אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני החבר'ה של הטוש. תורידו, תורידו את הכובע. אי אפשר שלא להוריד את הכובע. אני לא תמיד מאושר מהדרך שבה הם מדווחים על האינטרנט אבל אסטרטגיית האינטרנט שלהם לא רעה בכלל (גם אם אתר האינטרנט שלהם הוא זוועת אלוהים – מצטער אליחי).
בבלוגוספירה האמריקאית מקובל היום המודל של אשכול בלוגים; מקימים בבת אחת כמה בלוגים (עשרים-שלושים חתיכות) ואז מציעים למפרסמים עסקה לפרסום בכל הבלוגים בבת-אחת. האסטרטגיה הזו מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם – באמריקה.
בישראל עוד אף אחד לא ניסה את זה, וזה עניין של זמן (קצר) עד שזה יקרה גם כאן, אבל בינתיים הטוש מוכיח שאפשר לעשות סינדיקציה של תכנים באינספור אתרים. קחו לדוגמה את הידיעה של אשר שכטר על כך שמיקרוסופט תשלם לצרכנים כדי שיקנו מוצרים דרך מנוע החיפוש שלה (אסטרטגיה שתיכשל, אבל זה בהזדמנות אחרת).
אשר שכטר עובד בטוש ולכן אין להתפלא שהידיעה מופיעה באתר הטוש.
לטוש יש גם אתר-בת, שעוסק בתחום ה-IT. אז הידיעה מופיעה גם שם.
הטוש הוא חלק מעיתון "הארץ". אז הידיעה מופיעה גם באתר העיתון.
לעיתון יש אתר שנקרא "קפטן אינטרנט". אז הידיעה מופיעה גם אצלו.
ויש כמובן שיתוף פעולה עם "וואלה". אז גם אצלו מופיעה הידיעה.
אני יכול להישבע שלפעמים אני רואה את הידיעות של הטוש גם במקומות נוספים.
כך, מצליחים לסחוט מאותו הטקסט, מאותו הכתב, חמש הופעות שונות בחמישה אתרים שונים. אם זו לא מוניטיזציה, אני לא יודע מהי מוניטיזציה. רק אשר שכטר מסכן: הוא מקבל כסף עבור טקסט אחד בלבד.
אם הידיעה של דבורית נכונה ומעריב יתחיל להפיץ את הטוש גם למנוייו, הרי שיתכן שלא רחוק היום שידיעות הטוש יופיעו גם בנרג'.
האם זה טוב ליהודים, זו כבר שאלה אחרת, אבל את הכובע – הורדתם?
תגובות
9 תגובות על “כמו אלוהים, הטוש נמצא בכל מקום”
אני לא ממש בטוח לגבי מעורבות של גופי פרסום בבלוגים עצמאיים. בתאוריה זה רעיון נחמד, אבל כלכלית זה לא ישתלם למפרסמים. אולי תדמיתית. ועל זה אף אחד לא בונה. בדקתי בזמנו מה היה קורה אם צפניה-הישרדות היה עובד על בלוג עצמאי (וכזכור זה נגמר ב-450,000 כניסות בחצי שנה). זה עדיין לא היה מספיק עבור כניסת באנרים. גם לא כשפניתי בנוסח של "יהיה ממש מגניב אם X ייקח חסות על הבלוג של צפניה".
גם אם 20-30 בלוגים עצמאיים יוקמו בבת אחת, לא יהיה מספיק טראפיק שיביא מפרסמים. צריך שאיזה סוויצ' יסתובב, עדיין לא הבנתי איזה ואיך מסובבים אותו.
אני כרגע אוכל את הכובע, שני פוסטים של יובל ברצף. בקרוב ההתמכרות תחזור לי
לגופו של עניין: אתה צודק, ולכן אני צופה רק בוואלה (מדור הספורט הטוב באינטרנט לדעתי) ובאתר הארץ. אתר הטוש אכן גרוע, ואני לא מוצא שם שום דבר נוסף מעבר לשניים שציינתי.
באותו העניין, מאז שכלכליסט יצא לשוק מוסף ממון של ידיעות מרוקן מתוכן. בעצם, בכל מקום שהיה שם תוכן טוב יש עכשיו פרסומת לעיתון החדש. כנ"ל ווינט – מדור הרכב המוצלח שלו דעך ונעלם, כשקצב פרסום ידיעות חדשות ירד דרסטית ועכשיו יש שם (כמעט) רק הודעות יחצנות. התוכן הוא המלך? כן, אבל גם הפלטפורמה. אנשי העיתונות אומרים שכל אחד מהאתרים/עיתונים פונה לקהל אחר, ויש לו מפרסמים אחרים ולכן כלכלית זה מוצדק.
גם בישראל היום יש לטוש שני עמודים – 100 דרכמות שזה יופיע שם ביום ראשון?
וכמובן – ברוך השב, היו"ר
ברוך מרפא בלוגים.
סליחה, גלובים
OMG, יובל חזר!
בכלל הטוש לא בטוח שהוא צריך להקרא עיתון. לפי היחצנות לשבוע הביומד ההולך ומתרגש עלינו, מבינים שהטוש הוא פלטפורמה למכירת כנסים ויחצנות לכנסים.
בכלל הדבר שהכי מדהים שקרה השבוע, הוא שכתבת המדיה של העיתון עוברת בהינד עפעף להיות הדוברת של הוט. כאשר מעברים כאלו קרו מגופים רגולטוריים לחברות פרטיות, הכתבת המהוללת יצאה בביקורת נוקבת. אבל כמובן שהאידיאלים הם רלוונטיים רק לדפי העיתון, אין להם שום קשר לאידיאל של מי שמכנה את עצמו בכרטיס ביקור "עיתונאי".
מעניין איך בטוש לא פרסמו את זה בתור "עוד אקזיט מוצלח לאחד מכתבי העיתון – עבר להיות דובר חברה גדולה". זאת נראית המטרה של רוב הכתבים שם.
נ.ב.
Welcome Back Yuval
[…] אנחנו כבר עם הגלוב, מהתגובות לפוסט הזה גיליתי שכתבת המדיה של "דה מארקר" עברה לדברר את הוט. […]