1. אילת זה רחוק.
2. באילת מתקיימים חוקי מרפי.
3. חוק מרפי מס' 1: אם אתה משלם על אינטרנטנט מהיר במלון, האתר היחיד שיעניין אותך לא יעלה.
4. המחיר של שעת אינטרנטנט אלחוטיני במלון אילתי: 25 שקל.
עשרים וארבע שעות: 70 שקל.
שבוע: 300 שקל.
חודש: 1,200 שקל.
חודש התחברות מהבית: 49 שקל.
מי אמר שלא שווה לנפוש בישראל, מי?
5. המסעדה האיטלקית הכי טובה בארץ נמצאת באילת: פסטורי.
6. העבודה הכי מחורבנת בעולם היא להיות מציל בבריכה של מלון. בנאדם יושב מ-8 בבוקר ומסתכל בשעמום רצח על אנשים בבריכה. לא יכול לקרוא עיתון, לא יכול לשמוע מוזיקה, לא יכול להתנהג כמו עארס כי הוא עובד במלון מכובד. דיכאון רצח.
7. כל נותני השירותים במלון (למעט אנשי הקבלה) נראים כאילו הרגע הם התגייסו לצבא, הם ישתחררו רק עוד 3 שנים והציבו אותם בשריון למרות שהם ביקשו לשרת בשלישות ברמת גן.
8. חוק מרפי מס' 2: בחזרה מאילת תתגלה לפחות ילדה אחת חולה לאחר שהצטננה מהמזגן.
9. בדיוק בשעה 11:00 בבוקר המפתחות המגנטיים לחדר שלך מפסיקים לעבוד. גם אם אתה רוצה להוציא את התיקים שהשארת שם לאחר שעשית נאגלה אחת לאוטו. לא עובדים. מקרה קלאסי של אלימות דיגיטלית.
10. חוק מרפי מס' 3: אם זכרת לקחת הכל לאילת חוץ מהרשיונות לרכב, שוטר יעצור אותך לבדיקת רשיונות.
11. קיים יחס הפוך בין מספר מעלות החום בחוץ לבין טמפרטורת המים: ככל שיותר חם בחוץ כך המים מתקרבים יותר לנקודת הקיפאון. אחת הסברות היא שהבריכה במלון שימשה אתר לניסוי חדשני באשכיהם של הנופשים. תוצאות הניסוי ימסרו בהמשך.
12. בבריכה אנשים קוראים עיתונים כאילו באחת הכתבות מתחבאת התשובה לשאלה איפה הם יכולים למצוא מיליון דולר אם הם רק יחפשו תוך בתיק שלהם. בחיים שלי לא ראיתי אנשים מתעמקים כל כך בעיתונים כמו בבריכה. מסתבר שהשעמום הופך את העיתון לחבל הצלה לשפיות דעתך המתייבשת.
13. הסיכוי שתבקש באילת מעובד/ת במסעדה/פיצריה/פיצוציה משהו והוא/היא לא יבינו מה שאלת ולכן יענו לך ב"איך?!?", שואף ל-100%.
14. יש בישראל מקום שנקרא "נאות סמדר". בקרוב: "נווה סיגי".
15. הסעודים התעקשו לשלם סכום בדיוני על הגלוב אך היו"ר לא התפשר. בסוף המו"ח הוחלט שהם ישלמו 1.2 שנדיבריליון דולר תמורת 0.45% ממניות הגלוב. בעקבות גיוס ההון, היו"ר יצא לחופשה נוספת כדי לנוח מהחופשה ממנה חזר.
אני רואה שנהנת
זה שהרשית לעצמך מיפגש עם פחמימה עוד לא אומר שמקום באילת שמוכר מזון יכול להיקרא מסעדה.
רוגל – בטירוף. אני צריך חופש. מהחופש.
שמחה רבא: אני חושב שעליתי קילו ביום. יש מזל שהייתי שם רק יומיים. והמסעדה שעליה המלצתי היא מסעדה מעו-לה!
טריוויית אשכים למתעניין: ככל שיותר קר במים, כך ספירת הזרע עולה.
__________
דיסקליימר: הכותב אינו תמר.
צריך לזכור שסטנדרט המסעדות של היו"ר זה פרדס-חנה….
כנראה שעשיתי משהו שהרגיז את היו"ר עד כדי כך שהוא הוציא אותי מהחבורה של הילדים המקובלים. הגלוב לא מוכן לקבל ממני שום תגובה כבר יומיים, כל פעם בתירוץ מטופש אחר.
אוי תסתמו. אפשר לחשוב שהמלצתי על KFC (ניסיתי גם את זה שם. כאב בטן בינוני פלוס. לא מומלץ).
סמדר היתה אישתו המנוחה של הגורו של הקבוצה שייסדה את הקיבוץ.
אני לא חושב שיש גורו שלו אשה שקוראים לה סיגי.
כאילו "שלום, אני הגורו שלכם וזאת אשתי, סיגי"? נראה לך?
4. יש אינטרנט חינם במקדונלדס (אבל באילת יש מקדיוויד אז אולי אפשר לשלוח שם טלגרמות [מה שמדהים זה שעוד יש להם את הכרטיסי גירוד שנותנים צ'יפס חינם בקניה של הארוחה הבאה – אם עוד חמש שנים אני אהיה שוב באילת]).
6. מעבר לזה שבפסטורי יש פסטות ממש טובות, אני חושב שמדובר באחת המסעדות הבודדות בארץ שמגישה בצלחות גדולות את כל האוכל שיכול להיכנס בצלחת ולא רק משהו במרכז ועיטורים צהובים מסביב.
ולכבוד החג, לקוראי התגובה בבלוג מצורף פוסטר של יובל מחייך באילת, מאי 2006:
http://www.flickr.com/photos/ehud/144101617/
זה כשהוא עוד היה בהמה (לדבריו)
היי! זה הדובון טוב הלב אותו דמיינתי בראשי כשחשבתי על היו"ר… ולא אותו סמולן כחוש שהיה בטלוויזיה 🙂
אהוד, אני חושב שיש חוק איפשהו נגד מה שעשית.
שכחת לציין שאחרי כל זה ..
אתה גם נהנה 🙂
קראתי לעורך הדין של הגלוב (שהוא גם במקרה עורך הדין שלי, אז הוא בטח יעשה לנו דיל בשכר טרחה).
ברוך שובך. חשבתי שאתה נוסע לכל החג.
היית בכנס?
נשבר לי הז' מהשאלות בחשבון האלו. המערכת פשוט לא עובדת טוב.
ברוך השב, גמר חתימה טובה!
סעיף 12 – המדובר בסוכנים חשאיים שהשגיחו עלייך וגם ולווטו בו"ז, מה הבעיה?
שאני אבין? למישהו יש בעיה? (אהוד, אנא זכה את חשבוני ב200$)
בלי מע"מ בבקשה (אילת).
יו"ר- רוה מה אתה מקבל מהיעוץ המשפטי של יהונתן?
הישטות שלי יותר טובות. עו"ד המאפיה של הקונצרן לנצח! 😀