הנספח למסמך הסודי

ולווט רשמה היום הישג מרשים כאשר פרסמה מסמך שהגיע אליה מפח הזבל של אחת ממערכות העיתונים ובו פירוט של האסטרטגיה בה המערכת תנקוט כדי להילחם בכלכליסט. מכיוון שיש רק שני עיתונים כלכליים בישראל (טרם הופעת הכלכליסט) ומכיוון שאני מכיר מעט את הנפשות הפועלות, יש לי את הניחוש שלי מאיפה הגיע המסמך (ולא, זה ממש לא מסובך).

ללא קשר, התקנאתי בהישג של דבורית. אחרי הכל, יופי של פרסום. הפעלתי קשרים, לחצתי על המקורות שלי ואז הסתבר לי שהמסמך מורכב מעיקרי הדברים (אותם פרסמה דבורית) ונספח סודי המספק הנחיות בהן מפורטות הדרכים והשיטות להשגת היעדים הויראליים.

אז הנה פרסום בלעדי של הנספח הסודי. הממממ, כן.

מטרות הבאז הויראלי:

1. לעשות דה לגיטימציה לעיתונאים של המיזם החדש.
הנחיות: יש לומר “גולן חזני, חתיכת זבל של בנאדם, גלי ברגר, גונבת סדרתית מסופרמרקטים, נתפסה כשהיא מפלחת חומוס, עידן גרינבאום חבר של פלשתינאצים, יעל וינד, חונקת תינוקות, מתעללת בקשישים, שותה קפה עם יוסי שריד”. המהדרים יכולים להוסיף: “אורן הוברמן הוא מותק של בנאדם” (מבולבלים? גם אנחנו).

2. להוריד את המורל של העיתונאים שם.
הנחיות: יש לומר “יווו איזה מסכנים אתם. תראו אותנו, יש לנו תלושים לפלאפל ג’ינה” או “יווו איזה מסכנים אתם, תראו אותנו תקועים בחור ברישון וחייבים לעבוד מהמערכת” או “יווו איזה אומללים אתם, תראו אותנו, בסקר TGI האחרון עלינו ב-0.019% האחוז. אנחנו שולתטטטטים!” או “יווו איזה אומללים אתם, אין לכם סיכוי כי המממ כי הממממממ כי אין לכם סיכוי איזה אומללים אתם יוווו”.

3. להזכיר להם שהם לא באו לעשות עיתונות אלא חיסולי חשבונות בין מו”לים.
הנחיות: אם מישהו מזכיר לכם ששוקן לווה כסף ממוזס ושנמרודי הואשם במשהו שקשור בהאזנות סתר למוזס וששוקן שלח מכתב תלונה למועצת העיתונות נגד אלי ציפורי מ”גלובס” ושפישמן חשב להדפיס את “ישראל היום” אבל בסוף שוקן מדפיס את “ישראל היום” ושפישמן ונמרודי חושבים לאחד את “גלובס” עם “מעריב” ושבעצם כל העיתונאים בארץ עובדים בשביל מו”לים שמדי פעם מחסלים חשבונות האחד עם השני (ממש כמו העיתונאים שעובדים עבורם), אם זה קורה – תעבירו נושא.

4. לצרוב בתודעת המנכ”לים והיחצ”נים שאין שם אנשי מקצוע.

5. לצייר את התסריט שתוך שנה הכל מתקפל.

הנחיות: יש לחלק את התסריט הנ”ל:

שם התסריט: “מפרקים ת’עסק”
זמן: פברואר 2009
תפאורה: משרדים. נראים כמו משרדים של עיתון. ברקע רעש של מכונות כתיבה.
עיתונאי א’: אז מה? מפרקים ת’עסק?
עיתונאי ב’: כן.

6. לעורר מלחמה בין ידיעות לבין כלכליסט (יעל דרומי לגלית חמי).
הנחיות: מצורפת הדמייה

השעה: 03:30
שיחת טלפון: טווו טווו טוווו
אישה מנומנמת: הלו?
מטלפנת: גלית?
אישה מנומנמת (גלית): המממ כן?
מטלפנת: גלית חמי?
גלית מנומנמת: כן, מי זו?
מטלפנת: יעל דרומי!!! האאא! האאאא! האאאא! האאאא! האאאא!!
ניתוק.

יש להחליף תפקידים אחת ל-24 שעות.
ימים זוגיים: מירב ארלוזורוב.
ימים אי-זוגיים: לילך סיגן.

7. להצביע על חוסר היכולת של המנהיג לפעול.
הנחיות: אין לי מושג מה זה אומר, אבל זה נשמע טוב כשאמרתי את זה בקול רם מול הראי בבוקר כשאני מדמיין שהטוש שלי הוא מיקרופון ואני קורא להמונים להסתער על הבסטיליה, כלומר על אסתרון.

22 מחשבות על “הנספח למסמך הסודי

  1. הריב בין שני העיתונים האלו כל-כך פאתטי, בהתחשב בעובדה שיש בדיוק ארבעה וחצי מליאנים כבדים שצורכים עיתונים “כלכליים” – משמע, עיתונים המהללים ומשבחים מליאנים כמוהם. פיהוקי.

  2. יובל אתה צריך לפרסם גילוי נאות שאתה עובד בידיעות אחרונות וכל מה שאתה כותב משרת אותך ואת הבוסים המגלומניים שלך כן כן מי שמכיר אותך יודע את מי אתה ומה שווה כל מה

    אהה…
    רגע, באיזה כינוי אני כותב עכשיו? אוי שי-

  3. וברצינות עכשיו-עוד מישהו חוץ ממני מזועזע לא רק מהטמטום של הדברים, אלא גם מרמת הכתיבה הנמוכה של מי שמתיימרים להיות עיתונאים רציניים(אז מה שזה מסמך פנימי-אפשר להריח את הרמה האנושית הירודה דרך הדף)?

  4. פינגבק: no comment ~
  5. לא יכלת להימנע מלדחוף את הניחוש שלך לתודעת הקוראים, הא?

    אני מדמיין שהטוש שלי הוא מיקרופון

    לקח לי הרבה זמן לסיים לקרוא את הכל, מסעיף 4 לא הצלחתי לראות כלום מבעד לדמעות.

  6. ממקומי הנמוך במיוחד בארגון, יש לי תחושה שזה דווקא לא בא מאצלנו, אחרת כבר היינו מקבלים מנה מהשטויות האלה.

    מה עוד שאחרי יומיים של בהייה בכלכליסט התברר שאין בכלל מה לדאוג, כל המדורים מועתקים גם ככה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: