העכבר המעופף של בזק זכה, תחזיקו חזק בעכבר, בתחרות "שטרודל הזהב" של חודש אוקטובר.
באמת שניסיתי, ממש השתדלתי, ועדיין לא הצלחתי לחשוב על קמפיין יותר מגוחך מאשר העכבר המתכופף לזכייה ב"שטרודל הזהב". אני לא הייתי נותן לו את פרס "ויברטור הפלטינה", גם לא את "סוס-יאור של השנה". ללמדכם כמה מקצוע הפרסום הוא מקצוע מגוחך. כמעט כמו עיתונאות.
תגיד, העכבר – אלחוטי-אופטי? כי חשבתי, אם העכבר אלחוטי-אופטי, אז בטח השטרודל זהב גם אלחוטי-אופטי. מצד שני, מי שמחלק את השטרודל קורא את עצמו "וובסנס", ומי שקורא את עצמו "וובסנס" לא יכול להיות אלחוטי-אופטי. למה? ככה. נראה לי שמה שקורה זה שנוצר מצב של עכבר אלחוטי-אופטי עם שטרודל לא אלחוטי ולא אופטי – ומזהב – ולאף אחד לא נעים לומר את זה בקול רם.
אך, הבנת הנקרא, הבנת הנקרא…
משרד הפרסום הוא "וובסנס". מחלקת הפרסים היא "חברת אביטל יוגב.קום" – שזה הרבה הרבה יותר גרוע (אבל מצד שני כן יכול להיות אלחוטי אופטי).
אבל יכול להיות שהשטרודל הוא לא אלחוטי ולא אופטי. וזו כמובן מקור הבעיה שליכטש מצביע עליה ובדין מצביע עליה.
"הקמפיין של בזק זכה מכיוון שהצליח ליצור ריגוש והנעה לפעולה. אלו אפשרו לגולש להבין כמה "רחוק" אפשר להגיע בעזרת העכבר החדש של בזק".
אם העורך של סהר הראל קורא את דברי: אנא פטר את סהר הראל.
ולעניין אחר:
אני מכתיר את הבלוג שלך כזוכה בתחרות סנדל הזהב!
(נספח ג להודעת הזכיה: נאוה בלט)
זה סנדל של טבע או תנ"כיים?
נו, אביטל יוגב קום, האשה שכתבה מאמר על שיפור תוצאות במנועי החיפוש של גוגל (כך במקור, נדמה לי) בלי מילה אחת על קישורים הדדיים.
לא שמתי לב שהוא מתכופף, אבל עכשיו כשאתה אומר, אני דווקא מתחילה לחבב אותו
פרסום הוא מקצוע מגוחך, ועיתונאות הוא מקצוע מגוחך לא פחות. אז מה יש לומר על עיתונאי פרסום?
ועוד באינטרנט, טפו?
את דעתי על תחרות שטרודל הזהב הייתי בכיף חולקת עמכם, אלמלא היתה זו עבודתי המגוכחת. כיוון שזו אכן שמורה לי, אני נאלצת להסתפק בכל מה שכבר נכתב. כולל בקריאה לפיטוריי המהירים (תודה, מר פישר).
ולאלו מכם שנאלצו להישאר בצד של כותבי הקומוניקטים או גרוע מכך, בצד שכותב לאפאחד, אולי מתפנה משרה ב-NRG.
מגוכחת, אבל אתם יודעים איך זה.
כתיבת תגובה