שלוש הערות על המצב

1. שביתת הסטודנטים

אני מודה – הייתי בטוח שזה ייגמר אחרי שבוע, שבועיים גג. טעיתי לגמרי. עוד יומיים נגמר הסמסטר והוא בעצם לא התחיל. זו השנה השניה ברציפות שהסטודנטים סובלים משביתות והשביתה הנוכחית קשה במיוחד. קשה לראות כיצד האוניברסיטאות יצליחו להתגבר עליה גם אם המשא ומתן שמתנהל ברגעים אלו יבשיל לכלל הסכם.

לא כתבתי על הנושא, למרות שהוא מאוד מעסיק אותי, מכיוון שיש לי לגביו רגשות סותרים. מצד אחד, הכוחנות של האוצר והקיצוצים הדרמטיים שלו פגעו באוניברסיטאות והפכו אותן לגוף חלש, בקושי שורד. חלק מהקיצוצים דוחפים את האוניברסיטאות לבצע הפרטה של ממש של תוכנית הלימודים שלא לדבר על המחסור הכרוני בתקנים ובעיקר במשרות פנויות עבור מי שמחפש את עתידו באקדמיה.

מצד שני, נראה שהסגל הבכיר יצא לשביתה כשהוא מחזיק רק דגל אחד: השכר שנשחק. הסגל הבכיר לא תיאם את השביתה עם הסגל הזוטר (ולכן לא הצליח להשבית לחלוטין את האוניברסיטאות), לא קרא לשיפור תנאי המורים מן החוץ (כמוני, עובדי הקבלן של האוניברסיטאות), לא קרא להחזרת תקציבים לאוניברסיטאות עצמן (הוא עושה את זה כעת, באופן עקיף). קשה לגלות אמפתיה כלפי מי שיוצא למאבק ושוכח כל כך הרבה דגלים בבית.

ועדיין, אם הסמסטר יבוטל, שלא לדבר על שנת הלימודים כולה, הרי שזה יהיה אסון, פשוט אסון להשכלה הגבוהה בישראל.

2. ביטול חלק ב'

מדורי הברנז'ה מדווחים ומו"ל "הארץ", עמוס שוקן מאשר, כי נשקל ביטול חלק ב' של עיתון "הארץ". במובנים רבים חלק ב' הוא אחד המאפיינים הבולטים של "הארץ", אחד החלקים שמבדלים אותו מעיתונים אחרים. עמוד הדעות היוקרתי והכיסוי האינטנסיבי של נושאים פוליטיים, מדיניים וחברתיים, הפכו אותו לחלק מיוחד, גם אם לא הכי פופולארי על קהל הקוראים הצעיר של העיתון.

ביטול חלק ב' נראה לי כמו צעד דרמטי ואף עצוב. אני מתקשה לראות את "הארץ" מקיים עיתון ללא מגזין יומי כפי שמקובל ברוב היומונים הגדולים בעולם. היכן יפורסמו כתבות? כתבות, לא ידיעות, כתבות? האם רק במוסף סוף השבוע? האם רק בסד המילים שמאפשר חלק החדשות?

בהקשר הזה קשה שלא להיזכר בטקסט הכל-כך מדויק של חנוך מרמרי שכתב בגיליון האחרון של "העין השביעית":

הגישה ההוליסטית של "דה מרקר", אשר מרחיבה מאוד את הגדרות התוכן הכלכלי, מאפשרת לו לפעול בכל תחום. והוא אכן משמש אכסניה לתכנים מגוונים שמעבר לתחומי הכלכלה המובהקים, תחומים שבין צעצועי יוקרה לנושאי תשתית ציבוריים, למצב החינוך, לרכילות, לטריאתלונים, לצרכנות ביקורתית ולצרכנות אופנתית. ומכיוון שכל תחום הוא תלוי־כסף, שיווק, ניהול או מִחשוב, הרי "דה מרקר" הוא עיתון כללי לכל דבר, עם איים שטרם סופחו וממשיכים להתקרא "הארץ" – אמנות ובידור, חוץ, פלילים וחלק מן הביטחון – וזהו.

3. "הישרדות" גברה על אברי

הו, איזו דרמה. הפרק האחרון של "הישרדות" (תוכנית בה אני מקפיד הקפדה יתרה לא לצפות ולו רק מכיוון שהפרומואים שלה הם הדבר הכי מעצבן שנראה כאן על המסך מזה זמן רב), גבר על "אחד נגד מאה" של אברי גלעד.

במקרה הטלוויזיה בבית היתה מכוונת לערוץ 2 באותו יום היסטורי. ב"אחד נגד מאה" הופיע המאמן הלאומי, אלון גל. קשה היה להחמיץ את התיעוב שהפגין גלעד כלפי גל שבשלב מסוים אמר משהו כמו "וכשנחזור מהפרסומות נראה האם הגענו לסופה של הסאגה המעיקה הזו". כן, ככה זה. כאשר ערוץ טלוויזיה מקדם את ה"טאלנטים" שלו (בעעעע) ודוחף אותם בכוח לגרון של הצופים, הם מעדיפים אפילו את גועל הנפש של "הישרדות".

16 מחשבות על “שלוש הערות על המצב

  1. המרצים הם החתול ששובת רק בשביל השמנת של עצמם. אין פלא שהשביתה הנ"ל לא צלחה (שביתה של שלושה חודשים היא כשלון, לא פחות) זה לא שהם רק לא מעוררים הזדהות, אני ממש בעד האוצר פה. (גילוי נאות – אני סטודנט לתואר שני ונפגע ישירות מהשביתה)
    הישרדות היא אולי מוצר טלוויזיוני שנוי במחלוקת, אבל לבטח היא עדיפה על מיחזור של שעשוענים. די, נמאס לגמרי. אין סיבה שהטלוויזיה תהיה

    "במקרה הטלוויזיה בבית היתה מכוונת לערוץ 2 "

    (גילוי נאות – לא ראיתי אף אחת מהתוכניות הנ"ל)

  2. יובל, כמוך, גם לי יש ביקורת על השביתה וצורתה הנוכחית. עם זאת, לתחושתי, להתחיל את סמסטר א' כעת זה על גבול המגוחך. עדיף שיעמיסו על סמסטר ב' עוד קורסים, נקודות ושעות לימוד, מאשר לדחוס את שני הסמסטרים בצורה המתוכננת. זה ייצור על הסטודנטים לחץ גבוה כל כך שאני לא רואה איזה טוב ייצמח מזה.

    אחד העם, אני לא מסכים איתך, אך אין לי זמן להרחיב כרגע. אולי בלילה.

  3. לגבי הארץ – אני ממש, אבל ממש, לא מבין את מערכת השיקולים של העורכים שם. להארץ יש קהל קוראים לויאלי והם מנסים בכח לדפוק אותם. הארץ לעולם לא יוכל להתחרות בידיעות או מעריב – יש להארץ תדמית מסויימת שקשה מאוד לשנות. הצעירים היחידים שיקנו מנוי להארץ הם אותם אנשים שישקלו לא לקנות מנוי עם הארץ יהיה יותר דומה ליומונים הנפוצים.

    אותם צעירים, דרך אגב (ואני בינהם) פשוט ילכו לרשת במקום לעשות מנוי לעיתון. רגע, בעצם זה מה שאני עושה כבר עכשיו.

  4. אם הבנתי נכון, המרצים הקפידו שהשביתה שלהם תהיה בנושא שכר ונושא שכר בלבד, כדי שלא יוציאו עליהם כל מיני צוי מניעה.

    עיקר הבעיה שלי עם שביתת המרצים היא שעושה רושם שהמרצים לא כל כך מעוניינים לסיים אותה – מעבר ליוזמות מקומיות של סטודנטים לא ממש רואים מרצים מפגינים או מעלים מודעות לנושאים שמעניינים אותם, הם בעיקר מחכים שמישהו יעשה להם את המאבקים שלהם בזמן שהם ממשיכים לקבל חצי משכורת.

  5. 1. לגבי השביתה. אתה צודק בהחלט, אף אחד לא האמין שהשביתה השקטה הזו, במיוחד בהשוואה למורים תמשיך כל כך הרבה. ברור שמי שמשלם את המחיר אלו הסטודנטים, ואם תתבטל השנה ( ולא משנה גם אם יקבלו פיצוי בסופו של דבר ) וואו, זאת תהיה מכה להם ולמי שמתעד להיות סטודנט בשנה הבאה.
    ושחקו אותה המכללות שהראו יציבות, "שילמת – קיבלת!"

    2. אינני שותף לצערך, מעולם לא חיבבתי את העיתון הזה. ( עקב דיעותיו המופגנות )

    3. אינני שותף גם לרגשותיך כלפי הישרדות, אני חושב שהם עשו עבודה יפה בהעתקת הפורמט האמריקאי ושני הגירסאות" האמריקאי והישראלי ( אני ארהיב עוז ואומר: ) שווים בעיני.

  6. מורד: והנה הוכחת את הנקודה שלי לגבי הארץ. יש לעיתון תדמית מסויימת – התדמית הזו היא נקודת החוזק והחולשה המרכזית של הארץ. להתעלם, או לנסות לשנות את התדמית-מיתוג-מיצוב של הארץ בצורה דראסטית לא יכול לעבוד.

    התדמית, דרך אגב, לא ממש קשורה למה שבאמת קורה בעיתון. התדמית נקבעת לפי מה שנמצא במוח של קולקטיב השוק.

    דוגמה:
    מורד: "עקב דיעותיו המופגנות".

    למיטב ידיעתי לעיתון אין רגשות או דעות. בכל זאת מורד רואה לנכון לקשר את המושג המופשט "דעה" לתיאור מה שהוא(או היא) חושב לגבי התוכן שבעיתון הנ"ל, למרות שיש בהארץ כותבים שונים עם דעות מגוונות בכל מני נושאים. אני אפילו אנחש שמורד לא קורא הארץ ולכן גם לא יהיה לא מושג אמיתי מה באמת "הדעה" של העיתון גם אם יש כזו (ועוד דעה מופגנת).

    אין דעה לעיתון – אבל יש תדמית של דעה. והתדמית חזקה יותר מהאמת.

  7. גיבור הרשת:
    קודם כל אני הוא ( ולא היא ), ואין טעם להגיד משפט יפה ( והוא באמת יפה ) כמו לעיתון אין רגשות ודיעות, ברור שאין לו, גם לעלון שמפיץ החמאס אין דעה והוא גם לא יעלב אם תזרוק אותו לפח, אבל כן יש אג'נדה מרכזית לכותבי העיתון.

    אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, לא נראה לי שמשהו חולק על העובדה שהארץ הוא עיתון בעל דעות ( סליחה, כותבים בעלי דעות ) שמאלניות.

    וכן, להוריי יש מנוי להארץ, ובתור נער הייתי קורא בו. לא התלהבתי גם אז.

  8. צפריר צודק לחלוטין. בשיחות עם מרצים בכירים נאמר לי, שהסיבה שהשביתה נסובה על תנאי שכר היא על מנת שלא תהפוך לשביתה פוליטית (לשביתה פוליטית קל מאוד להוציא צווי מניעה – וקריאת פסק הדין האחרון מלמדת שהסיבה היחידה שצווי מניעה לא הוצאו, היא מכיוון שהשביתה היא על תנאי שכר בלבד). עם זאת, למרצים בטן מלאה על תהליך הקיצוץ הזוחל, שהוביל לכך שמרבית המורים באוניברסיטה הם מרצים מן החוץ, ולכך שהקיצוץ בתקנים הוביל לסגירת תחומים שלמים (במדעי הרוח בעיקר). כמה מהמרצים נוטלים את האשמה גם על עצמם – על כך שלא היו חכמים מספיק מבעוד מועד, לראות עד להיכן העסקת מורים מן החוץ תגיע.

  9. ביטול חלק ב' הוא לא כזה עצוב, מכיוון שבשנים האחרונות הוא כולל בדרך כלל 4 עמודים, מתוכם 1.5 טורי דעה. לפי מה שהבנתי, טור המערכת וטורי הדעות יתווספו לעמודי החדשות – כפי שנעשה בידיעות אחרונות.
    אם ניקח בחשבון שהעמוד האחרון של חלק ב' היה בעיקר מכתבים למערכת ועוד איזה כתבונת קצרה, נשאר עם בערך עמוד וחצי של כתבות. אלה בהחלט יכולות להתווסף לעמודי החדשות הרגילים.
    אני חושב שהפעם באמת מדובר בקיצוץ של משרות, לבטח עורכים וגרפיקאים, ולא של תוכן.
    דרך אגב, החדירה של דה-מרקר לעיתון הארץ היא עמוקה יותר מהיותו הגב הכלכלי של העיתון בשנים האחרונות. קריאה סדרתית של טור המערכת מעלה חשד שזהו לא אחר משטרסלר שכותב אותו בחלק ניכר מהפעמים (אם כי זו רק השערה לפי הדעה המובעת בו).

    הדבר המצער הוא הויתור של הארץ על תוכן, לטובת המאבק במיזם הכלכלי של ידיעות. הרי הכסף שנחסך, כפי שנכתב באייס, אמור להיות מיועד לדה-מרקר. בקצב הזה נראה כותרות כמו "צה"ל פעל אתמול ברצועה; עלות החימוש שבוזבזה – 100 אלף שקל".

  10. כותרת לא רעה בכלל… כל הפעולות הנ"ל באמת עולות גדזיליונים, ואני לא מגזים בכלל. אבל הייתי מוכן להוציא בשמחה את הכסף (ואין לי בעיה מוסרית עם להרוג ערבים שמנסים להרוג אותנו) – אממה, זה פשוט לא עוזר.
    לגבי חלק ב', אני בעד שינוי כל עוד מנסים לשפר את האיכות (או לפחות לשמר אותה), האריזה משנה פחות. איכשהו, אני לא ממש רואה את העיתון של שוקן מתחיל להנפיק כותרות על בריטני ספירס 🙂

  11. גרימו, אם למרצים יש

    בטן מלאה על תהליך הקיצוץ הזוחל, שהוביל לכך שמרבית המורים באוניברסיטה הם מרצים מן החוץ, ולכך שהקיצוץ בתקנים הוביל לסגירת תחומים שלמים (במדעי הרוח בעיקר).

    יתכבדו וישטחו את טענותיהם בעניין הרפורמה במקום להתבכיין על 5 אחוזי שחיקה.

  12. נניח והשביתה מסתיימת, המרצים חוזרים לעבודתם היום בבוקר ושנת הלימודים אינה מתבטלת. איזה ערך יהיה ללימודים בסמסטר שמסתיים כמעט לפני שהחל? האם "יעבירו" את התלמידים בצורה כזו או אחרת (תוך קריצת עין רבתי) או שיתעקשו להעביר את כל חומר הלימודים הנדרש בקורסים השונים ולקיים בחינות במתכונת שאינה שונה מזו הרגילה? ואיך ימצאו את הזמן לכל זה?

    ואם יבחרו בדרך הראשונה, האם הנזק למערכת ההשכלה הגבוהה בטווח הרחוק יותר לא יהיה רב יותר מביטול שנת הלימודים?

  13. לבלונדינית הסודית:

    תקראי את מה שגרימו כתב. היה והמרצים היו שוטחים את טענותיהם בעניין הרפורמה, אזי בית המשפט היה מהרמהר מחזיר אותם לעבודה. לכן נאלצים להתווכח על חמישה אחוז בלבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: