בימים אלו יוצא לי לקרוא הרבה את פייר בורדיה (Bourdieu), אחד הסוציולוגים הבולטים במאה האחרונה שהתיאוריה שלו הותירה אחריה שובל של מעריצים ובצדק. כפי שניתן להבין משמו הפרטי של האיש, פייר, הוא נולד בצרפת. מכיוון שהוא נולד בצרפת הוא כותב כמו צרפתי. מכיוון שהוא כותב כמו צרפתי, מדובר בתענוג צרוף לקרוא אותו. הנה דוגמית קטנה:
Because they tend to reproduce the regularities immanent in the conditions in which their generative principle was produced while adjusting to the demands inscribed as objective potentialities in the situation as defined by the cognitive and motivating structures that constitute the habitus, practices cannot be deduced either from the present conditions which may seem to have provoked them or from the past conditions which have produced the habitus, the durable principle of their production.
(מתוך: The logic of Practice, עמ' 56).
מעבר לעובדה שכל ניסיון להבין מה בדיוק בורדיה אומר כאן ידיר שינה מעיניכם (או ההפך: יפיל עליכם תרדמת עמוקה), אני שואל ובאמת מנסה להבין, מתי הצרפתים האלו נושמים? לא, באמת. לא מלמדים אותם בבית ספר לשים פסיקים, איזה מקף אחד או שניים, אולי נקודהפסיק קטן. איך אפשר לקרוא את המשפט הזה, שרק בסופו מופיעה נקודה, בנשימה אחת?
אני מכריז בזאת על מתן פרס בגובה של 3.5 שנדיבריליון דרכמות פלוס אות הלגיון הצרפתי למי שיקשר לקובץ אודיו בו הוא נשמע מקריא את הפסקה הזו בנשימה אחת. פרס תנחומים בגובה של 114 דרכמות ינתן למי שיצליח לקרוא בנשימה אחת עד לפסיק הראשון.
עדכון: יניב גבאי-מילר (תגובה 16) זוכה בפרס בגובה 3.5 שנדיבריליון ובאות הלגיון הצרפתי.
אנא פקסס למשרדי הקונצרן את פרטי חשבון הבנק שלך, פלוס סיסמה, פלוס תעודת זהות פלוס מסמך המאפשר לקונצרן למשוך ולהכניס כסף לחשבונך (זה רק מטעמי נוחות, כן) ומיד נעביר לך את סכום הזכייה בפרס.
כתיבת תגובה