שתהיה שנה טובה ומרפרפת

מאז אתמול החל הדואר האלקטרוני שלי לפלוט ברכות שנה טובה ברצף. גם המורים זכו לברכת שנה טובה. ובכן, סוג של.

בדרך לא דרך (דרך אמיר) הגיעה אלינו ברכת שנה הטובה של מנכ”ל משרד החינוך, שמואל אבואב. זה ידוע שמורים מדברים בשפה ציורית וייחודית להם. זה גם ידוע שחוץ ממורים אף אחד לא ממש מבין את השפה הציורית והייחודית שלהם, אבל ברכת שנה טובה אמורה להיות ברורה, לא? כנראה שלא.

“השמיים היו טהורים והארץ היתה שקטה וכל הרחובות היו נקיים, ורוח חדשה היתה מרפרפת בחללו של עולם”.

אוקיי. ציטוט מעניין. רוצה להסביר?

כך נראו הימים האלה, ימי אלול ותשרי, בעיניו של ש”י עגנון, והוא בן ארבע וחצי. אותה רוח חדשה מרפרפת גם בימים אלה ומזמינה סיכומים, חשבון נפש וקבלה לעתיד.

ש”י עגנון כתב את זה כשהוא בן ארבע וחצי או נזכר בזה כשהיה קצת יותר מבוגר ואמר שהוא היה בן 4 וחצי כאשר רוח חדשה רפרפה בחללו של עולם? טוב, זה לא ממש חשוב. מה הלאה?

ערך הלמדנות הטבוע בתרבותנו, שהוסיף לנו את אותו חוש שישי דק ועדין לרוח ולדעת, הוא המקרב אותנו אל מורשתנו, והוא מפרנסה העיקרי של רוח אלול ותשרי.

ערך הלמדנות הוסיף לנו חוש שישי דק ועדין. אני חשבתי שהוא הוסיף השכלה, אבל גם חוש שישי זה בסדר.

כוחה הגדול של שעה זו, בה שנה קודמת עוברת ושנה חדשה באה, הוא בהיותה שעת רצון. מעשים מהעבר ושאיפות לעתיד מתבהרים לפתע, ואיתם הקלקולים שיש לתקן והיעדים שיש להגשים.

[טון של פרומו לסרט אימה]
זה היה בסוף הקיץ!
הם חזרו לבית הספר!
הם לא ידעו!
שלפתע!
מעשים מהעבר ושאיפות לעתיד יתבהרו ואיתם הקלקולים שיש לתקן והיעדים שיש להגשים!
[/טון של פרומו לסרט אימה]

ומה באשר לברכה?

אני מאחל לך ולמשפחתך שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. שנה שבה תרפרף על חלל עולמך אותה רוח חדשה ורעננה ובכנפיה כל הטוב שניתן לאחל.

רוח חדשה שתרפרף על חלל עולם המורים? זו הברכה שלך, שמואל? שעל המורים תרפרף רוח? מה עם תוספת שכר, מה עם תוספת מזגנים, מה עם תוספת מיגון, מה עם תוספת סיכון? כל מה שיש לך להציע להם לשנה הבאה זה רפרוף?

פייר? אני מה זה מאוכזב (אם רק הייתי מבין למה).

30 מחשבות על “שתהיה שנה טובה ומרפרפת

  1. הוא התכוון לכתוב שהוא מאחל להם שנה שמשרד החינוך בה לא יזיין אותם בתחת, אבל אז נזכר שכשהוא היה בן ארבע וחצי הגננת לימדה אותו שאסור לשקר

    מותר לשאול למה הדואר האלקטרוני שלך פולט ברכות שנה טובה למורים?

  2. אני יכולה להעיד שמזגנים דווקא יש בכל כתה (לפחות בכל אלה שאני הייתי בהן, שזה לא מעט). אולי הרוח יכולה לרפרף מחשבים או כיתות לימוד? אולי הרוח יכולה לרפרף מורות משלבות*?

    במחשבה שניה, אולי הרוח יכולה להתחיל בלרפרף כסאות לחדר מורים, איכשהו יש לי תחושה שאם מישהו יטרח לבדוק את זה הוא ימצא קשר הדוק בין משך הזמן שאדם נאלץ לעמוד על רגליו לבין רמת הסבלנות שלו.

    *עדיין לא מסרנו לנתניהו ד”ש לפתיחת שנה”ל.

  3. אמממ… מזגנים יש, אבל הרמה לא אחידה. יש מזגנים תותחים שמקפיאים לך ת’אמא של השלפוחית, ויש מזגנים שחצי מהזמן בהשהייה, וכשהם לא בהשהייה הם בקושי מקררים. וכשהעשה 2:45 ומתחילים את השיעור היסטוריה השני ברצף, זה לא כל כך כיף.

    בקשר למחשבים- באמת צריך עוד כמה. ב2 כבר שביליתי בתיכון סך הכל ראיתי מחשבים כחלק משיעור פעם אחת. כששלחו אותנו למלא שאלון לגבי אלימות. יש שני מחשבים בספרייה[שבה יש את המזגנים ההכי טובים בעולם], ובהם מותר לגעת רק אחרי 1 לא לצרכי לימודים, ולפני 1 רק אם זה קשור ללימודים. העניין הוא שהספרניות חורצות כל דבר כשטויות. ככה שהמחשבים בדרך כלל סגורים. בספרייה גם צריך להשאיר פיקדון בשביל שאנשים לא ייגנבו ספרים. הגייוני, אבל קצת מעליב וגם מגביל, כי אני מעדיף לא להשאיר את הכסף שלי בבצפר[משרד החינוך ידוע בבזבוז לא נכון של כסף, בין אם זה לחלק לבתי ספר מזרמים חיצוניים, או להשקיע בפרוייקטים לא הכי נחוצים].

  4. אני חושבת שזו ברכה מקסימה וקצת נסחפת עם הציניות. נראה אותך מביא ציטוט כזה יפה, מאושיות התרבות הישראלית, ומהגג עליו משהו מקורי משלך ונחמד. אולי כשנה טובה לקוראים כאן. אתה מסוגל?

  5. פייר יובל, אני מה-זה מאוכזבת.
    ראשית, אני מניחה שגם בלי תעודת הוראה הצלחת להבין את הברכה אלא שהבון-טון העכשווי הוא כנראה, להתייחס לציטוטי עגנון ולשפה שהיא קצת יותר גבוהה מהנהוג בטוש למשל, כאל בדיחה תוך שימוש בנימת “אני עממי, עזבו אותי מהחרטא של העברית הזאתי”.
    שנית, ברכת שנה טובה כשמה כן היא: ברכת שנה טובה. לא צריך לצאת בה בהכרזות פוליטיות, לא להבטיח שלום עולמי כולל ולא להציע פתרון מיגוני לילדי שדרות. לדברים האלה נבנו במות אחרות מעליהן הם נשמעים.

    בפעם הבאה, יתכבד כבוד המנכ”ל ויכתוב ברכת שנה טובה בשיווקית מדוברת:לא ישכח להבטיח שדרוג במסגרת האג’נדה, להישבע שבשנה הבאה מעמדו של המורה ימותג ויעוצב מחדש, להדגיש שבשורה התחתונה תלמידי ישראל צועדים אל עידן חדש, קסום, מופלא מהמם! והס מלהזכיר את עגנון, או רוחות של שינוי והתחדשות.
    אז אולי תתייחס בפחות בוז (או למצער, בסלחנות) לברכת השנה החדשה שלו.

  6. בלונדינית, “חוק הקופאיות” אמור למנוע את המצב שאני לא מאמינה שהבנתי את תאורו – שאין למורים כסאות לשבת עליהם בהפסקות.
    ואולי משרד החינוך חושב שהחוק הוא לא בבית ספרו.

  7. אורית ואפרת – אני שמח לראות ששומרות החותם של הטעם הטוב מבקרות כאן מדי פעם. חס וחלילה שמישהו יעיר איזשהי הערה על ברכת שנה טובה שיש בה ציטוט של עגנון.

    הציטוט של עגנון אכן מקסים אבל מה הקשר? האם לא ניתן לברך שנה טובה מבלי שזו תשקף אספירציות של משורר/פילוסוף מבוזבז? מה רע ב”שתהיה שנה טובה, שנה של עשייה, שנה של חינוך?”.

    אני מבין שציבור המורים הוא ציבור רגיש וטוב שכך, אבל נראה לי שהברכה, עם כל הכבוד לעגנון (ויש כבוד), נוטה לכיוון הפלצנות והדגשת עולמו הפנימי של המנכ”ל על חשבון מסר פשוט, נעים ומברך. מי ששמע את שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת, מברכת את התימנים (!), מבין שמי שנמצא במשרד החינוך יותר משלושה חודשים, מתחיל לדבר כאילו הוא מלמד את סיפורי התנ”ך לילדי כיתה א’ – שזה בסדר גמור, אבל כאשר זה בא על חשבון דיבור ישיר שלפעמים, מה לעשות, לפעמים הוא מתבקש, זה הופך הזוי וגרוטסקי.

    having said that – תגידו, התחרפנתן? אי אפשר כבר לומר משהו על ברכה קצת הזויה מבלי להיחשב לאויב הספרות העברית?

    ~פותח קובץ “אל תדבר על זה: מישהו יעלב”: שמנים. גזענים. מטומטמים. ברכות שנה טובה~

  8. אורית (13), את שוגה בפירוש הפוסט. יובל התכוון שאת תורת הרפרוף ראוי לפתח רק אחרי תשלום חשבון הקמח במכולת.

    התעלמות ממצוקת המורים – אפילו במסגרת ברכה – היא לא בדיוק מופת של יושרה בעיני.
    המורים לא יכולים להסתפק ברפרוף של מאוורר על הצלחת בארוחת הערב שלהם.
    את לא מורה מתחילה, אני מניחה.

    היה פוסט מבהיר ב”לחץ חברתי”, שבו תיארה מורה מצטיינת צעירה על סף פרישה את תלאותיה בעבודות נוספות בלילה, שגם במהלכן טלפנו אליה מביה”ס וכעסו על שהיא עסוקה.

  9. אורית, אני לא חושבת שהמחאה של יובל היא נגד השימוש בציטוט של עגנון, או נגד שפה גבוהה אלא נגד העובדה שמנכל משרד החינוך החליט להשתמש בהם באופן תמוה, שלא לומר שגוי לעיתים, שלא להזכיר בעברית שאינה לחלוטין תקנית* ולכן הטקסט הפך לבלתי מובן.

    שושי, זה לא שאין, פשוט אין מספיק. וחוק הקופאיות לא ממש קשור לכאן, כי המורות לא מחוייבות לעמוד כל היום (אף אחד לא מונע מהן ללמד בישיבה, למשל. דווקא בכתות יש מספיק כסאות).

    *לדוגמה:

    ערך הלמדנות הטבוע בתרבותנו, שהוסיף לנו את אותו חוש שישי דק ועדין לרוח ולדעת, הוא המקרב אותנו אל מורשתנו, והוא מפרנסה העיקרי של רוח אלול ותשרי

  10. תזכורת לעצמי: קודם לרפרש אח”כ לענות.

    יובל – תזהר עם העלבונות לאנשים ממערכת החינוך*, כן?

    *אמנם לא ממשרד החינוך, יותר נגדו, אבל בכל זאת תזהר.

  11. שושי, באמת ציפית שמנכ”ל משרד החינוך יתייחס למצוקות מערכת החינוך בברכת שנה טובה?
    מה, כשמקבלים שנה טובה מהבוס כתוב שם ‘החברה על סף קריסה, עומדים לפטר את רובכם, ולשאר נקצץ את התנאים. אבל תשתדלו שתהיה שנה טובה’?

    שנה טובה זה מקום לאחל דברים נפלאים שלא ממש קשורים למציאות. על המצוקות של המורים אני מצפה שידבר בישיבות של הנהלת המשרד ובפגישות עם אנשי האוצר.

  12. יובל, כשאתה מעקם את האף מול הברכה של מנכ”ל משרד החינוך זה לגיטימי ונופל תחת חופש הדיבור (וזה באמת לגיטימי ונופל תחת חופש הדיבור, לא שאתה צריך את אישורי), כשאני מעקמת באותה עלק-אנינות את האף מול הפוסט הלטעמי מתלהם שלך, אני הופכת קפוצת-*&%, נעלבנית מקצועית וממונה מטעם עצמי על חותם הטעם הטוב בכלל ועל שמירת הספרות העברית בפרט. מי פה התחרפן?!
    אי אפשר לבקר פוסטים שלך בלי לקבל ברכה בפאסיב-אגרסיבית “אני שמח שקפצתם לבקר”?

    ~שנה טובה בלי פתיחת קבצים בקידוד פולני~

  13. אורית – שאני אבין, במסגרת חופש הביטוי שלי מותר לא לקבל את הדעה שלך או שזה אסור? ואם מותר לי, מותר לי לטעון שאת קפוצת ישבן (זה בסדר, מותר להגיד “ישבן” בגלוב) או שאסור?
    ואגב, אין שום דבר פאסיב באגרסיב שלי. אני מבקש, בלי העלבות.

  14. מותר לא לקבל את הדעה שלי, רק שזה היה משאיר אצלי טעם קצת יותר טוב אם אי קבלת הדעה שלי לא היתה מלווה בקעקוע הלגיטימיות שלה (ע”ע “התחרפנתן” ופתיחת טילדות גלגול עיניים סגירת טילדות ), אבל היי, זו רק אני וההעדפות הטעם האנאליות שלי.

  15. חס וחלילה. לא מקעקע את הליגטימיות של הדעה שלך והיא דעה לגיטימית לחלוטין. אני פשוט לא מסכים איתה. אני חושב שהברכה של המנכ”ל היא משעשעת ובעיקר מוזרה (ממש מוזרה) אבל יכול להיות שלא ירדתי לסוף עומקה התרבותי.

    אני גם אשתדל להימנע מטילדות בעתיד.

    ~פותח קובץ “דברים שיש להימנע מהם בעתיד”: טילדות~

    🙂

  16. מה לעשות, את הברכה שבה השורה התחתונה היא:
    ‘שנה שבה תרפרף על חלל עולמך אותה רוח חדשה ורעננה ובכנפיה כל הטוב שניתן לאחל’
    אני קוראת כ’שנה שבה ינערו אותך סופסוף’.

  17. אני מוכנה להיות שומרת החותם של הטעם הטוב, אבל רק אם זה מינוי רשמי של הגלוב: “שומרת החותם של הטעם הטוב הרשמית של הגלוב”. בתמורה למינוי אני אזדעזע מדי פעם ממה שאתם כותבים בעזרת שימוש בביטויים מעגנון. (אפשר לשלם לי גם בדרכמות, כשאתה משלם לכל השאר)

  18. אתה צריך להוציא לה מכתב פיטורים.
    אגב, אם אני לא טועה, בחוקת הקונצרן (נוסח חדש, מאי 1824) נכתב ששומר החותם של הטעם הטוב חייב להתחיל את הקדנציה שלו בשהיה של חודש בצינוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: