יובל העביר לי טקסט ששלח ניצן vaiden (כדי להבדיל משאר הניצנים שפורחים כאן) לקטגוריית כתב אורח. הנה הוא לפניכם:
לאחרונה נזקקתי לשירותיה של דוברות משטרת ישראל. כלומר, רציתי לדבר עם קצין זה או אחר ופקד פלוני אלמוני ממפלג עבירות המחשב. כל מה שתכננתי לבקש הוא את דעתם בנושא מסויים ועד כמה העסק רלוונטי לישראל. לא שאלות נוקבות ולא עימות מביך סטייל "עובדה". סתם כמה מילים לפרוטוקול. קיצר: גם אם היו מאוד מתאמצים, הם לא היו מצליחים להוציא את משטרת ישראל רע מהסיפור. הוא פשוט לא קשור אליה.
משטרת ישראל התאמצה והצליחה לצאת רע מהסיפור.
דוברת: ניצן? מדברת ט' מהדוברות. קיבלתי את הפקס שלך. (רעשים של אכילה).
אני: אחלה. אז איך מתקדמים?
דוברת: תשמע, קודם כל אני רוצה שתדע שאנחנו לא עובדים בקצב שביקשת. צריך לקבל אישור מראש יאח"ה וזה לוקח הרבה זמן. חוץ מזה, הקצין שביקשת לדבר איתו לא נמצא במשרד היום.
אני: דיברתי איתו לפני שעה. הוא נתן לי את הטלפון שלכם.
דוברת: (רעשים של בליעה). אהה, כן? טוב, אבל זה לא נחשב שהוא בעבודה. חוץ מזה, צריך לבדוק אם הוא בכלל רוצה לדבר איתך.
אני: הוא רוצה. בגלל זה הוא נתן לי את הטלפון שלך, כדי שהעסק יקבל אישור.
דוברת: טוב, שתדע שבכלל אין סיכוי שראש יאח"ה יאשר את זה.
אני: למה?
דוברת: אתה יודע, מפכ"ל חדש, נהלים חדשים מול התקשורת. הוא לא רוצה לחשוף לתקשורת את הקצינים שלו.
אני: זה נשמע לי מאוד מוזר. כשיש סיפור ביזארי כמו האנס שברח היום, כולם שומעים על זה באופן מידי כי התקשורת לא מחוייבת לעבור דרככם….
דוברת (קוטעת אותי): טוב, זה לא קשור אלינו. אנחנו לא קשורים לאנס, אתה יודע.
אני: אני מבין שלדוברות לא היה חלק בבריחה שלו. הנקודה היא שעל הפאשלה הזו כולם שומעים, אבל כשאני מנסה לקבל תגובה ממשטרת ישראל לסיפור שאפשר לקבל ממנו רק יח"ץ טובים, אתם מערימים עלי קשיים מכאן עד הודעה חדשה.
דוברת: לא נכון. יש הרבה מאוד דברים טובים לספר על המשטרה. (מכרסמת תפוח)
אני: טוב. אז מה אפשר לעשות?
דוברת: אתה יכול לשלוח לי פקס חדש? משהו עם לוגו גדול ויותר פרטים?
אני: אין לי מכשיר פקס. קשה למצוא היום מישהו שעדיין עובד עם פקסים, והמייל שלכם לא פועל. את מוזמנת להתקשר לעורך שלי ולוודא שאני זה אכן אני. גם אין לי גם הרבה יותר פרטים למסור. זה הסיפור, אלה הנקודות שאני רוצה לשמוע.
דוברת: טוב, אני אעביר הלאה, נראה מה יהיה.
אני: אני סומך עלייך שתעשי עבודה טובה.
דוברת: (צוחקת. בולעת את התפוח ממקודם). אתה סומך עלי? אתה בכלל לא מכיר אותי. אני רק מעבירה את הבקשות לראש יאח"ה, והוא לא מאשר אותן. אין לך מה לסמוך עלי.
אני: אני מבין.
זהו. לא חזרו אלי יותר. הבקשה כנראה אכן נדחתה. לא מצאתי סיבה מיוחדת להמשיך להטריד את הדובר עצמו או מישהו אחר מהמשטרה בסיפור. לא רוצים? לא צריך.
[אני מוכן להעיד בשבועה ולהיבדק בפוליגרף שזה אכן התמליל המדוייק (עד כמה שניתן) של השיחה. תגובת משטרת ישראל לא נתקבלה עד פרסום הפוסט, מטעמים של מפכ"ל חדש וגו']
כתיבת תגובה