ג.יפית, לאה אימנו והזניית התנ”ך

יש כנראה משהו בערוצי היהדות באתרי התוכן הגדולים שמושך אליהם את התכנים הכי נחותים. בפיצ’ר הוידאו הזה, שמופיע בערוץ היהדות בלמהנט, מסבירה הפרסומאית ג.יפית מדוע היא בוחרת בלאה אימנו כ”גיבור התנ”ך שלה”.

1. אין לי בעיה שאנשים מן היישוב יבחרו את גיבורי התנ”ך שלהם. קשה למצוא אתאיסט גדול ממני אבל אפילו אני מכיר בערך הספרותי-היסטורי של התנ”ך ורואה בו כמשהו ששייך לעם היהודי ולא רק לרב עובדיה. אבל הבחירה ב-ג.יפית היא בחירה שמצליחה להמחיש כיצד בשם תרבות הסלבריטאים בגרוש (ואין סלבריטאית בגרוש יותר מגימל יפית) וההזנייה של כל דבר בעל ערך, בוחרים בפרסומאית שמתמחה בהפקת הפרסומות הכי רדודות כאישיות שיש להאזין לדעותיה בנוגע לתנ”ך.

אם הייתי צריך לבחור את מי אני רוצה לשמוע מבין 7 מיליון אזרחי מדינת ישראל בנוגע לגיבור התנ”ך שלו, ג.יפית היתה אחרונה ברשימה. קשה לי להביע את תחושת גועל הנפש והקבס שעלתה במעלה הגרון שלי כאשר ראיתי את ג.יפית מחופשת ללאה אימנו (נשבע לכם!) בפיצ’ר הדוחה הזה. אין גבול לבצע הכסף ותאוות הפרסום של האנשים מסוגה של יפית גרינברג.

2. אז למה ראיתי? כי אמרתי לעצמי, נו, אולי יש משהו באישה הזו, אולי אני סתם שופט אותה לחומרה, אולי בלמהנט (או באתר “מקראנט” שעשה את העבודה ומקבל קרדיט על כך) כל כך התפעלו מהתובנות שלה שהחליטו לשדר את הקטע. לא דובים ולא זבובים.

הפיצ’ר מתחיל בכך שרואים את גימל ישובה ליד מחשב. נו, זה בטוח אומר שהיא אינטיליגנטית (איזו בדיחה). היא מסבירה שהיא בוחרת בלאה אימנו כי בעיניה היא דוגמה לאישה שהצליחה להוציא את עצמה ממצב קשה. גימל מסבירה שהדרך בה היא עשתה זאת היתה על ידי זה שהיא “בכתה ובכתה ובכתה, התפללה לקדוש ברוך הוא – והוא שינה את גורלה!”. בהמשך היא מסבירה ש”לאה היתה האישה האהובה למרות שרחל היתה האישה היפה… לאה היא אישה שלקחה את גורלה בידה, שינתה אותו”.

האמת היא שלאה היתה חתיכת תחמנית שלא מהעולם הזה. היא נישאה במרמה ויעקב נטר לה על כך כמעט עד סוף חייו. כמה נטר?

ביטוי נוסף ליחסו של יעקב ללאה נמצא בשלב מאוחר יותר בחייהם, כאשר יעקב – בהסכמת שתי נשותיו – ברח מבית חרן, ועמד לפגוש את אחיו עשיו. יעקב, שחשש כי עשיו מתכוון לפגוע בו ובמשפחתו, ארגן את מחנהו על פי מעמדן של הנשים: בחזית – חשופים ביותר לפגיעה – עמדו השפחות וילדיהן, אחריהן – לאה וילדיה, ובסוף, מוגנים ביותר, עמדו רחל ויוסף.

(כן, ממש אהב אותה יעקב. עשה ממנה מגן אנושי)

מעניין לראות כיצד פרשנים רבים מנסים להוציא את לאה בסדר, על ידי זה שהם מזכירים שבסך הכל היא רצתה ילדים, וביהדות כידוע, אין מצווה גדולה יותר מלעשות 8-10 ילדים, גם אם זה אומר שאתה מתנהג כמו נבלה. אולי זו הסיבה שבסופו של דבר יעקב רוצה להיקבר ליד לאה למרות שהסופר המקראי כלל לא טורח לספר שהיא מתה, מתי או כיצד.

את גימל כל זה לא ממש מעניין. היא מבהירה שלאה עשתה את עצמה באמצעות תפילה לאלוהים!

המילה “מחליא” בהקשר הזה, היא האנדרסטייטמנט של השנה.

22 מחשבות על “ג.יפית, לאה אימנו והזניית התנ”ך

  1. לא יודעת, אני בעיקר מרחמת על לאה. שרה אמנו, לעומת זאת, מוציאה אותי מן הכלים. צריך להיות בת זונה אמיתית כדי לשלוח אם צעירה עם התינוק שלה למות בצמא במדבר.

