נכנסתי לאתר של אורלי לראות מה התחדש בעולם התוסס של הווב 2.0 ומצאתי שתי חברות (ודאי יש עוד 200) המציעות לי לשתף את החיים שלי, בזמן אמת, עם כל החברים שלי.
השירות הראשון, בעל השם המתאר סוג של נזלת כרונית, Zannel, מציע לי לפרסם קטעי וידאו, תמונות וטקסט באמצעות הטלפון הסלולרי שלי ולהתחיל ב"שיחה מיידית". השירות השני, SlifeShare, מציע לי הצעה אטרקטיבית במיוחד: להתקין איזו תוכנה על המחשב שתגרום לכך שכל מה שאני עושה על המחשב (רואה קטעי וידאו, מאזין למוזיקה וכדומה) יועבר מיד לערוץ שלי ב-SlifeShare כך שהחברים שלי יוכלו לדעת מה אני עושה בזה הרגע! ממש עכשיו!
הרציונל של השירות השני מעניין במיוחד. מדוע להשתמש ב-SlifeShare, מועלית השאלה באתר, ומיד מגיעה התשובה: "יש לכם הרבה חברים. לשמור על קשר איתם זו עבודה קשה".
הנה שתי קביעות לגמרי לא מבוססות שבעידן הווב 2.0 מנסים למסמר אותן כאילו היו אמת. ראשית, אין לי הרבה חברים (מפתיע, נכון?). ושנית, אני לא מגדיר את "המטלה" של לשמור איתם על קשר כ"עבודה קשה".
אני מודה שאני מתקשה להבין את מי שרוצה לשתף את חייו בזמן אמת עם כל העולם. אין ספק שישנם אנשים (צעירים בעיקר) שעבורם זה בסדר גמור לחיות חיים שקופים. בעוד שאני מסוגל להבין שיש דברים שאני לא מבין, אני מתקשה להבין מה היתרונות בסוג הזה של סגנון החיים. מה מרוויחים האנשים השקופים? מדוע עדיף להיות שקוף מלהיות בלתי-שקוף? האם הם יותר מקובלים? האם הם מרגישים יותר מחוברים? או שאולי הם חיים כך כי "ככה זה היום"?
כתיבת תגובה