ב-Ynet נהנים לדווח על הסיפור הבא:
כתב האנרגיה ובחור אנרגטי בזכות עצמו, עידו קינן, חשף את הסיפור לפיו הידיעה שזוג מתנחלים מוכרים ב-eBay איזה קיר של בית לפרסום בזמן ההתנתקות היא בלוף. איך זה קורה? ב-eBay כל אחד יכול למכור כל דבר, או נכון יותר – להציע למכירה. בין ההצעה לבין המציאות שעומדת מאחורי ההצעה אין קשר (לפחות לא בכל המקרים). זה לא מנע מכלי תקשורת ישראלים רבים לדווח על המכירה הדמיונית.
קינן, התמוגג לאור הפרסומים השגויים אצל המתחרים (גם ב-Ynet), וסיפק ניתוח מלומד וכבד ראש של התופעה תוך הטפת מוסר:
הסיבה לכך היא עיתונות עצלנית שמתקשה להתמודד עם המדיום ה-eBayי. איביי הוא זירת מסחר שכל גולש יכול להירשם אליה ולהציג בה את מרכולתו, קיימת או דמיונית. להגיד שמישהו מוכר משהו באיביי, זה כמו להגיד שמישהו טען משהו בפורום – מדובר בעובדות לא בדוקות. הסיבה השניה, הלעוסה, היא הרצון להקדים את המתחרים, שגורם לפרסום פזיז של מידע לא בדוק. מאוד פשוט ומהיר לכתוב תוך הסתייגות שמישהו מציע משהו למכירה באיביי…
עכשיו ב-Ynet מתמוגגים בחזרה.
אותו קינן דיווח על מכירת המצלמה שצילמה את רצח רבין. איפה? ב-eBay כמובן. אמנם קינן סיפק את הדיסקליימר המתבקש ("מהפרטים המעטים שסיפק המוכר, המתעקש להישאר אנונימי, נראה שהמכירה אינה אותנטית") אך זה לא הפריע לו לצלול בחדווה לפרשה. אחרי הכל "מאוד פשוט ומהיר לכתוב תוך הסתייגות שמישהו מציע משהו למכירה באיביי" (קינן, שם, שם).
אז מה היה לנו? הרבה יותר מדי שמחה לאיד של שני הצדדים, הרבה יוהרה מיותרת (קינן הוא כתב מוכשר אבל ג'וזף פוליצר הוא עדיין לא) וברווזים מעופפים שמחרבנים לכולם על הראש.
מוסר השכל: מצד אחד, מי שלא עושה לא טועה. כל כתב נופל מדי פעם – זה חלק מהביזנס. מצד שני, מי שחוגג על החלקת הבננה של המתחרה, שלא יתפלא אם מורחים לו את קליפת הבננה על הפרצוף.
כתיבת תגובה