טורים עליך

עיתוני סוף השבוע הם הזמן והפלטפורמה של הטורים האישיים. מסיבות די ברורות, אני משתדל לקרוא לפחות את חלקם.

1. רוגל אלפר כותב במוסף סופשבוע של "מעריב" על הניתוח שעבר בנו. הוא מתאר את הדרך האיומה שבה ההורים ממתינים בחוץ, מחכים לשמוע שהניתוח עבר בהצלחה, מחכים לראות את הילד שנראה כמו סמרטוט מסומם לאחר ההרדמה (אגב, החלק שבו הם מתעוררים הם החלק הקשה באמת. כל בימאי של תוכנית טלוויזיה או סרט קולנוע שמראה כיצד המנותחים מתעוררים מהניתוח כשהם מאופרים, מחויכים ונעימים לסביבה הוא בימאי שמעולם לא עבר ניתוח או שלא ראה מישהו שמתעורר מניתוח). זה לא סוד שאני אוהב את רוגל ואת הכתיבה שלו אבל הטור הזה, מטעמים אישיים, נגע לי במיוחד (זה הקישור למאמר וכשמישהו יתעורר בנרג' הם אולי יתקנו אותו).

2. במוסף פרומו של "מעריב" כותב מנחם בן על "ערלות הלב והאכזריות" שבה הציג ערוץ 1 את המאמצים להקל בעונשה של נעמי בלומנטל אותם הוא תיאר כ"פרוטקציה" וכ"הפעלת לחצים". וכך הוא כותב:

הקריירה נהרסה לאישה הסימפתית הזאת, בעל מת בייסורים, הנהג שלה בגד בה באופן הכי מחפיר, והכל בגלל איזושהי הלנה של כמה חברי מרכז מהפריפרייה באיזשהו מלון ברמת גן. אבל בניצוח היועץ המשפטי לממשלה, אף אחד לא ויתר לה בכלום בשום רגע. עד שבעלה מת. ומשהו זז בלבבות. אבל לא בלבבות של הקטגורים הקטנים והרעים מ"מבט לחדשות".

בן, שונא הומואים מקצועי, הוא דוגמה חיה לכך שגם איש תרבות וספר יכול להיות חלאה.

3. רענן שקד כותב במוסף שבעה לילות של "ידיעות אחרונות" על שרשרת המזון של הסלבריטאים: רן דנקר הפך לסלבריאטי בגלל הקשר שלו עם נינט, ליאל דניר הפכה סלבריאטית בגלל החמש דקות שיצאה עם דנקר וכעת כולם מחכים לראות מי יגרוף את הקופה לאחר שיצא עם ליאל דינר שיצאה עם רן דנקר שיצא עם נינט טייב. תיאור מוצלח ומשעשע של תרבות הבעעעעע הסלבריטאית שבאמת יוצאת מכל החורים.

4. דרור פויר כותב בעמוד האחרון במוסף G של "גלובס" כבר זמן רב. לא תמיד קל להתחבר לכתיבה של פויר אבל בעיניי היא תמיד עושה רושם של כתיבה כנה, וזה לא מעט. בשבועות האחרונים החל פויר לכתוב גם בעמודים הראשונים של המוסף כאשר בכל פעם הוא מבקר באירוע אחר ומספק התרשמות בלתי אמצעית על שהתרחש בו. עד עכשיו הטורים האלו תמיד פוגעים ותמיד מוצלחים. מומלץ בחום.

5. הכותב המוכשר, המקורי והמשעשע ביותר בעיתון "הארץ" הוא מיכאל הנדלזלץ. מי שרוצה להנות מכתיבה בעלת תנופה, תמיד מקורית, תמיד חכמה, יעשה לעצמו מנהג ויעקוב אחר הטקסטים שלו שמתפרסמים קבוע ב"הארץ השבוע".

10 מחשבות על “טורים עליך

  1. אם אפשר גם להוסיף המלצה – "שישי" של אדם ברוך במוסף השבת של מעריב הוא הטור היחיד שאני מקפיד לקרוא בעיתוני השבת, אילו רק בזכות סגנון הכתיבה הקולח והמבט המפוקח והשונה שיש לו על אירועי היום בלמידה מההיסטוריה, משהו שרבים כיום מבטלים בבוז.

  2. אם אפשר המלצה משלי – אורן פרסיקו. חפשו אותו במגזין G. ולגבי פויר- מסכימה עם כל מילה.

  3. יאיר לפיד יודע להניח את האצבע על ניואנסים. ולא יותר מזה. אם כר חנוך דאום. לפני שבוע[או שבועיים] הייתי כל כך מאוכזב שלא התפרסם הטור שלו.

  4. אומרים שאם המון אנשים מתכוונים למשהו אז משהו זז איפה שצריך לזוז
    אז אני מאחל לבן של רוגל החלמה מהירה והמון חיבוקים וחיזוקים למשפחת אלפר
    רק בריאות, כל השאר שטויות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: