—
מתי גולן, שלעתים כותב דברי טעם, פרסם טור סהרורי במיוחד שכאילו ונלקח מסקיצה של תעמולת בחירות של מפלגת 'שינוי'.
הבעת דעה על ידי עיתונאי בעד או נגד תפיסת עולם נראית לי הדבר הכי טבעי בעולם (כמו יחימוביץ' אני לא סבור שעיתונאים הם [או צריכים להיות] יצורים אובייקטיבים חסרי דעה), אבל טור שחוץ מלומר "שימו 'שינוי' בקלפי" אומר הכל, נראה לי קצת-קצת מוגזם. ממש קצת.
וזה מבלי לדבר על תוכן הדברים שבעצם אומר "שונא חרדים? תצביע שינוי".
כל מפלגה שמבססת את עצמה על שנאת האחר היא מפלגה בזויה בעיני.
"שנאת האחר" היא סחורה מעולה בקלפי, ולדעתי היא הדבר המניע את הבחירות בישראל זה עשרות שנים. רוב המפלגות בישראל מתבססות על זה. מפלגות הימין שונאות את השמאל (להזכירכם סיסמה ישנה של הליכוד: "ליכוד 1 גדול מול כל השמאל"). מפלגות השמאל שונאות את הימין. שינוי שונאים חרדים, ש"ס שונאים אשכנזים ואגודת ישראל שונאים ספרדים. האיחוד הלאומי שונאים ערבים, חד"ש שונאים יהודים. עמיר פרץ שונא את הקפיטליסטים, ביבי שונא את הסוציאליסטים. והמצביע? המצביע שונא את כולם. ולכן לרוב הוא נשאר בבית ובתקשורת קוראים לו הקולות הצפים. ואם הוא כבר מטריח את עצמו לקלפי, הוא מצביע למישהו שהוא שונא קצת פחות מכל האחרים.
ועדיין אני סבור שהמסר של שינוי הוא מעט מורכב יותר מזה. אני חושב שזה גולן שלקח את המסר של שינוי והפך אותו לפלקט. לפחות אני מקווה שזה המצב בשביל שינוי
ברור שלשינוי יש הרבה דברים להציע, בעיקר בתחום זכויות האזרח, הקרוב לליבי, ומרצ מדברים עליו שנים ולא ממש עושים משהו. אבל זה פשוט לא מביא קולות, מלבד קהילות קטנות ומצומצמות (אתם יודעים מי אתם). בכלל, הדיון הפוליטי בישראל הוא סופר שטחי. עד שסוף סוף יש בחירות שמדברים בהן על משהו מלבד בטחון, אז זה "חברה", נושא שמייד מצומצם לעניים נגד עשירים (כשבמרחק של מילימטר מתחת לפני השטח הופך למזרחים נגד אשכנזים). לאף אחד לא אכפת מעשרות אלפי האנשים בישראל שלא יכולים להתחתן, לפעמים עם בן הזוג שבחרו ולפעמים בכלל. לאף אחד לא אכפת מעשרות אלפי האנשים שהבאנו לכאן, ניצלנו ואז גירשנו. חולי סרטן שהתרופה שלהם לא בסל? אייטם טוב לקראת סוף מהדורת החדשות. עובדות מטרדות מינית ולא יכולות להתלונן כי בחיים לא ימצאו עבודה אחרת? בקושי שומעים על זה. שוחד קטן לטסטר והרכב המסוכן ביותר הופך חוקי? מקסימום יגיע לערוץ הרכב ב-YNET.
סליחה, כנראה הצטברה לי מרירות של כמה ימים רצופים.
אולי הוא לקח לתשומת ליבו את מה שכתב היום דן מרגלית: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/016/399.html
ועכשיו הוא מחכה לטלפון.
וואלה 🙂
בתור אחד שבחצי מהפוסטים שלו נגעל, חוטף בחילה ואפילו מקיא, ממה שאנשים אחרים כותבים, וששנאת האחר היא חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם שלו, איך אתה בכלל מעיז להתייפייף ככה?
אין יוד ב"מעיז".
הקול הפנימי הזה – מדובר בגרעפס או בנוד?
כתיבת תגובה