  2. פעם, בזמנים קשים, אז כמו לאה הגיבורה הייתי בוכה ובוכה ובוכה בניסיון נואש לשנות את גורלי. (היקום כולו, אגב, במין אפטיות קוסמית, התעלם ממני לחלוטין). אח”כ החלפתי גיבורה תנ”כית, וכמו חנה, שגם היא הייתה סופר גיבורה, שקלתי לקפוץ מהגג. היום הגיבורה שלי זו דליה איציק. רק היא מסוגלת להביט למציאות בלבן של העיניים, ובו בזמן לקבוע תור למספרה. איזו אישה אמיצה!

  3. כשאני מספר לילדים שלי סיפורי תנ”ך, אני מבקש מהם לחשוב איך הרגישה לאה בליל הכלולות שלה. אני אומר להם שאז לא היה אור, ולאה חיכתה באוהל החשוך בזמן שהוא חגג במשתה ליד המדורה, היא מחכה בחושך, בלי המשקפיים שהיא כל כך צריכה ויודעת שמחכה לה רק לילה אחד ובודד של אהבה, ואחר כך חיים שלמים ומטושטשים של התנצלות.

    אחר כך אני לא מבין למה הילדים שלי כאלה מוזרים.

  4. אני חייב לומר שאני מחבב את ג. יפית. אצלה לפחות הבולשיט לא מכוסה בקריאטיב מתחכם ועריכת וידאו וסאונד מטריפת חושים.

  5. אני דווקא די מבין את הדגש הוא על הצדיקות של לאה. ממה שאתה כותב כאן הדגש הוא על עשיית ילדים (מודה שאני עייף מדי כדי להכנס לקישורים או לחשוב יותר מדקה קדימה) בעיני הפרשן: בתקופה בה הדמוגרפיה של היהודים יורדת, יש לחנך לקיום מצוות הפרו ורבו.

    נראה לי הגיוני.

    (נכתב ללא שמץ קטן של ציניות)

  6. אם כבר אז המטורף הגדול ביותר היה אברהם, הבנאדם רצה לשחוט את בנו כי קולות בראש שלו אמרו לו לעשות ככה.
    היום רשויות הרווחה היו מתערבות.

  7. הי
    אני מקוראי הגלוב הנאמנים אך חרישיים בדרך כלל ,לרגל הקישור לאתר שאני מנהל אני מגיח מהארון, הצגת הסרטון בynet (שבזכותה מן הסתם השיחה הזו מתנהלת) קצת מוציאה אותו מהקשרו אני חושב שצריך לראות את הסרטון הספציפי הזה בתוך הפסיפס השלם בו הוא נתון של דמויות מגוונות מאוד שכל אחת מציגה גיבור מקראי אחר,כמה מהם מוצלחים יותר מהסרטון הזה ,כמה מהם גרועים בהרבה אבל כל אחד מהם כמו גם ג. יפית מכסה משבצת מאוד ספציפית וחשובה,ואיתה את האמירה הכללית שמדובר בטקסט שרלוונטי לכולם.

  8. אבי – תודה על התגובה. אשמח לשמוע ולהבין טוב יותר בנוגע ל”משבצת המאוד ספציפית וחשובה” אותה מכסה ג.יפית.

  9. המשבצת של ג. יפית היא המשבצת של תרבות הצריכה המטריאליסטית שמקיפה אותנו מכל עבר,
    קל להציג את התרבות שלנו עם דמויות “תרבותיות” כמו נאמר אגי משעול או יאיר זקוביץ,אבל אם נדמה את התרבות שלנו כמפה של העולם ,אגי משעול היא אי קטן באוקיינוס השקט וג. יפית היא יבשה בינונית, היא מגיעה להרבה אנשים ומשפיעה עליהם,אני מסכים איתך שזה לא מחמיא שאלה הפרופורציות אבל אם רוצים לשדר מסר של תנ”ך שנוגע לכולם אי אפשר להציג מפה שכוללת כמה איים קטנים.

  10. אבי – נאה דרשת.
    ועדיין אני שואל, וברשותך, מדובר בשאלה רצינית ולא צינית: האם ג.יפית היא האדם האולטימטיבי להציג את תרבות הצריכה המטריאליסטית שמקיפה אותנו? האם לא ניתן למצוא דמות טובה ממנה? האם זה לא מסוג הבחירות שיורות ברגל של הפרויקט שלכם – מפרויקט המנסה להציג שהתנ”ך נוגע לכולם לפרויקט פופוליסטי, זול ומגוחך היורד אל המכנה המשותף הנמוך ביותר ואז דרומה ממנו?
    ובמידה ותשובתך שלילית, ולא, לא ניתן היה להשיג דמות אחרת (בין אם מסיבות טכניות או ענייניות), האם לא שווה לוותר על המשבצת הזו ולו כדי לשמור על הרמה של הפרויקט?

  11. השאלה הזו מטבע הדברים מסתובבת כל הזמן כשעושים פרוייקט כזה והיא עלתה אצלנו ולאו דווקא בהקשר של ג. יפית,ובכנות לא תמיד(וגם במקרה הזה) ברור שהגבול לא נחצה,
    בהקשר של המשבצת של ג.יפית לא הייתה בעיה להשיג מישהו אחר,אני חושב שמתוך הגלריה הפוטנציאלית היא אחת האפשרויות המעניינות לאו דווקא בגלל מה שיש לה לומר אלא בגלל החריגות שלה בנוף הזה,היא עושה שימוש מאוד שמרני במדיום שבו היא פועלת,היא לא ממש דוגמנית,אין שם פירוטכניקה היא מדברת שפה שלא כוללת את המילים הנכונות,היא מטרה קלה יחסית (עוד מימי הקומדי-סטור) ועם רשימת נתוני הפתיחה בעייתית הזו היא מצליחה מאוד במדיום שלפחות ברמת ההצהרה בנוי כולו על הייצוג החיצוני של הדברים בקיצור היא דווקא נציגה מאוד מעניינת של התחום שלה,וגם בדברים שהיא בחרה להגיד היה גרעין של נגיעה אישית לא טריביאלית.

  12. התופעה של ג.יפית מטרידה אותי כבר הרבה מאוד זמן. אני מתעב את עולם הפרסום, בין היתר בגלל שהוא מצליח להשפיע על כולנו גם כשאנחנו מודעים היטב למהותו. לו הדבר היה בידי הייתי מוציא את הפרסום (השקרי והמניפולטיבי) אל מחוץ לחוק. מה לעשות, אני כנראה נאיבי.

    העובדה שג.יפית עושה שימוש בפורמט כל כך מגוחך שנראה כפארודיה זולה על עולם הפרסום, ועדיין מצליחה להשפיע על הרגלי הצריכה של כל כך הרבה אנשים ולהפוך למין אוטוריטה לכל עניין בלי שאף אחד יתהה מאיפה למען השם היא נחתה עלינו ומה בדיוק הופך אותה למומחית לענייני בנקים, חומרי ניקוי, תרופות, אוכל והשד יודע מה עוד, גורמת לי לתהות מה זה אומר על המין האנושי ובמיוחד על העם היושב בציון. כל כך הרבה דפוקים בשכל יש פה?

    עלי, בכל אופן, היא פועלת באופן הפוך. הסלידה שלי ממנה גורמת לי להחרים באופן אוטומטי כל מוצר שהיא קשורה אליו.

  13. שלוש תגובות:
    אחת – אפשר גם אפשר למצוא אוטוריטות יותר מוצלחות להצגת נושאי התנ”ך. דווקא אנשי פרסום מפורסתמים הם האחרונים בתור לכך מכיוון שמלכתחילה יש לחשוד בכוונותיהם(ן).
    שניה – באשר לג. יפית, חשבתי וחשבתי גם אני – מה מביא כ”כ הרבה מפרסמים להשתמש בשירותיה? אני חושב שהשורה האחרונה היא: כסף. מי שכמוה עושה טלוויזיה “שכונתית” על סף הפורנו החובבני, אינו זקוק לכסף. מה קל יותר מללהק את הבת/שכנה/חברה/מוסכניק לתשדיר אווילי באינטונציה של קריינות בכיתה ג’ ולחסוך את הכסף הגדול. רק מפליא אותי שמפרסמים מוכנים שיראו את מוצריהם באור מגוחך כל כך.
    אכן, אריה, גם אני מאלו שפרסומות, במיוחד מסוג זה, גורמות לי פשוט להתרחק מהמוצרים המוצגים שם: הרי אם המוצר מוצג באופן כ”כ גרוע, כנראה שאפילו מי שמוכר אותו אינו מאמין בו ואינו מוכן להשקיע את הסכומים המתאימים בו.
    ושלישית – אם בבכי ותפילה רואה ג. יפית דרך ל”שינוי”… היכן כאן המקום לעמידה על עקרונות, מאמץ, נסיון לשינוי? האם גם בחייה היא נוהגת כך? בטוחני שלא. יש לי הרגשה שה”בחירה” שלה בלאה היתה שטחית ואקראית בדיוק כמו הפרסומות של הגברת.

  14. אם אנחנו רוצים שמשהו יחדור ללב הציבור בתקופה הנוכחית אז מי שלא שם לב שם!!!!הוא מונח!!!
    יש לרבי נחמן מעשיה שלמה על העניין “מעשה מבן מלך שנשתגע”(הינדיק)אין מה לעשות זה המצב!אחרת ילדנו לא יידעו כלל מי היתה לאה אימנו וכו’.מחזקת את שיטת מקראנט!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: