עם האוכל בא התאבון. "ילדה" בטקסט נוסף לקטגוריית "כתב אורח":
באתר שהוקם למען ארקדי גאידמק (!) מופיע תחת דבר העורך שיר הלל לנדיב, להלן קטע קצר:
ישנו אדם יקר, נדבן שתורם למוסדות רבים,
הוא סייע לתושבי הצפון ברגעים קשים.
את ילדי שדרות הוא לקח לאילת.
כשמבקשים את עזרתו הוא ניצב מיד.
נו טוב. יהודה עמיחי זה לא.
כתובת בתחתית העמוד הראשי מבהירה של"אדם היקר" אין שום קשר לאתר (כמובן). תמונה אפוקליפטית על רקע דגל ישראל המתנפנף – כמיטב מסורת ראשי הממשלה לדורותיהם, גרמה לי לעוויתות קשות באיברים פנימיים האחראים על ניהול תכולת הקיבה שלי. האיש מסתובב ברחבי ישראל בכרכרה, כיאה לגביר, וביד אחד מפזר לאזרחי ישראל חובבי החינם-אז-למה-שלא-ניקח נקניקיות עטופות באלטרואיזם מייד אין צ'יינה ובידו השנייה מנצל טרגדיות לאומיות ואת אוזלת ידו של השלטון למען מטרה ברורה מאוד ועושה זאת בכישרון בלתי מבוטל.
וראש הממשלה מגיב. הוא מטפל בגאידמק בדרך היחידה שהוא ורבים מהבאים לפניו, יש לומר, מכירים – הם מגיבים. תגובה הולמת. תגובה הכרחית. תגובה קשה. תגובה מתבקשת. וכל שמות התואר המפונפנים לא יעזרו כאן, זו עדיין תישאר תגובה ותו לא. כמו היו מריונטות משוכללות ונטולות בינה שכל יכולתם מתמצה בלהשיב מכה תחת מכה הם לא רואים קדימה מטר אחד. לא מנסים אפילו לצפות מהלכים עתידיים כיאה למי שאמורים להנהיג, להוביל, להתוות דרך. החמאס שולח קסאמים והם שולחים מטוסים רק כדי לצפות בחמאס שולח קסאמים שוב בכדי ששוב יישלחו טייסנו האמיצים לעשות רעש וצלצולים. ככה מתנהלת כבר שנים על גבי שנים מדיניות העאלק ביטחון של מדינת ישראל ועוד לא דיברנו על החינוך והבריאות והרווחה והקליטה ושאר הדברים שכבר מעייף לשמוע ומעייף עוד יותר לכתוב. "וכשנגיע לגשר", "ואחרי המבול", "ודיה לצרה בשעתה" הפכו במדינת היהודים מאוסף קלישאות נבובות לאסטרטגיה.
וכך השבוע, אזרחי שדרות מוכי האימה מתחננים בפני כל מצלמה פנויה שמישהו יעזור ויבוא לפנות אותם וראש הממשלה, בהתנשאות, בקור רוח ובחוצפה שאין לה גבולות, מטיל עליהם את האחריות להיות אמיצים למען עם ישראל עד שגאידמק שולח אוטובוסים לשדרות. ואז הוא מגיב מיד. ולא שוכח לתלות על כל אוטובוס את הכתובת "משרד הביטחון". שלא יהיו טעויות.
עדכון מאת ר"ש, כתבנו לענייני קונספירציה:
חטיבת המחקר של הגלוב העלתה את הממצאים הבאים:
ארקדיגאידמק.קום נרשם ב-BlueHost עם הסתרת שם הלקוח האמיתי, שירות שכידוע עולה תוספת תשלום. קצת חפירה מעלה שהרושם האמיתי הוא אריה גרוס מרמת השרון, שכשמתקשרים אליו הוא מכנה את עצמו "ברנרד". זה גם מסביר למה ב-"שימושון" של אתר ההערצה לארקדי מופיעים, לצד קישורים לאתרי חדשות איכותיים כמו NRG ו"חדשות מחלקה ראשונה" של יואב יצחק, גם שני קישורים תמימים לאתר הזמנות ספא. האתר שייך, איך לא, לאריה גרוס. אגב, גם הדומיין 4gaydamak.com (גם הוא שייך לגרוס) מוביל למקדש-ארקדי.
גם האתרים arcadygaydamak.net וכנ"ל עם org רשומים, אבל על שם ירדן מדיצ'י מירושלים. שם כזה לא מופיע בבזק או בחברות הסלולר, אבל כן מופיע ברשימות של מתווכי נדל"ן בירושלים, וגם בין חברי "מנהיגות יהודית בליכוד", הפלג החביב והמתון בראשותו של משה פייגלין החביב והמתון.
האם אלה האנשים שמסייעים לאריה בר-לב (ארקדי גאידמק, בשבילכם) לקנות את מדינת ישראל במכירות חיסול?
כתיבת תגובה