הפילוסוף הצרפתי, ז'אן בודריאר מת אתמול בפריז בגיל 77.
את כתביו של בודריאר הכרתי כבר בתואר הראשון ומאוד התקשיתי בהם. לעזאזל, ניהלנו דיונים שלמים סביב השאלה איך קוראים לאיש: בודריאר או בודרילארד (מקור הבעיה טמון בצרפתית הארורה [Baudrillard] ובשאלה אילו אותיות מבטאים ואילו לא).
קשה למצוא היום סטודנט במדעי החברה והרוח, שלא שמע על בודריאר ועל התיאוריות שלו. כמה מהן מבריקות ומעוררות השראה ובמרכז חלק מהן טמון המונח "היפר-מציאות". הדוגמה המוצלחת ביותר בה משתמש בודריאר היא "דיסני-וורלד". בודריאר טוען שדיסני-וורלד כל כך משכנעת כאשר היא מציגה בפנינו עולמות דוגמת "המערב הפרוע", שלאחר ביקור בה, המערב הפרוע של דיסני-וורלד תופס את מקומו של המערב הפרוע ההיסטורי. המציאות הוירטואלית, שאינה קיימת חוץ מאשר בדיסני-וורלד, הופכת למציאות האמיתית, להיפר-מציאות. הייצוג הופך לחזות הכל בעוד שהמציאות נמחקת. זו המטא-תיאוריה של הספין התרבותי הגדול וכל מה שיהיה בחייו בלאס-ווגאס יודע שהיא התיאור הכי מוצלח של העיר הזו.
כמובן שבעולם שכזה, לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בהבניית המציאות ומכאן חשיבותה הרבה של התיאוריה של בודריאר שנותן בידינו כלי תיאורתי מרתק לבחינת ההשפעה התרבותית של הטלוויזיה והאינטרנט עלינו.
יש רק בעיה אחת עם הצרפתיים המבריקים האלו דוגמת בודריאר, בורדייה או פוקו:
הם צרפתים! והם לא יודעים לכתוב!
מצד שני, לא צריך לכעוס עליהם.
הם צרפתים, והם לא יודעים לכתוב, אבל אחחחח, כמה שהם חכמים.
כתיבת תגובה