בשנות ה-90, טרם בואו של הפס הרחב, היו יושבים מנויי האינטרנט מול המחשב ומחכים שהשעון יראה 10 בערב. ומדוע 10 בערב? מכיוון שב-10 בערב תעריפי בזק האימתניים היו צונחים והיה זול יותר לגלוש ברשת. הפסיכים ממש (רמז: אני) היו מחכים ל-2 בלילה שכן אז לא רק שהתעריפים היו יורדים עוד יותר אלא גם – ובעיקר – הרשת לא היתה איטית. כן, ככה זה היה בשנות ה-90 הנפלאות, ב-10 בערב אי אפשר היה לזוז כי הכל היה פקוק אבל ב-2 בלילה האוטוסטרדה היתה פתוחה ואפשר היה להשתגע משמחה (במהירות של 14,400).
ומדוע אני מעלה זכרונות? מכיוון שאתר הטוש פועל על פי אותו העיקרון ממש.
מי שגולש לטוש ב-2 בלילה גולש לאתר בלתי אפשרי אבל לפחות מגיע לאתר שעובד, מתפקד, מציג תכנים ובאופן כללי מתנהג על פי אמות מידה מקובלות. מאידך, מי שמנסה לגלוש לטוש במהלך שעות העבודה (נניח מ-9 בבוקר ועד 6 בערב) מגלה שהוא נוסע בכביש החוף, לפני סדר פסח, כאשר בצומת כפר שמריהו קרתה תאונה ויש לו פנצ'ר בשני גלגלים. וגם אחותו בגבס; תקועה על השמשה.
אני לא מדבר על "עולה באיטיות". אני לא מדבר על "עולה לאט". אני מדבר על אתר בלתי מתפקד ברמות שקשה להאמין שיש מישהו שמרשה לעצמו להתפאר באתר תוכן מרכזי שמבוסס על תשתיות מגוחכות שכאלו.
הלו!! אנשים בטוש!! תתעוררו! זה בלתי נסבל!!
עדכון: מדיווח שהגיע אליי עולה שאתמול אתר הטוש סבל מנפילה כללית. זה טוב ויפה, אבל זה לא משנה את העובדה שגם ללא נפילה כללית מדובר באתר אולטרה-איטי.
כתיבת תגובה