אין מילים

אמנם בעברית אומרים ש”ביידיש זה נשמע טוב יותר”, אבל גם בממלכה הבריטית הגדולה לא מרוצים ממלאי המילים והביטויים שברשותם. דרך דיג הגעתי לכתבה משעשעת במירור, שכוללת דוגמאות לחלקיקי שפות זרות, שבאמת אי אפשר לתרגם. גם העברית מופיעה שם ודווקא עם בבל”ת העתיק. כנראה ש”פחחחח” לא נכנס בגלל התעתיק המופלא.
אהבתי במיוחד את:

Baling – Manobo, Philippines: the action of a woman who, when she wants to marry a man, goes to his house and refuses to leave until marriage is agreed upon

לא באמת, הפיליפיניות המתנחלות האלה!

20 מחשבות על “אין מילים

  1. מה זה האחד ביידיש? אני לא בטוח שאני קורא את זה נכון, וגם אם אני קורא את זה נכון, אני לא מכיר את המילה הזאת עם הפירוש הזה.

  2. יפה לטיבטים האלה, אהבתי את:

    Gadrii Nombor Shulen Jongu – Tibetan: giving an answer that is unrelated to the question, literally “to give a green answer to a blue question”.

  3. האמת שיש דמיון למילה sweat.
    אחד ממילוני היידיש של בבילון מתרגם “שויצר” כ- A show off or/and one that sweats a lot

  4. הבחור שכתב את הספר ממנו מובאות המילים המרתקות ראויין לפני כמה שנים ב”הארץ” לרגל צאת ספרו הראשון – The meaning of tingo.

    ד”א,

    Tingo, בשפה הפסקוואנית, שפתם של תושבי איי הפסחא, היא “לשאול חפצים מביתו של ידיד בזה אחר זה עד שלבסוף לא נותר בו דבר”.

    הכתבה המלאה:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=632160

  5. הפוסט הזה הוא פשוט בילבולי ביצים ללא תחליט ; )

    xslf: אני דיברתי עם סבתא שלי והם טעו בכתבה. “שויצר” כמו שהם כותבים זה שויצר כמו שאנחנו מכירים. מה שהם התכוונו אליו זה “shvizt” (שויצט) שזה אומר בן אדם שמזיע (היא אמרה לי גם איך אומרים זעה אבל שחכתי).

  6. אני חושב שאתה מתכוון למישהו מיוזע. ועופר, תודה על הקישור. נורא שמחתי לגלות שלא טעיתי כששנים השתמשתי במילה AWKWARD כשהייתי בסיטואציות מסויימות, וכולם היו מרימים גבה ואומרים לי שיש לזה מקבילה בעברית.

  7. מאד מזכיר לי את הספר של דוגלאס אדאמס – The Meaning of Liff – ספר עם רשימת מילים מומצאות (לפי שמות של יישובים בבריטניה) שמתארות מצבים ותחושות שכולם מכירים אבל פשוט לא הוגדרו אף פעם במילה. התוצאה מאד משעשעת ואפשר לקרוא את כולה כאן:

    http://folk.uio.no/alied/TMoL.html

  8. אחחחחח דובי ג. עשית לי את היום! (אם אני זוכרת נכון ג’וני דו כתב פעם פוסט על נסיון דומה ומצחיק לא פחות של דורון רוזנבלום לעשות אותו דבר. אני זוכרת את “פז-פינס” שלו שהוא פירש כ- הטיפה האחרונה שנותרת על קצה הבג’ינגו גם אחרי שניערת היטב).

  9. אני זוכר הגדרה משעשעת מהכתבה ההיא לפני כמה שנים של מילה בפרסית שמשמעותה “הקַש בו משתמשים כדי לדגדג את נחיריה של נאקה על מנת שתִתְרַצֶה ותתן חלב”. מה שימושי.
    ויחד עם זה, למקרא חלק מההגדרות עולה בי החשד שהפופוליזם גובר על הדיוק. כמו הדוגמה היידית, או הדנית שעומדת בפתח הבית ומגדפת את ילדיה – דה? נו, באמת. או שמא: פחחחח.
    חוץ מזה, נראה לי שהטיבטים הושראו מהיפנים(למי היה זן קודם?), ושבכלל הכוונה לקואנים. אבל יכול להיות, כמובן, שאני טועה. סביר, אפילו.

  10. אלו מאיתנו שגדלו על “גברת אחת מרחוב בצלאל” זוכרים בודאי את השורה האלמותית – “הכלב ברח והתחיל להשוויץ …” כבר אז חיטוט במילון גילה ששוויץ הוא גם הזעה ולא רק התרברבות. במשך שנים רבות חייתי בתחושה שאני הבנאדם היחיד שנולד אחרי 1970 ויודע את העובדה המרתקת הזו. (כי אני הנודניק היחיד שמפריעות לו שורות שהוא לא מבין מאיפה הן צצו בספר ילדים)

  11. הם התבלבלו בין שוויצר לשטינקר? כי ההגדרה של שוויצר לא היתה נכונה.

    בכל אופן, היה קורע מצחוק לקרוא את התירגום לאנגלית של בבל”ת.

  12. הבעיה בבל”ת זה שהקונספט של המאמר זה להראות שיש בכל מיני שפות מילה אחת שהיא משפט שלם שזה הזוי לקרוא לו במילה. ובבל”ת רשי תיבות אז זה לא חוכמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: