כשאתם מגיבים – בשתי ידיים, כן?

ככתב מדע בעיתון "הארץ" היה אירוע אחד שחיכיתי לו מדי שנה: טקס חלוקת פרסי איג נובל. מדובר באירוע אלטרנטיבי שמתרחש כל חודש אוקטובר, בסמוך להענקת פרסי נובל האמיתיים, שמעניק פרסים למחקרים ש"תחילה גורמים לך לצחוק ואחר כך גורמים לך לחשוב".

גולש אנונימי שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות קישור למחקר (זהירות: קובץ PDF) שאם הוא לא זוכה בפרס איג נובל של 2009, הרי שצריך לבטל את האירוע. אבל לגמרי. המחקר בוצע על ידי שני חוקרים, האחד ישראלי, דן אריאלי, שנמצא כיום באוניברסיטת MIT – ואל תתפלאו אם בימים הקרובים הוא יוזמן להתראיין בכל מיני מקומות בתקשורת הישראלית. אגב, נראה לי שאותו דן אריאלי זכה בפרס איג נובל בשנת 2008 על מחקר בו מצא שתרופות מזויפות-יקרות יעילות יותר מתרופות מזויפות-זולות!!

הנה תיאור המחקר (מעין סיכום של האבסטרקט של המאמר): למרות החשיבות החברתית הקשורה להחלטות המתקבלות ברגעים שבהם גברים מחורמנים, כמעט ולא בוצעו מחקרים שבדקו את ההשפעה של חרמנותם על ההחלטות שלהם. במחקר זה בדקו החוקרים את ההשפעה של גירוי מיני, כולל גירוי עצמי (אוננות), על החלטות היפוטתיות שמתקבלות על ידי סטודנטים ממין זכר בנוגע לרצונם לקיים יחסי מין.

זה השלב לעבור לשיטת המחקר: הנחקרים קיבלו מחשב נייד והתבקשו לענות על סדרה של שאלות באמצעות מקלדת קטנה. המקלדת והתוכנה פותחו כך שיהיה ניתן לתפעל אותן בקלות וזאת באמצעות שימוש "ביד הלא דומיננטית" זאת כדי שיוכלו לאונן תוך כדי שהם עונים על השאלות. קבוצת הביקורת ענתה על אותן השאלות מבלי שהיא מאוננת. הקבוצה המאוננת התבקשה קודם כל לגרות את עצמה אבל לא להגיע למצב של אורגזמה (מצב המכונה "תת-אורגזמי"). לאחר מכן הוצגו תמונות בפני הנשאלים והם נדרשו לענות מהי רמת הגירוי שלהם (בעודם מאוננים, כן?) והאם הם חמים על זותי שמופיעה בתמונה.

בשלב הזה כל כך נקרעתי מצחוק שדמעות בכי-הצחוק שלי הפריעו לי להמשיך ולקרוא את הטקסט. מי שיצליח, שיעשה מערוף ויגלה לנו איך בסוף הגיעו החוקרים למסקנה המדהימה שגברים מחורמנים מוכנים לעשות ה-כל כדי לקיים יחסי מין.

16 מחשבות על “כשאתם מגיבים – בשתי ידיים, כן?

  1. מדובר באירוע אלטרנטיבי שמתרחש כל חודש אוקטובר, בסמוך להענקת פרסי נובל האמיתיים, שמעניק פרסים למחקרים ש"תחילה גורמים לך לצחוק ואחר כך גורמים לך לחשוב.

    אכן המחקר הזה גרם לי לחשוב. המחשבה שעברה לי בראש הייתה: "ואח"כ אנשים תוהים למה החינוך בארץ נראה כמו שהוא נראה"

  2. לוללל!!!
    אני רק מתקשה להבין איך הם החמיצו את הסטארטאפ המדהים – מקלדות שקלות לתפעול באמצעות היד הלא דומיננטית!

    הצעת מחקר:

    גברים שמפנקים את עצמם מול מקלדת מתקשים (pun not intended) ללחוץ קונטרול אלט דל!

  3. למעוניינים באתר של דן אריאלי בצד ימין אפשר להרשם למחקרים אקדמיים נוספים. למרות שאני לא יודע אם תצליחו להגיע לצד ימין עם המקלדת..

  4. וואו. מסקנה מטורפת. הוא יודע שהוא פשוט יכול היה לשאול את העובדת במק'דונלדס הקרוב ולקבל את אותה התשובה, נכון?

  5. "כשאתם מגיבים – בשתי ידיים, כן?"

    היית צריך להיות יותר כולל בבקשה הזו. צ'ינגפינקי מסר לי שדר שהוא הגיב כפי שביקשת, אבל זה עדיין השאיר לו כמות זרועות לא מבוטלת איתם הוא השתמש בצורה שאיננה עומדת בקנה אחד עם רוח בקשתך.

  6. לא דן אריאלי, אלא פרופסור דן אריאלי בשבילך.
    מצאתי פה קישור לכתבה שלמה עליו, כוללת תיאור מצונזר של המחקר המגוחך הזה.

  7. אכן דן זכה בפרס איג-נובל 2008 וכמובן הלך לקחת את הפרס (ראו פרטים באתר שלו).
    האיש יצירתי ולא בוחל בשום שדה מחקרי (חפשו הCV). ובהחלט הומור לא זר לו…
    וכמובן – ישראלי בשורשיו (כולל תאונת ל"ג בעומר (זהירות פדף לפניך!)שהשפיעה עמוקות על חייו ומחקריו.

    אה, כמובן שאני מכיר אותו. איש חכם עד מאוד, מקסים ומלהיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *