה איזה קמפיין נסתר לעידוד הציבור לשימוש בהוצאה לפועל. זה יותר מדי הזוי להיות אמיתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: