משאל השעונים הגדול

הטענה: אף אחד לא עונד יותר שעון יד.

הסיבה: יש שעון בסלולרי. לכולם יש סלולרי.

הדרך להוכיח: התפקדו ודווחו!

(הסיבה לפוסט: פתאום אני מתגעגע לשעון יד אחרי שכבר עשר שנים אין לי)

90 מחשבות על “משאל השעונים הגדול

  1. מה פתאום? אני לא נפרד משעון היד שלי למרות הסלולרי. אי אפשר בכלל להשוות – הסלולרי לא נמצא איתך בכל מקום (ואם הוא נמצא, אז צריך להוציא אותו מהתיק/להרים אותו/למצוא אותו), שעון היד דווקא כן נמצא (על היד..דהה)

  2. הייתי חצי שנה בלי (נקרעה הרצועה והיה בלאגן להחליף), וחזרתי להשתמש.
    לא סבלתי יותר מדי בלי, אבל בכל זאת יותר נוח לי עם.

  3. אני כמו שי. כדי לראות שעה מספיק להרים את היד, לא צריך לחפש את הטלפון בכיס/בנרתיק/מתחת למעיל. ובפלאפון אין סטופר.

  4. אף פעם לא היה לי שעון. כשהיה לי בגיל צעיר, הרגשתי בחוזר נוחות לשאת אותו/אותם על היד איזו רגישות מסויימת. לכן אני לא חושב שאי פעם היה לי שעון יד על היד. בטירונות היה לי שעון בכיס.

    במשך השנים פיתחתי לעצמי יכולת להעריך את השעה בדיוק של דקות.

  5. אין לי שעון כבר 7-8 שנים. פשוט – בכל מקום יש שעונים, סלולרי, מבזקי רדיו, מחשבים עם שעון, סלולרי.
    שעוני היד יכלו לעשות קמבק אם היה להם פונקציות כמו אמ פי 3 שמשדר אלחוטית לאוזניות, קרן לייזר שמקרינה
    מסך מחשב מהשעון אל הקיר ומאפשרת בו גלישה אלחוטית ושמירת מידע.

    עד שזה יקרה, היד חופשיה ומשוחררת.

  6. אין לי שעון כמעט 10 שנים, עוד לפני שהיה לי סלולארי.

    דווקא עכשיו, לקראת החתונה כל נושא השעון עלה (מתנה מסורתית…)

    ההורים שלה מודים לי על שלקחתי את ביתם, ורוצים שאזכור ואספור כל דקה ודקה 😉

  7. אין לי שעון מאז שיש לי פלאפון
    אשתי ניסתה לשכנע אותי לקנות שעון
    “זה נורא יפה, זה כמו תכשיט”

    לא תודה, אני מעדיף את היד שלי חופשיה ומאושרת !

  8. אם אני שוכח ללבוש את השעון אחרי המקלחת, אחרי עשר דקות* אני מתחיל למרוט שערות.

    (* – לא בטוח שזה עשר דקות. כאמור, אין לי שעון.)

    צחי – בנוקיה יש סטופר.

    תפוזו – באחת ההפלגות שלי בצבא (במרכז העצבים הממוחשב של הסטי”ל) ספרנו כמה שעונים יש בחדר, ועם כל המחשבים והמערכות הגענו למשהו כמו שלושים. (ועדיין הייתי עם שעון על היד).

  9. מאז שהשעון יד התחיל להאט את הזמן איפשהו בצבא (לפני יותר מעשור שנים) החלטתי ללכת על הזמן הפנימי שלי (טוב, בצבא סבלתי מקצת שטויות של עצמי) ומאז אין שעון.

    אז זה אומר שהיו לי מספר שנים מאושרות ונטולות שעון אבל מאז התבגרתי והגיע הסלולרי.

  10. אין מאז הצבא (לפני 5 שנים בערך). כבר כמה שנים לא נתקלתי אפילו באנשים ששואלים “סליחה מה השעה?”

  11. מאז שהשעון האחרון הלך (לפני 7-8 שנים) אני נטול. בינתיים יש סלולרי, מחשב, וידאו, שעון על הקיר, אנשים מסביב ועוד מקורות כרונולוגים שונים ומשונים.

  12. לי היה שעון דיגיטלי מאוד משוכלל עם ספר טלפונים ויומן אבל מאז הסלולריים ומחשבי כף יד אני הולך עם שעון מחוגים יוקרתי בשביל הדאווין
    את השעה אני מעדיף לקרוא מכל מקור זמן אחר ורק כשאין ברירה אני מרים את היד

  13. גם אני לא יוצא דופן. אי אז בעבר הרחוק השעון הפך להיות תכשיט, ואחרי שהתכשיט התקלקל/אבד החלטתי לקנות חולצה במקום תכשיט חדש.

  14. אין שעון.
    כשהייתי קטנה – היה לי, אי שם בשנים האחרונות התחיל להציק לי הקונספט הידני הזה, ו-ויתרתי.
    הסלולארי משמש אותי היטב. נכון, צריך לטרוח ולהוציא אותו, אבל מצד שני – פיתחתי רגישות למיקום השמש בשמים וכמות האור המגיעה לאישוני עיני – נדיר שאני צריכה תזמון מדויק, בדרך כלל ה”בערך” הזה מספיק לי.

  15. בצבא תמיד הציק לי השעון ביד (אולי כי הרצועה היתה ממתכת), אז אחרי משהו כמו שנתיים וחצי הפסקתי לענוד אותו ועברתי רק לסלולרי. לא מתחרט.

    אגב, אני ימני, אבל תמיד ענדתי את השעון על יד ימין. זה רק אני או שמישהו פה מכיר עוד מישהו כזה?

  16. יש שעון שנענד בנסיבות רשמיות בלבד.

    וגם הוא מצופה טיטניום, כל חומר אחר גורם לפריחה בפרק היד.

  17. לפני 5 שנים הייתי בדרום אמריקה
    בא אלי ילד, הרים לי את הזרוע, קרע לי את הבייבי-G מהיד וברח
    אמנם חבר שלי תפס אותו אבל השעון כבר היה תלוש
    (רק אח”כ ראינו בלונלי פלאנט שיש אזהרה חמורה לתיירים שלא להסתובב ברחוב הזה כי יש המון גנבים… העיקר שקנינו לונלי פלאנט!)

    מאז לא היה לי שעון… עד לאחרונה ממש, שפתאום התחשק לי שעון
    וזה הרבה יותר נוח מהסלולארי!!

  18. אין לי,
    עדיף צמידים מושכים.

    (וגם ככה כשמסתכלים בפלאפון זה נראה שאתה רוצה לדעת מה השעה ולא חלילה לקבל איזה אסמס מושיע, או לבדוק אם אתה מקובל בחברה).

  19. אני רואה שאני במיעוט – אבל אני לא מסוגל להיות בלי שעון על היד. אני מרגיש ערום כמעט. אין לי בעיה לבדוק מה השעה בסלולרי – אבל על השעון להיות על היד. הממ… כמו אזיקים כמעט.

  20. הפסקתי לענוד שעון לפני הרבה מסיבות אידיאולוגיות. מספיק להיות עבד של הזמן, להיות לחוץ להגיע למקומות על הדקה, לתכנן את היום לחלקיקי דקות.

    כמובן שעכשיו יש את הסלולרי, את השעון במחשב, במיקרו, בוידאו וב-DVD, בטלפון בזק, בווידג’ט וכמובן, שעון מעורר ליד המיטה.

    Back to square one

  21. הרבה זמן לא היה לי שעון, אבל אז התחלתי לטוס הרבה, ובמטוס צריך שעון שאפשר להפעיל (את הסלולר אמורים לכבות בטיסה…), אז הלכתי וקניתי לי שעון דקיק מסדרת skin של swatch.
    למעשה, אני זוממת על שעון נוסף מאותה סדרה, עם מראה אביבי יותר (שעונים אחרים פשוט עבים לי מידי ולא נוחים).

  22. גם אני כבר בלי שעון. אבל הפסקתי עוד קצת לפני שהיה לי סלולרי. גם ככה אני צמוד מחשב בעבודה ובאופן כללי.
    בזמן האחרון בא לי קצת לחזור לזה – אולי בתור קטע אופנתי?

  23. כמו עומר, גם אני ענדתי את השעון על יד ימין (אף־אחד לא לימד אותי אחרת, וגם את הסכו”ם החזקתי הפוך).
    היום אני עונד שעון (מתנה מאיזה עיתון, מאז שהקודם איבד את רצועו השלישית) ואני משתמש גם בשעון של הפלאפון (שבאצלי באורנג’ עדיין צריך שיכוונו אותו ידנית).
    באמת אף אחד לא שואל היום מה השעה, כשלכל פועל (תאילנדי ופלסטיני) יש פלאפון.
    מצד שני, זה שיש פלאפון מייתר לגמרי שירות השעון הדובר (1455 מכל טלפון; חצי שקל התענוג).

  24. כמו צפריר, אחרי המקלחת בלי שעון אני משתגע. האמתי, משתגע זה לא מילה. השעון שלי זה סייקו דייברס 200 כולו מפלדת אל חלד אוטומטי. קיצר משהו יוקרתי ויפה.

  25. יש שעון קבוע על היד. בודק שעה תמיד בסללולרי. למעט בחו”ל – סללורי לפי שעון מקומי, שעון לפי זמן ישראל, וכך אני יודע מתי להתקשר לארץ בסללולרי.

  26. א. אכן, אף אחד לא עונד יותר שעון יד. זה לא מצב עולמי עם זאת. חברה שביקרה בקנדה הייתה המומה.
    ב. אכן, יש שעון בסלולרי, לכולם יש סלולרי. אבל, אני ורבים אחרים לא עונדים שעון הרבה ממקודם. בגלל שזה מעצבן, חונק או שסתם שכחנו להחזיר אותו לפרק היד אחרי שבוע בסיני (זה מה שקרה לי אי שם לפני הצבא).
    ג. כן המפקד.
    הערה: אותי דווקא כן שואלים מה השעה. לא נראה לי שזה בגלל שאני כזאת חתיכה. בדרך כלל זה או מנייקים שמתעצלים להוציא בעצמם את הסלולרי מהתיק, או כאלה שהתאפס להם השעון בסלולרי מסיבה כלשהיא והם רוצים לכוון אותו.

  27. זה לא רק לא אופנתי או חסר שימוש.
    אני מוצא ששעוני יד, בעיקר אצל גברים (וסיבותיי איתי) הם פשוט סוג של טרן-אוף. כמה שהשעון הוא יותר Fancy, ככה אני יותר חושד בבנאדם שעונד אותו.

    לדעתי נוצר יחס הפוך מובנה בין אופנתיות עדכנית, לנוכחות של שעוני היד בשימוש. קצת כמו שמישהו ינסה להרשים אותי היום עם מכשיר וידאו 16 ראשים סטריאופוני באיכות ממש ממש טובה. ממממ….

  28. אריקול: בארה”ב מקובל שהשעון שלך משקף את המעמד החברתי שלך. מנהל שעונד שעון פלסטיק חשוד שהוא הרבה פחות מאיך שהוא מציג את עצמו. התוצאה המצערת היא שלכל המנהלים יש רולקס. המבינים באמת הולכים לכיוון שעונים אקזוטיים כמו פאטק פיליפ, פאנראי, או כרונו סוויס; המבינים פחות קונים אומגה, ברייטלינג או טאג הויר.
    בקיצור צא מהקונספציה.

  29. מעולם לא היה שעון .תמיד נחשדתי בחוסר רצינות בגלל המחסור על יד שמאל. עכשיו יש לי סיבה טובה. לא מבין למה ללכת עם הדבר הזה.

  30. מאז שאני זוכר את עצמי הלכתי עם שעון. לא מסוגל להסתדר עם השעון בסלולארי. לא מסוגל להסתדר בלי שעון.
    אני הייתי אחד המוזרים האלו בהודו שתמיד הגיעו בזמן שקבעו עם מישהו אחר רק כדי לחכות לו כי הוא מאחר בשעתיים. למען האמת פגשתי שם רק מישהו אחד עם שעון והוא בדיוק הגיע מהארץ.

    אני מתקלח עם השעון, ישן עם השעון, צולל עם השעון. הזמן היחיד שאני מוריד אותו זה כשאני ואחי מחליטים להתאמן בהיאבקות (אחרי שפעם אחת שרטתי לו את הפנים הבנתי שזה לא מקומו של שעון. אבל זה בסדר, הוא גילה שמקומה של הנעל שלו היא לא מתחת למותניים שלי).

    אני לא חושב שהייתי מסתדר בלי שעון, וזה לא שלא ניסיתי. מחכה ליום שבו ימציאו שעון שיוטבע בעור כדי שאני לא אצטרך להוריד אותו לעולם.

  31. פוי שעון.

    אחרי הצבא זרקתי אותו לאלף עזאזלים. הבעיה היחידה היתה בחינות באוניברסיטה, כשאסור להשתמש בפלאפון כשעון. אז נאלצתי להחזיר את השעון מהעזאזלים לת”א.

  32. לא יכול להסתדר בלי שעון יד, לעומת זאת אני תמיד שוכח את הסלולרי בכל מיני מקומות. איך להרים סלולרי לראות מה השעה יותר נוח מלהרים את היד כמה ס”מ?

  33. רוגל – אני פשוט מצאתי שהשעון לא נוח לי. פתאום הוא כבד לי. אחרי שאתה מסתובב בלי שעון כל כך הרבה שנים, פתאום לשים משהו על היד מתחיל להעיק.

  34. חוץ מהשנה ותשע של הצבא, אותן ביליתי עם שעון על החגורה וסטופר עבירות ביד מעולם לא היה לי שעון. באופן עקרוני היתה לי תחושת זמן ממש טובה, שנדפקה לגמרי בצבא, שם כאמור הודבקתי לשעון. תחושבת הזמן שלי חזרה לעצמה, אבל עכשיו, עם השעון בסלולרי, היא שוב בתהליך הדרדרות.

    עם זאת אני חשה צורך לציין שאני אוהבת מאוד שעונים וגבר עם שעון מוצלח על היד מיד זוכה בכמה נקודות אקסטרא.

  35. זה באמת הזמן לציין שבעת הצורך שעון יכול לעזור לתת ג’י שוק לאיום פוטנציאלי.

    וכדי לחזק את דברי רוגל, לא רק שיותר קל להסתכל על היד מאשר לחפור בכיס ולהוציא את הסלולרי ולקוות שהשמש לא תסנוור את המסך, אלא ששעון יד ניתן לסובב כך שאפשר יהיה להסתכל מה השעה בלי שמי שמדברים איתו ירגיש חוסר עניין.

  36. בלי שעון על היד. אין קשר לסלולרי. יש שעון על הקיר (בכל חדר), במחשב, במיקרוגל, במערכת הסטריאו, ברכב, ברדיו של הרכב…

    שם שעון על היד רק במילואים (כן כן, אני יודע, פראייר וכאלה…) למרות שגם הסלולרי עלי במילואים. אגב – שם שעון על יד ימין.

  37. כרגע בלי, כי התקלקל, אבל מקלל את עצמי על שעוד לא קניתי חדש כל פעם שאני מעיף מבט בפרק היד העירום. איך הפלאפון עוזר לי? הוא בכיס!

  38. כרגע (חודש) בלי שעון מפני שהרצועה נקרעה ואני לא מוצא זמן ללכת להחליף.
    השעון הזה מחזיק סיפור חביב: בגלל המון טיסות הייתי זקוק לשעון עם כמה איזורי זמן ושעון מעורר. עשיתי חיפוש קטן ברשת ועליתי על איזה קסיו ב-200 ש”ח שעונה על הדרישות שלי. מאחר והייתי בעבודה וכרטיס האשראי היה בבית החלטתי להשאיר את הקניה למחרת. הגעתי הביתה ואשתי מגישה לי מתנה, סתם כך, בדיוק את השעון שרציתי לקנות!

  39. חצי חצי
    כי עם נייד קטן בכיס באמת שעון די מיותר
    אבל לפעמים עוד יש שעון
    אבל לא ביג דיל אם אין
    אפשר להרחיב את המשאל גם לשעון מעורר כי גם בזה אני כבר לא משתמש…

  40. רואה שחורות – בארה”ב כל דבר משקף את המעמד החברתי והסוציו-אקונומי שלך – לאיזה מרכז סיינטולוגי אתה תורם, באיזה Shoot-out השתתפת בדרך הביתה מהעבודה וגם כמובן, באיזה Costco רכשת את ה- Budweizer 24 pack שלך. האם אנחנו באמת צריכים ללמוד מהם הכל ? מסופקני. אני משאיר להם את עניין שעוני היד. בוא נתרכז בלגלות תרופות חדשות. יותר עדיף

  41. בלי שעון, בזכות הסלולרי. אבל לא בזכות שיש לו שעון.

    אלא בזכות שלא צריך יותר להיות בשום פגישה בזמן. מאז שלכולם יש טלפון נייד, כל הפגישות הן טנטטיביות – לא צריך יותר לקבוע שעה.

  42. אריקול: לא אמרתי ללמוד הכל. אמרתי – צא מהקונספציה ששעון יקר מלמד על אדם מפוקפק.
    חוץ מזה, כידוע, בעלי השעונים היקרים באמת משאירים אותם בכספת ומסתובבים עם זיוף הדומה למקור להפליא.

  43. לא כל כך חשוב לי לדעת מה השעה (ואם חשוב, אפשר לדעת לפי השמש, או לפי אחד השעונים שבאמת פזורים בכל מקום), אז לרוב אני מסתובב בלי שעון בכלל.

    לפעמים אני הולך עם שעון יד, אבל בתוך הכיס. גם נוח יותר וגם גורם לי להרגיש אצילי מאד.

  44. אני עם שעון. בלי שעון אני מרגיש ערום (באמת!). לצערי, האהוב האחרון שלי מזה 7 שנים טבע ביום ראשון הקודם באילת ומאז לא חזר לעצמו. כרגע אני עם קסיו גנרי ומבאס, לצערי, כי מתוקף עבודתי כסדרן בקולנוע אני חייב להסתובב עם שעון וללא סלולרי.

    ואני שונא סלולרים.

  45. לפני כחמש שנים אבד לי במילואים ומאז אני בלי גם לא זה של החתונה. באופן די מקרי, קצת לפני זה רכשתי לי סלולרי.
    האישה הולכת עם למרות הנייד ואצלה השעון גם כתכשיט מכוון קצת קדימה כדי לא לאחר (לא שזה עוזר…).

  46. אף פעם לא היה לי נוח עם שעון. אחרי שתקופה ארוכה הסתובבתי איתו מסובב על הצד הפנימי של היד, וכל 5 דקות הייתי חייבת לסובב אותו קצת כדי שלא “ידבק”, הגיע הסלולרי והושיע אותי.

  47. דוגמא נגדית: ברור ששעון.
    לפתוח את הסלולרי, להדליק את האור \ לבטל נעילת מקשים, וכו’.. סיפור.
    אני לא מסוגל לצאת מהבית בלי שעון על היד. 🙂

  48. שעון?
    זה לא הדבר הזה בצד ימין למעלה של המסך?
    נו באמת, מה יותר פשוט, להרים את היד קצת למעלה או להרים את העיניים קצת למעלה?

  49. רועי: אני לא ממליץ על פנראי; אני ממליץ שכל אחד יבחר מה שנראה לו יפה. אבל אני מכיר אנשים (טוב, אחד) שחושבים שפנראי זה יפה. אל דאגה, זה בטיפול.
    אבל מה נטפלת לפנראי? הצלחות של ברייטלינג זה יותר יפה? זה כבר לא שעון יד, זה שעון קיר.

  50. רואה שחורות: אתה רואה ? על זה בדיוק דיברתי…
    ברייטלינג מול פנראי נגד פאטק פיליפ ? אני היחיד או שלעוד מישהו זה מזכיר עידן בו נאבקו על פורמטים של קסטות וידאו ?

    או שאולי איני מבין דבר במותגים יוקרתיים שנאבקים על לקוחותיהם האחרונים.

  51. לא, גם את ברייטלינג אני לא ממש אוהב. האמתי גם רולקסים אני לא ממש אוהב, זה ממש אוברייטד, הדבר היחידי שמיוחד בהם זה שהם מדוייקים. וגם זה שהם עשויים בטח מכל מיני חומרים אקזוטיים. אבל עדיין, אוברייטד. יש כל מיני יוקרתייםעם עיצובים מכוערים שאני לא אוהב, נגיד אומגה שעשוי מסגסוגת טיטניום טונגסטאן קאביד, השעון מכוער אבל בלתי שריט, אבל בכל זאת, מכוער בטירוף. אני נגיד הייתי רוצה איזה כרונוגראף של אומגה, ככה 100 אלף יורו לשעון, זה שעון!

  52. כמו צפריר, אחרי המקלחת בלי שעון אני משתגע. האמתי, משתגע זה לא מילה.

    אורי ויונתן: חשבתם על זה שאולי לא שואלים אתכם מה השעה כי אין לכם שעון על היד?

  53. לול >>
    (וגם ככה כשמסתכלים בפלאפון זה נראה שאתה רוצה לדעת מה השעה ולא חלילה לקבל איזה אסמס מושיע, או לבדוק אם אתה מקובל בחברה).

    ואני לא משתגעת בלי שעון על היד אבל אם כבר אז אני מעדיפה אנלוגי – כזה עם מחוגים. קלאסי משהו

  54. לי יש שעון יד, לאחר שמספר שנים הסתובבתי בלעדיו עם שעון יד. כמה סיבות:
    1. מדובר בכל זאת באויזר אופנתי. אבל האמת שלי לא כל כך אופנתי. אז זה לא היה 1.
    1. הרבה יותר נוח לעשות תנועה קטנה עם היד מאשר להסתכל בפלאפון שנתקע בכיס
    2. אפשר להסתכל מה השעה בזמן שיחת טלפון
    3. אני מאמין שזה מביא מזל שיש לך שעון (ומי שיוכיח אחרת שיקום)
    4. מחוגים נקלטים יותר מהר, ונותנים לך מושג מיידי מה השעה.

  55. אני בלי שעון יד כבר שנים, עוד מלפני הסלולרי. בהתחלה סתם כי זה לא היה נוח – אני שמאלית וזה הפריע לי לכתוב. ולשים את השעון על יד ימין הרגיש לי מאולץ, כמו אזיקים. בכלל – טבעות, שרשראות, מטריות, שעונים, זה דברים ששמתי לב שאני מורידה איך שאני עוברת סף של דלת. אפילו אם זה בית זר לגמרי. מין אינסטינקט מוזר שגרם לי לאבד כמה טבעות בחיים…..
    חוץ מזה, כשהולכים בלי שעון יש הזדמנות לתרגל את השעון הפנימי (כמו להחליט שמתעוררים בבוקר בשעה מסויימת ולהקיץ 10 דקות לפני). ואם השעון הפנימי לא מדייק אז גם זו לטובה. הנה, רק לפני 20 דקות חזרתי מלהביא את הילד לגן..
    אני מניחה שכשאתה שכיר/תלמיד יש פחות מרחב תימרון.

  56. וואו, כמה תגובות.. למי יש כח לקרוא את כל זה?! הנה עוד אחת:
    גם לי היה את השלב הזה בצבא שבו ויתרתי על ענידת שעון לטובת שפע השעונים האחרים שמסביב. אז הגיע השלב הבא בצבא, כשקיבלנו את המירס. אין לסמוך על המכשיר הזה כשעון בשום אופן! אחרי פעמיים שביזבזתי כמעט שעה על איחור לאוטובוס בגלל המירס, הבנתי שצריך לחזור לשעון היד. (להוציא את הטלפון השני מהתיק זה כבר יותר מדי)

  57. מודה באשמה.
    בצבא היה לי שעון (השתחררתי בקיץ 02) וכשאח”כ הפסיק לעבוד – כלומר המשיך לעבוד, אבל היה די יצירתי עם השעות והיו לו ולשמש חילוקי דעות על כך – התעצלתי לקנות חדש והתחלתי להשתמש בזה שבסלולרי.

    זה טוב דוקא בגלל שזה קצת פחות נגיש מהיד. לדעתי מעקב נונסטופ אחרי השעה בכל רגע קצת הורס.. אי אפשר להסחף במשהו אם אנחנו זוכרים כל הזמן כמה זמן עבר וכמה נשאר.

    וגם אני ענדתי אותו על יד ימין כשהיה לי (על אף היותי ימנית) – אני זוכרת את הסיטואציה בסביבות גיל הגן, שקיבלתי שעון ותהיתי על איזו יד לשים. הרמתי את יד ימין בתנועה של בדיקת שעה, הרמתי את יד שמאל, היה טיפה יותר נוח להרים את ימין. אז יותר הגיוני לענוד אותו שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: