עצוב

תגובות

13 תגובות על “עצוב”

1. תומר

   30 בנובמבר, 2005

   מביא לי את הג'ננה לראות איך הוא מוכר את האידיאולוגיה שלו תמורת הזכות להיות כבשה של אריק.

   הגב
2. מוסיף

   30 בנובמבר, 2005

   עצוב בשביל מי? נראה לי שפרץ דווקא שמח מאד.

   הגב
3. ג'וני דו

   30 בנובמבר, 2005

   מוסיף, מה יש לפרץ להיות שמח? פרס אמנם פאתטי, ומעציב, וכל מה שיובל כתב ואולי עוד כמה דברים, אבל מבחינה אלקטורלית בהחלט יכול להיות שזאת מכה בשביל פרץ.
   אני לא מחדש כאן הרבה, אבל שרון לקח אליו את פרס בעיקר מהסיבה שבגינה החתימה מכבי ת"א כדורסל בזמנו כל מיני תומר שטיינהוארים. כדי שלא יהיו אצל הקבוצה היריבה. מצד שני, פרץ ממש לקח אליו מיוזמתו את שלי – החרדים הם מיעוט נרדף – יחימוביץ', אז לך תדע.

   הגב
4. יובל דרור

   30 בנובמבר, 2005

   אני דווקא חושב שפרס הוא נטל אלקטורלי על הגב של שרון. ראה הסטיקרים שכבר מופצים. לא מבין למה שרון היה צריך אותו. כלומר אני מבין, ועדיין חושב שעשה טעות. כמובן שטעות זו גמדית ביחס לטעות של פרס עצמו

   הגב
5. מוסיף

   30 בנובמבר, 2005

   ואני מסכים עם יובל. פרץ יכול לשמוח כי פרס לא רק שאינו מועיל, הוא מזיק (וחתרן בלתי נלאה כבר אמרנו?).

   הגב
6. moot

   1 בדצמבר, 2005

   השאלה שיותר מעניינת אותי מסתכמת ב- "כמה זמן פרס ישאר במפלגה של שרון עד שהוא יחזור לעבודה?". כי הוא באמת מסוגל.

   הגב
7. שי פישר

   1 בדצמבר, 2005

   עד שהיתה להם הזדמנות להיפטר ממנו, הם יסכימו שיחזור?

   אם פרס ודליה איציק עזבו את העבודה, יש סיכוי שאצביע לה.
   מה עם פואד? אף אחד לא רוצה פואד במצב בינוני?

   הגב
8. יובל דרור

   1 בדצמבר, 2005

   לול

   הגב
9. פיגו

   1 בדצמבר, 2005

   ל-moot: עד ההפסד הבא. וברצינות, פרס הוא מדינאי מהסוג שכבר אין. חבל שבמקום להתרכז במדינאיות, הוא מתעקש להתבוסס במי האפסיים של הפוליטיקה המקומית. אני מסכים עם הפוסט, כל מה שנותר ממנו זה רודף שררה.

   הגב
10. אריאל

    1 בדצמבר, 2005

    איפה בדיוק קראתם שפרס מצטרף למפלגה הדנדשה של שרון "היידה"?
    ראיתי שהוא עזב את העבודה וראיתי שהוא תומך בשרון אבל הוא לא הצטרך עדיין(!) לשום מפלגה אחרת.

    הגב
11. ג'וני דו

    1 בדצמבר, 2005

    לגבי הדיון שהתחלתי למעלה (המשמעות האלקטוראלית של מעבר פרס) – לדעתי זה די ברור שמשמעות המהלך הזה מבחינת שרון היא שהוא מבצע תזוזה מסוימת שמאלה מתוך הנחה שהוא ירוויח בזכות פרס יותר מצביעי שמאל-מרכז, מאשר מצביעי הימין אותם הוא יפסיד. השיקול של שרון הוא אולי נכון ואולי לא, אבל מבחינתו לא נראה שמדובר כאן בהימוד מאוד דרמטי. הרי בסיטואציה מסוימת הוא יכול גם להקים קואליציה שתשען בין היתר על קולות הליכוד (במיוחד אם ביבי לא יהיה שם).

    מבחינת עמיר פרץ, וגם מבחינת כל מי שמקווה שאחרי הבחירות תקום קואליצית שמאל-מרכז שמפלגת שרון היא הסמן הימני שלה, ברור שמדובר כאן בהפסד נטו (וגם הסקר שמתפרסם היום ב"הארץ" מראה את זה). אנשי מרכז-שמאל שאולי היו מצביעים לפרץ ובכך מחזקים את כוחו בקואליציה העתידית אל מול מפלגת שרון, נעים עכשיו לכיוון שרון. ואילו אנשי ימין-מרכז שאולי היו מצביעים לשרון ובכך תורמים את תרומתם לקואליציית השמאל מרכז, יעבירו עכשיו את קולם לליכוד, שלא יכול להוות חלק בקואליציה כזאת.

    הגב
12. יובל דרור

    1 בדצמבר, 2005

    ניתוח פוליטי לתפארת מר דו, וייתכן שאתה צודק. ועדיין, אני חושב שיש אנשים לא מעטים (אולי פחות מאלו שתיארת בניתוח שלך ועדיין הם ישנם), שהמעבר של פרס לשרון דווקא מגביר את רצונם להצביע למפלגת העבודה בתחושה שהגווארדיה הישנה והמעיקה זזה ועכשיו אפשר להתעורר ל(בעעע) שחר של יום חדש.

    בנוסף, כפי שתיארת, שרון מפסיד אנשים שחשבו להצביע בשבילו וכעת הוא שמאלני מדי בשבילם ולכן הם יחזרו לליכוד. רוצה לומר, אם שימון היה מחליט פשוט לפרוש לגמרי מהחיים הפוליטיים כולם היו מרוויחים ואף אחד לא היה מפסיד. חוץ משימון כמובן.

    הגב
13. ג'וני דו

    1 בדצמבר, 2005

    כן, עם השורה האחרונה שלך אני בהחלט מסכים. ההפסד של פרס לנתניהו ב-96' אחרי רצח רבין, היה באמת טראגי, ואפילו לא היה לגמרי באשמתו, אבל אחריו הוא היה צריך לשים סוף לקרירה הפוליטית שלו. מאז נראה שהוא לא מפספס אף הזדמנות להתבזות, ולקבוע בכל פעם מחדש שיאים חדשים של פאתטיות. חבל.

    הגב