זה הסיפור המשמח ביותר שנתקלתי בו בתקופה האחרונה.
ב-1999 רשמה חברת אמזון פטנט מרגיז במיוחד. הוא כונה בקיצור בשם One Click. המשמעות של הפטנט פשוטה: מלא את הפרטים פעם אחת באתר המסחר האלקטרוני החביב עליך (שהוא כמובן אמזון) ומאותו הרגע, כאשר תרצה לבצע רכישה, תוכל לומר "את זה אני רוצה", והאתר כבר יזכור את הפרטים שלך. רכישה בקליק אחד.
אמזון הגישה בקשה לפטנט, משרד הפטנטים האמריקאי אישר והמהומה החלה. למעשה, היא החלה לאחר שברנס-אנד-נובל השתמשה באותה השיטה בדיוק ואמזון שלפה ציפורניים ואיימה בתביעה.
מאז ניסו עשרות אנשים מרחבי העולם לבטל את הפטנט. הדרך לביטול פטנט פשוטה אך מסובכת. היא פשוטה כי כל מה שצריך לעשות הוא להראות שמישהו טען בפטנט קודם את הטענות המופיעות בפטנט הזה (prior art), או לפחות חלקים גדולים ממנו. על פי חוקי המשחק, איתור פטנט שכזה, או אפילו פרסום פומבי כלשהו שמציג טכנולוגיה דומה, יוביל לביטול מיידי של הפטנט. היא מסובכת כי יש משו כמו 8 שנדיבריליון פטנטים.
תחרויות יצאו לדרך המבטיחות פרס כספי למי שיצליח במשימה. אף אחד לא הצליח. זה הגיע למצב שמרוב תסכול, קראו הגולשים להחרים את אמזון לגמרי.
ואז, בלוגר מניו-זילנד, בחור בשם פיטר קלבלי, התעצבן על משלוח איטי של אמזון שהוביל לכך שהוא הזמין שוב את הספר – רק כדי לגלות שלאחר ההזמנה הגיע הספר הראשון. הוא כל כך התעצבן שהחליט לטפל בפטנט המרגיז. הוא הצליח לגייס 2,520 דולר הנדרשים כדי להגיש בקשה לבחינה מחודשת של הפטנט ובאמצעות מתנדבים ועורכי דין, איתר כמה פטנטים שמקריאתם עולה כי הם מכסים חלקים ניכרים מהטענות של אמזון בבקשת הפטנט המקורי שלה.
קלבלי הגיש בפברואר 2006 את הבקשה שלו, משרד הפטנטים פתח בחקירה שנמשכה 17 חודשים ובסופה הודיע כי למרות שקלבלי ביקש לבדוק רק 7 מבין 26 הטענות המופיעות בפטנט של אמזון, החליט המשרד לדחות 21 מתוך 26 הטענות שהופיעו בפטנט. המשמעות היא שרובו המכריע של הפטנט התפייד. לאמזון יש עדיין אפשרות לערער אבל זה נראה כמעט גמור (או לפחות כך יש לקוות).
הסיפור הזה מרגיז כי הפטנט של אמזון מרגיז. לא היתה שום סיבה בעולם לתת לאמזון את הפטנט מלכתחילה. מעבר לכך, אמזון השתמשה בפטנט כדי לפגוע בכל אתרי המסחר האלקטרוני באינטרנט רק כדי לשמור על הפטנט האידיוטי שלה. העובדה שדווקא בלוגר מניו-זילנד הצליח במקום שבו נכשלו רבים כל כך, היא נקודת זכות ענקית לאקטיביזם פשוט ויעיל של אדם מן היישוב וזו בהחלט סיבה לחגיגה.
המשקאות על חשבון הבית.
אהבתי את "התפייד". זה מזכיר לי את "הרתיז" שהיה נהוג במחוזות ילדותי.
הרתיז?
הרטיב + התיז.
"אמא, הוא מרתיז עלי!"
אחחח, איזה כיף לקרוא את הפוסט הזה שהוא חצי על צלע אחת של קוביה וחצי על צלע שניה 🙂
מזל"ט! הלאה פטנטים! יאללה תוכנה חופשית!
(הוצאתי את זה מהמערכת להיום. למזלי עוד חמש דקות יום חדש)
וזה שהגלוב רשם פטנט על שנדיבריליון, זושה, למהנט ואתהצינור, זה בסדר ? יאופשר לגולשי כל העולם להשתמש במילים אלו !!!
אכן בשורות משמחות. מה שמזכיר לי, בריטיש טלקום ירדו כבר מהקטע ההוא של לדרוש בעלות על הקונספט של הלינק, לא?
טרול פטנטים זאת תופעה הפוכה ומכוערת עוד יותר. עכשיו הגישו גם נגד מפיצות לינוקס תביעה להסרת הפטנט שלהן.
עניין של זמן עד שגם רעיון הגלוב יאבד את עמד המונופול הדורסני שלו, לבלוגר מניו זילנד. הלאה העריצות!
אתה מתכוון הפטנט על הוצאת חוזים כנגד מגיבים עוינים?
ישך' את הפייסבוק של הניו-זילנדי? אני רוצה לשלוח לו חיבוק וGIF של עפיפון.
מעניין כמה זמן יעבור עד שמישהו ירשום פטנט על רישום פטנטים…
ואחרי שאתה מסיים לתקן שגיאות כתיב למגיבים (היום כולם נראים לי בסדר), תחליף את הזו שבמילה הראשונה של הפוסט לזה. כי סיפור הוא זכר ועדיין לא הצלחתי למצוא מה הייתה המילה המקורית לפני "סיפור" שהייתה בנקבה והצדיקה את הזו.
אולי זושה שהביאה לך את הסיפור?
יש כאן כמה אי-דיוקים מקונחים בדמגוגיה למרות שהסיפור הזה נטחן לא מעט והפך לאיל הניגוח העיקרי כנגד הליכי הבחינה (שהיא אכן די מחורבנת) של משרד הפטנטים האמריקאי.
המינוח העברי המקובל ל-claims הוא תביעות. כדי לתקוף תוקף פטנט עם prior art מספיק להצביע על תיאור, ואין הכרח שגם ייתבע (דוגמא קלאסית: מאמר מדעי).
החלק ה"פשוט" כביכול של להצביע על החומר ה"מרשיע" בפרסום קודם הוא לעיתים קרובות דווקא המסובך יותר, בעיקר כשלא מצליחים למצוא אחד כזה ונאלצים לשלב כמה. העניין הזה שנראה על פניו כמימצא עובדתי גרידא הופך לא פעם להכרעה שיפוטית, שלפעמים מטלטלת יחד איתה את כל המערכת (פרשת KSR מהשנה החולפת).
הסיבה שמסובך למצוא היא לא בגלל שיש כל כך הרבה פטנטים – זה דווקא היה אמור לעשות את זה קל יותר. הקושי נעוץ בדברים אחרים שהופכים את מידענות הפטנטים לסוג של אמנות, שמתחילים בהבדלים של ניסוחים ומסתיימים באלמנטים שמתוארים באופן ויזואלי בלבד (שרטוט).
אנחנו נורא אוהבים להתפייט על האזרח ק' ומלחמתו הרומנטית בתאגידי הרשע אבל האמת היא שאמזון הפעילה את הפטנט שלה כנשק עסקי רק באותה פעם כנגד בארנס אנד נובל מתחרתה בקרב על הכריסמס סיילס ובעקבות הרעש הציבורי התקפלה ומנכ"לה ג'ף בזוס יצא בוידויים נרגשים על הרפורמה שהוא סבור שנדרשת בדיני פטנטים ותוכנה כולל קיצור תקופת ההגנה ל-5 שנים. לא שזה עזר לו להדוף את הזעם…
אם כבר קרבות עם טחנות-רוח, אני מעדיפה את הגברת ההודית העגלגלה מBullshit! שנאבקת בתעשיית הביוטק הדוחפת איכרים להתאבדות המונית על פני לקוח אחד ממורמר וקטנוני. אם מדברים על נקמה שמוגשת קר מאוד…