חטא היהירות

אני לא מכיר מישהו שאינו חוטא בחטא היהירות. השאלה היחידה מבחינתי היא לא האם אתה חוטא ביהירות (כמובן שכן) אלא מהי התדירות וזאת מכיוון שליהירות יש תכונה מעצבנת: יש לה זיכרון ארוך ובסופו של דבר היא בועטת לך בתחת. במהלך השבוע נאלצו כמה אנשים להתמודד עם היהירות שלהם בעיתון.

הראשון הוא איציק כהן.

איציק כהן היה עד לפני כמה חודשים סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על כל פרויקטיי המחשוב של מדינת ישראל. חתיכת תפקיד. הוא גם חתיכת טיפוס. לאחר התפוצצות הבועה, המדינה היתה הספק המרכזי של עבודות לחברות ההייטק הישראליות. אין פלא שכהן הפך לאחד האנשים החזקים במשק.

בדוח מבקר המדינה האחרון (ולדעתי גם באחד מדוחות הקודמים) מוזכר כהן ולא בהקשרים מחמיאים. כל מי שכיסה בשנים האחרונות את המתרחש בפרויקט מרכב”ה ידע כי מדובר בפרויקט בזבזני, רהבתני שנוהל ברשלנות. זה בדיוק מה שמצא המבקר.

ביום שלישי השבוע אני פותח את מוסף הכלכלה של “ידיעות אחרונות” ומוצא את החבר כהן על השער. הסיפור עסק במכרז הכושל של תעודות הזהות החכמות שמדינת ישראל מנסה להוציא אל הפועל כבר שנים ולא מצליחה. כהן אינו קשור ישירות אל המכרז הזה שכן מדובר במכרז של משרד הפנים. ועדיין, מכיוון שמדובר בפרויקט טכנולוגי, וכזה שאמור היה לספק תוצאה מגניבה לגמרי, בשלבים הראשונים של הפרויקט, כאשר ניסו להסביר לכתבים כיצד תראה התוצאה הסופית, נשלחה אליהם תמונה של תעודת זהות חכמה כאשר פניו המחייכות של כהן ניבטות מהן.

כהן דאג שתמונתו ושמו יתנוססו על תעודת הזהות החכמה כי הוא מכיר תקשורת. כאשר כותבים כתבה על תעודות זהות חכמות, מחפשים “ויז’ואל”, איזשהי תמונה שתלווה את הטקסט. מכיוון שמדובר במוצר שעדיין לא קיים, התמונה של כהן היא הדבר היחיד בו אפשר להשתמש (מעבר לתעודת הזהות הכחולה הנוכחית). אלא שהמכרז הסתבך ושוב הסתבך ותמונת היהירות של כהן רודפת אחריו לכל מקום, גם אם הוא לא קשור למחדל.

ביום רביעי, למחרת הפרסום, פרסם מוסף הכלכלה הבהרה בזו הלשון:

אני לגמרי לא מאשים את מי ששילב את התמונה. העורך בדסק לא אמור לדעת כיצד נראה כהן ולא יכול להעלות על דעתו שסגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר של מדינת ישראל הוא זה שמככב בתמונה (התמונה עצמה נשלחה למערכות העיתונים לפני משהו כמו שש שנים). למרות שאני מבין מדוע כהן דרש הבהרה אני לפעמים מחבב את חוש האירוניה של הגורל.

אנשים נוספים שנאלצים הבוקר להתמודד עם היהירות של עצמם הם שי ודרור.

הקטע שבו השניים לועגים לגילו של גולן לאחר שזה עשה להם את טריק “שיחת הטלפון המפתיעה” והציג אותם כשני פחדנים שלא מסוגלים להתמודד שאלות מהסוג שהם שואלים, היה קטע יהירות נטו. היתה להם תוכנית טלוויזיה והם סגרו באמצעותה חשבון אישי עם גולן שהביך אותם. מעבר לעובדה שהשניים נאלצו להיפרד מ-75 אלף שקל, הם משלמים היום את מחיר היהירות גם בדמות מודעת התנצלות.

