כזכור לכולנו, ויאקום היא מפלצת זכויות יוצרים חסרת רחמים. כל אומלל שהעלה קטע קטן מסאות'פארק או אמ.טי.וי לרשת, נתבע מייד. שלא לדבר על תביעת המיליארד שלהם נגד יוטיוב, ובכלל יכול להיות שהאטמוספירה שייכת להם, ואם נשמתם אתם חייבים להם כסף. אבל לפתע – מהפך. תכנית הסאטירה המוכרת לכולנו, הדיילי שואו (משודרת בקומדי סנטרל, השייכת לויאקום), העלתה לרשת אתר ובו כל דקה מכל הפרקים ששודרו אי פעם. כרגע יש באתר "רק" שמונה שנים מתוך 11, אבל ניתן להם עוד קצת זמן.
חוץ מזה שסוף סוף אפשר לשלוח לאנשים קטעים מצחיקים מהתוכנית, ואפשר לצרף לאיזה פוסט בבלוג קטע רלוונטי, אני אוהב לדמיין שנפתח כאן עידן חדש. אולי סופרי הפרוטות של הוליווד מבינים, שתכנית כזו היא לא רק רכוש שצריך לשמור בכספת, אלא גם חלק מהתרבות האמריקאית (ואף המערבית) המודרנית. כשאנשים מדברים על קטעי הסאטירה בתכנית, כשדברים ששודרו מגיעים לדיון בקונגרס, כשפרשנים טוענים שחלק ניכר מצעירי ארה"ב אומרים שהדיילי שואו הוא המקור העיקרי שלהם לחדשות – יש כאן מהפכה תרבותית. ואת המהפכה אי אפשר לשים בכלוב של מכירות DVD בסוף העונה, או ב-VOD בתשלום בכבלים. הביקוש האדיר לתכנית, בעיקר אצל מי שהתכנית לא משודרת במדינה שלו, ממילא מוצא את סיפוקו בביטורנט. למה לא לתת שירות לאנשים האלה, ובאותה הזדמנות לשים כמה פרסומות?
נחגוג את המאורע באחד מהקטעים האהובים עלי: לואיס בלאק סוגר חשבון עם הסטנדרטים המהוגנים של המילים שמותר ואסור להגיד בטלויזיה. איט'ס פאקינג גרייט!
כתיבת תגובה