10 מחשבות על “חטא היהירות

  1. יש שם תצלום מאיים של גאידמאק
    זה פשוט מפחיד המבט שלו שם
    לא פחדתי ככה מאז שהכריזו על כוכב נולד 2

    ואני חשבתי שזה גלוב לכל המשפחה

  2. כנראה שלא שמת לב לפרסומת של פלאפון-גאידמאק. שם הוא מרקד סביב איזו טוּריה של הפרולטריון עם מבט מאיים לא פחות ואף אחד מהרקדנים לא אמיץ מספיק כדי להתקרב אליו, פן ישלחו אותו לאיזה גולאג (או ליציע של בית”ר).

    בקשר לשי ודרור, אני לא יכול מלהגיד פשוט “מה שיובל אמר”. לפני הסיפור הזה עם מתי גולן הם היו אהובי נפשי באמת. בתקופת תוכנית הבוקר וגם ובעיקר בזמן הצבא כשהאזנו להם כמעט כל ערב. כשהיה את הקטע הזה ממש נגעלתי מכמה דפֶקים הם יצאו. אני שמח שזה נשך אותם בתחת.

  3. שי ודרור גם ניסו להתחמק מהעונש של מודעת ההתנצלות, בטענה כי המקרה פורסם בקנה מידה גדול בכלי התקשורת, ולכן הם פטורים מכך…

    נראה שלא קיבלו את הטיעון הזה.

  4. כשראיתי את הכתבה הזו שלשום באמת התפלאתי מה קרה לישראל ישראלי המיתולוגי בעל ת”ז 123456789 שתמיד מככב בויז’ואלס שכאלה ומי זה הכהן הזה שתפס לו את הספוט.
    תודה על ההבהרה.

  5. אצלי במילון יש גם “יהירות” וגם “יוהרה”. (ויותר מזה, ההגדרה של “יוהרה” מתחילה במילה “יהירות”.)
    עומר, עוד תשלם על היוהרה שהפגנת בתגובה הזאת.

  6. זה התחיל מקטע סאטירי בו הם שואלים (רטורית) בתוכניתם האם ההרוגה בפיגוע בכביש 6 תקבל את כספה בחזרה. קצת עצוב בהתחשב בכך שהמשפחה בטח קיבלה חשבון לתשלום ותזכורת לאירוע הטרגי.

    אפשר להתווכח אם זה סאטירי או לא, אבל להקרין את הקטע בפני האם השכולה, כשהאבל עוד טרי ולהתקשר לסאטיריקן שיסביר את הקטע ויצטדק הפני האם – קצת לא הוגן בפני האם.

    באשר ל”טריק שיחת הטלפון המפתיעה” – הרבה (ולמעשה הרוב המוחלט של) אנשים מנתקים להם. מי שבוחר להישאר על הקו ולחפור לעצמו את הקבר בשידור חי – אין הבדל בין זה לבין שיחה לא מפתיעה שאני או אתה עושים לו, מושכים לו בלשון, מתמללים את דבריו ומפרסמים אחר כך בעיתון.

    אני לא אומר שהתגובה שלהם והלעג לגיל הייתה פרופורציונלית או ראויה (היא לא), אבל הסיפור לא התחיל במערכון שלהם.

  7. יניב ג”מ – מסכים. כמובן שיש.

    אבל(!) אם תסתכל בגוגל, “חטא היהירות” מעלה את הגלוב ראשון עם ~400 תוצאות אחרות ולעומתו “חטא היוהרה” מעלה ~800 תוצאות עם למהנט / טמקא, וויקיפדיה ואתר האנרגיה כתוצאות הראשונות.

    למיטב ידיעתי, להם יש מגיהים במשרה מלאה. בגלוב יש את המגיבים 🙂

  8. בלי קשר לעניין עצמו (כלומר, “חטא היהירות” מול “חטא היוהרה”), לדעתי ל-ynet ול-nrg יש מגיהים במשרה מלאה, בערך כמו שלוויקיפדיה יש. תגיד תודה שעדיין יש שם (סוג של) עורכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: