תקציר הפרקים הקודמים:
ביום רביעי שעבר פניתי למשרד דובר צה"ל וביקשתי תגובה על הטור הזה. הבטיחו לי תגובה זריזה. היא הגיעה לתיבת הדואר שלי, היום בשעה 13:45, שישה ימים אחרי שפניתי לקבלת תגובה.
התגובות לפוסט שסיפר על אי-תגובתו של דובר צה"ל כמו גם על עצם התלונה שלי על החוזה הדרקוני עליו נדרש להב לחתום, הדהימו אותי.
תגובה אחת קבעה כי גם תזמון הופעה של להקה מול יחידה צבאית הוא סוד צבאי שיש להגן עליו, ברכה הוסיפה כי החוזה הגיוני כי אנחנו "מדינה במצור", אריאל סיפק תובנות מעמיקות במיוחד כאשר 'הבטיח לנו' (!) ש"שפיסת אינפורמציה שמדברת על פעילותו הבידורית של הקומנדו הימי בתאריך מסויים תרשם! היא תיבחן ותנותח ע"י אנשי מודיעין זרים וינסו להסיק ממנה מסקנות!" ואחר כך נזף בי על שזלזלתי בדבר המריח מביטחון שדה. יעקב לא הבין על מה אני מתרגש – אחרי הכל החוזים שנערכים כאשר רוכשים דירה הם חוזים בעייתיים יותר (אה?) ועדי חתם וציין כי מדובר בהתעסקות קטנונית.
אני מודה, התגובות הפתיעו אותי. מעולם לא נתקלתי באופן אישי בדרך שבה ישראלים רבים כל כך עוברים לדום ומצדיעים בהכנעה כאשר הצבא אומר משהו והנה, דוגמה מושלמת מתרחשת מול עיניי. למרות שכל בר דעת מבין שיש כאן משהו דפוק, מגיבים רבים נזפו בי על שאני מזלזל בביטחון האומה.
אלא שאז, כאמור, הגיעה תגובת דובר צה"ל. נמסר לי במפורש כי תגובה זו נכתבה על ידי דובר צה"ל עצמו, תא"ל אבי בניהו, ולא על מי מחייליו, וזאת מכיוון שבניהו היה מפקד גלי צה"ל בתקופה שלהב התחיל לעבוד על הספר. בניהו מודה שהחוזה עליו התבקש להב לחתום "אינו מתאים לאופי הספר" ומצהיר כי בכוונתו לפתור את הסוגייה. הנה התגובה במלואה:
"לפני מספר שנים בהיותי מפקד גלי צה"ל, ביקש העיתונאי שי להב להיפגש עמי. בפגישה עדכן אותי כי התבקש ע"י הוצאת "עם עובד" לכתוב ספר בנושא גלגל"צ. השבתי כי אכן תופעת גלגל"צ ראויה למחקר ולתיעוד וכי נשתף פעולה עם הספר. הודעתי לו כמפקד גל"צ, כי למרות שגל"צ היא יחידה צבאית, ניתן לראיין בה מגישים ועורכים בכירים ללא אישור דובר צה"ל. כך נהוג כל השנים בגל"צ, בראיונות שמעניקים רזי ברקאי, יעל דן, מולי שפירא ונוספים, וכך יש לנהוג. באשר לחיילים בשירות חובה, המשמשים כעורכים מוזיקליים ומגישים, יהיה עליו לפנות לדובר צה"ל ולקבל אישור. לדובר צה"ל נהלי עבודה מסודרים עם גופי הוצאה לאור הנשענים על הוראות משפטיות הנוגעות להיבטים השונים של הוצאת ספר.יחד עם זאת, ברור כי ההסכם הקבוע של צה"ל ויחידת דובר צה"ל למול הוצאת ספרים אינו מתאים לאופי הספר על גלגל"צ, ולכן הנחיתי את ענף קשרי ציבור ביחידה לקיים עבודת מטה עם גורמי צה"ל השונים בכדי לפתור סוגייה זו"
צר לי שמה שדובר צה"ל רואה, מה שגם אני ראיתי, מה שכל אחד מאיתנו אמור לראות, נתפש כ"מזלזל", "קטנוני", "מתלהם", "משמיץ" ושאר אבחנות אודותיי ואודות הטקסט. אולי כדאי שנשאל את עצמנו האם אנחנו לא צריכים להתבייש לחיות בחברה שבה הדובר של הצבא מבין את הבעיה בעוד שאזרחים במדינה לא מבינים על מה המהומה.
באופן משעשע- הגלוב עדיין אינו מגיב.
במדינה שבה מוכנים להקריב את היוצרים על מזבח הצבא, דבר לא יפתיע אותי.
במדינה שתוקפים את מי שמגן על מי שתוקף את זה שמגן עליה, זה מאוד מבלבל.
שטויות.
כל הפרשה הזו היא עניין יותר מדי קטן עבור הצבא, ואפשר לפעמים לוותר ולא להתחפר בעמדות ובכך להפסיד נקודות בדעת הקהל. בניהו נבון והוא מבין שמותר לפעמים להוריד את הראש ולהגיש לתקשורת את ליטרת הבשר שהיא תובעת ולהודות בטעות, מאשר להתנגח ולגרום שכל מיני ממורמרי/צדקני רשת יטפטפו את המקרה הזה כל שני וחמישי ויחכו לצה"ל בפינה.
אפשר לחשוב שהסעיפים הדרקוניים הנהוגים בדו"צ לא נהוגים בעשרות חברות גדולות. אם אתה כזה חכם גדול, קח את החוזה שלך עם הבנק ותשב עליו עם זכוכית מגדלת. מבטיחה שתגלה שהחוזה ההוא עם גלגלצ רך כמו נוצה לעומת מה שיש לך וחתום על ידך. אז בוא תספר לנו גלוב על מה בדיוק חתמת עם הבנק שלך או קופת החולים שלך. יש לי תחושה חזקה מאוד שאחרי שתקרא שם יהיה לך הרבה מה לכתוב.
נעמה – תגובך מזכירה מאוד את תגובתו של יעקב ואני עדיין לא מבין את הקשר. האם העובדה שיש חוזים דרקונים נוספים מייתרת את הרצון והצורך להעיר כי החוזה מול דובר צה"ל הוא חוזה בלתי תקין?? אני פשוט לא מבין את הגישה הזו.
מה צדקני בלדרוש מדובר צה"ל יחס סביר לסופר שכותב ספר על גלגל"צ? האם אי אפשר גם לכתוב על דובר צה"ל וגם על קופת חולים? גם על חוזים לדירות וגם על חוזים הבנק?? מה כל כך בעייתי ברצון לחיות במדינה מתוקנת שבה לא הכל כפוף לשיקולים צבאיים??
ובכלל, אם בניהו הודה בטעות, אז לפחות אנחנו מסכימים שיש כאן טעות? אולי תסכימי שיש טעות גם בתגובה שלך שסבורה שטוב עשה (!!) דובר צה"ל שדרש שהסופר יחתום על המסמך הזה משיקולי ביטחון שדה???
אני חוזרת ואומרת לך: שיקולי ביטחון שדה רחבים מהחלון שלך ועד מעבר לאופק. אף פעם אי אפשר לדעת מאיפה תצמח הרעה. גם פרסום תאריך של הופעת מקהלת מתנ"ס פרדס חנה בפני יחידה צבאית מסויימת עשויה לספק בדל אינפורמציה, שבעזרתו רב"ט זוטר במודיעין הסורי יצליח להרכיב עוד חתיכת פאזל באשר לתזוזת כוחות, והקצין שמעליו יסיק עוד מסקנה. מי שלא היה במודיעין ולא למד אפילו בקורס מבוא לבלשים חובבים ע"ש שרלוק, לא יבין זאת. בחילות מודיעין יש עשרות רבות של אנשים שבונים לאט ובהתמדה תמונה שלמה מרסיסי שטויות, שאתה ושכמותך לא מבינים את משמעותם ותופסים את הראש במין גיחוך צדקני. כמו שתיחתך בקטנה בגילוח ולא תלך בגלל שטות כזו לאחות קופ"ח, אבל אולי מזה יתפתח לך זיהום בדם. אז הצבא, או דו"צ, דואג להקיף את עצמו מכל הכיוונים כולל בספר תמים לכאורה על ההסטוריה של גלגלצ ותרומתה לתרבות השירה בישראל. זה הכל.
תחנת גלגלצ היא חלק מהארגון שנקרא צה"ל, ולמרות אי אלו הקלות בראיונות עם שדרים, עדיין חלים עליה רוב הכללים.
בניהו יצא מלך.
חכם יהיה מצד ענף קשרי ציבור לשקול להציע מספר נוסחים שונים לפי רגישות הנושא עליו נכתב הספר.
נעמה, ואני חוזרת ואומרת (ולא רק) לך, ששיקולי בטחון שדה הם שיקולים שצריכים לשקול אנשי הצנזורה הצבאית, ולא אנשי דובר צה"ל. יותר מזה – היות ואנחנו חיים במדינה דמוקטרית, גם הצנזורה הצבאית כפופה לשיקולי סבירות ומידתיות ולא יכולה לפסול כל התבטאות ופרסום שהוא רק כי קיים סיכוי מזערי שאיזה רב"ט זוטר במודיעין הסורי יעשה עם זה משהו.
אני רוצה לטבוע מונח חדש לשלטון שלנו – בפונוקרטיה.
הלא ברור שהשלטון שלנו הוא בדיחה לא מוצלחת.
לא לחינם נאמר במושב לצים אל תשב.
א. יו"ר- סחטיין על הרגישות הפעם. דוז פואה על הגישה מול נעמה המעורערת טיפה. אז כניראה שאני אצטרך להוציא את העצבים הפעם.
ב. נעמה יקירתי. אהבתי נוראאאאאאאאאא, נוראאאאא, את ההתנשאות הקלילה שלך על אנשים כמותינו שלא יבינו לעולם כיצד תמונה מודיעינית נבנית. אז זה הזמן להגיד לך שני דברים- אחד, לפי הגישה שלך, גם לך אין מושג קלוש איך בונים מודיעין ואיך שומרים על ביטחון שדה. בתור אחד שחי את העיסוק הפרנואידי של פקידי מערכת המודיעין אני יכול להגיד לך שהאנשים בשטח, והחבר'ה ברמות הגבוהות באמת, שמים זין ענק על כל השטות הזו. כי הם מבינים שאין שום דרך לשמור מידע כזה וגם אין צורך. השיטה היא להבין מה הם יכולים לדעת ולפעול בהתאם. אבל עזבי, את בטח היית קמבצית או איזו שטות כזו אז את "יודעת" איך המערכת עובדת.
דבר שני, רק פקידים מרובעים חסרי מעוף מקבלים את התמונה הפרנואידית שהצבא מנסה לצייר לנו יום יום לגבי מדינה במצור. אם תלכי ותבדקי, על פי הקרטריונים של גופי הביטחון בישראל, כל מדינה בעולם, וזה כולל את שוויץ, נורווגיה, קנדה, ומושבות הפינגווינים באנטרטיקה, כולן נמצאות בסכנה ברורה ומיידית. אלוהים יודע מה הצפון קוריאנים/סינים/רוסים/אוזבקים/מוסלמים באשר הם מוסלמים/כל הפאקינג קומוניסטים האלה וכ"ו זוממים לעשות לנו, כאן בעולם החופשי. אם את רוצה לחיות ככה, סבבה. מזל שדובר צה"ל דווקא חושב אחרת, ועל פי התגובה כאן, מנסה לשנות את הגישה. גם הוא מבין שהתקשורת מתחזקת יותר ויותר ולא מוכנה לקבל שטויות וחוזים דרקוניים יותר. אם דובר צה"ל לא יתיישר היא פשוט תדרוס אותו. לשמחתנו או לצערנו (ואת זה עוד לא החלטתי) יחסי הכוחות במדינה הזו משתנים לאט לאט, וכוחו של הצבא יורד או לפחות מתאזן מול כוחה של התקשורת. זה תהליך ארוך, והפוסט של היו"ר הוא עוד חתיכת אספלט בדרך שנסללת בימים אלה. זה די מעניין האמת. אולי אני אעשה על זה משהו.
בכלל, מהיכרות עם המערכת, החבר'ה שבאמת מתעסקים עם הדברים הקשים תופסים את המציאות בצורה קצת יותר מורכבת. הם פשוט צריכים להצדיק את קיומם ולשמור על הסטאטוס שלהם.
אני אישית חושב שכל העניין שהיה ליובל עם דו"צ קשור ליעילות. צה"ל מורכב מחבורה של בדווים בני 18, שביזבוז של זמן הוא סוג של שאיפה בשבילם.
מבלי להצדיק את גישת דו"צ הישנה, מבלי להלל את גישתו במכתב מהיום, מבלי להכריע מה מסוכן ומה לא, ובעיקר מבלי לקבוע שיש דבר תקין בחוסר ההפרדה בין סמכויות דו"צ לבין הצנזורה כפי שרבים כאן העירו (ובצדק), רק אגיד זאת: עושה רושם כי דו"צ בחוזיו הדרקוניים מנסה למנוע ex-ante השגת מידע שעלול להיות מסוכן למערכת (ולבטחון המדינה), בעוד שהכלים השמורים לצנזור הם בעיקר כלים ex-post, לאחר השגת המידע (אם כי לפני פרסומו).
הצנזורה לא יכולה לפעול בכלים של דו"צ. אניח מניח שאין לה ענף שתפקידו דומה לענף קשרי הציבור. כל גוף במערכת הענקית והמסואבת הזו ותפקידו הוא. ואולי יש היגיון שאחד יפעל איפה שכליו של האחר מוגבלים. מבחינת המערכת ז"א. ואולי גם מבחינת בטחון המדינה, לא יודע. כי אולי באמת אין צורך בפעולות ex-ante דרקוניות שכאלו, בטח לא כל הזמן, ועושה רושם שגם בניהו מבין זאת.
מה שאני מנסה להגיד הוא שגם ההיצמדות הדווקאנית להפרדה בין דו"צ לצנזור אינה בהכרח במקומה תמיד, מאחר ולכל אחד מן הגופים מנדט לפעול באופן שונה, ויתכן כי יש הצדקה לכך שכל אחד ישתמש בכלים שניתנו לו מטעם המערכת לטובת המערכת (אם כי באופן שונה, בהתחשב בסוג הכלים וההשלכות של השימוש בהם. וכאמור, עושה רושם כי בניהו מבין זאת).
יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק. שני הפוסטים האלה ממחישים בצורה בהירה להפליא את עומק שטיפת המוח הצהלית-ביטחוניסטית המטומטמת הזו, שמרעילה כל פינה בשיח הציבורי בישראל. הצבא אפילו לא צריך להתאמץ, האזרחים עושים את העבודה בשבילו: ראו את מקרה מצעד הגאווה ב-2006, ואת האיוולת המדהימה שלא מוכנה להעלם מחיינו, הידועה גם בשם "המלחמה בהשתמטות". האזרחים בארץ הזו הם חבורת זומבים.
רגע אחד, שאני אבין, הטוקבקים לא היו סוג של דאחקה כמו "יהודי שהתפכח" הזכור לטוב? הם היו רציניים? רבאק.
זר לא יבין זאת.
לתולעת ספרים: אמא שלך מעורערת.
לנעמה אופנהיים: לא להיעלב, כולנו מעורערים.
גל"ץ וגלגל"ץ באופן פרדוקסלי הן התחנות הכי חופשיות ברדיו דווקא משום שהן של הצבא. לדעתי זה הסוד הצבאי שהם שומרים מכל משמר.
חורחה, אני מהורהר
או קיי, גב' אופנהיים, עד כאן. אף אחד לא מדבר רעות על אמא של תולעון (חוץ ממנו כמובן), ואם כבר בחרת לעשות זאת, לא יכולת לפחות להשתמש בקצת הומור?
מצד שני, מה כבר אפשר לצפות מבת קיבוץ של רון חולדאי??
יובל,
הבעיה האמיתית היא שתגובה כמו של תא"ל בניהו, יכולה לבוא רק ממנו – וזה לוקח 6 ימים (!!!)
אז איזה מין דוברות זו שאף אחד מכל אותם פונקציונרים שדיברו איתך מדו"צ לא יכל לתת לך בעצמו? מה, הם לא מתמודדים עם אתגרי דוברות יותר מורכבים ביום יום? או בזמן מלחמה רחמנא לצלן?
כי אם רק הקודקוד יכול לענות לך אז יש פה בעיה תהומית, לדעתי. אם אף סרן מדו"צ לא היה מסוגל לתת לך תגובה בנימה הזו כבר ביום שפנית אליהם, אז מה הם עושים כשיש שאלות יותר מורכבות?
ואולי הכל חייב להגיע לקודקוד (זה קורה בהרבה אירגונים אימפוטנטים) וכל הסיסטמה מתחתיו היא חבורה של צינורות וכלים שהשאיפה האמיתי שלהם היא להשתדרג לצנזורה הצבאית?
לגבי הפסקא האחרונה, אין באמת מה להתפלא. בעוד שדובר צה"ל הוא (בתיאוריה) גוף מקצועי שמכיר את רוח המחשבה של אנשי תקשורת ומתמודד עם האשמות של צנזורה שלא במקומה מידי יום, הטוקבקיסט הממוצע בדרך לא טורח לחשוב על הדעות שלו לפני שהוא מעלה אותם לכתב (או בכלל).
ל-18: מה את בכלל יודעת על רון חולדאי שאת מדברת בהכללות?
תגידי תודה שהוא מנע מהעיר שלך להירקב. רק 20 שנה אחרי שהוא יסיים את הקדנציה שלו בעירייה, תתחילי להבין את גדולתו. האיש הזה תרם לעיר העברית הראשונה, בלי לעשות אבו עלי כמו צ'יץ'.
רון חולדאי זה לא ההוא שתיקצב 170 אלף ש"ח בשנה בסעיף בלוג ראש העיר?
ביקרתי בעיר לא מזמן. מצבה מזעזע, גם לאחר אי אילו שנים בהם הטייס המהולל אחז בסטיק.
אנחנו ניאלץ לחכות עוד כ-24 שנים, בהנחה שהוא לא ינסה לרוץ שוב ב2012, כדי לאשש את קביעתך. אני תוהה האם את אמיתית או שזאת פארודיה לא פרועה במיוחד?
ג'וני, ניסיתי לטעון בפני המפקד שלי במודיעין שהוא נראה מהורהר וכמעט הושלכתי לכלא, ומאז אני יודע. גם המהורהרים הם מעורערים. שמתם לב שהטיקבוק עזב את צה"ל ועבר לרון חולדאי? שאלה למטקבקים: את מי אתם שונאים יותר? את צה"ל או את חולדאי?
חולדאי הוא מסוג האנשים שכשהם קיימים שונאים אותם ולא סובלים אותם, ורק כשהם עוזבים מבינים את חשיבותם למערכת ומתגעגעים אליהם.
הגדולה היא להבחין בזמן אמת מה שווה האיש. צר לי שאתם נגררים לפופוליזם זול מבית מדרשם של דב חנין ויתר משנאיו. רק ביום שהוא יפנה את כסאו, וזה יקרה רק כשהוא ירצה בכך, ולא כי יפסיד בבחירות, אתם תבינו את מה שאנחנו בקיבוץ כבר יודעים. זר שלא נולד ולא גדל בחולדה, לא יבין זאת.
רק לי יש בעיה בהבנת הנקרא או רק לי אין?
מהפסקה הזו אני מבין שהמקרה של כתיבת ספר על גלגלצ הוא מקרה יוצא דופן,
לכן הדובר לא רצה להשתמש בהסכם הקבוע של דובר צה"ל עם הוצאת ספרים,
ולכן הנחה את ענף קשרי הציבור ליצור הסכם,
ומה שהתקבל זה ההסכם שאתה ראית בתוך הספר.
לפי ההסבר שלך של הפסקה:
א. חסרה ה' ב"הוצאת ספרים".
ב. אם זה לא מתאים מה שעשו אז לאחר הוצאת הספר אין כ"כ מה לפתור את הסוגיה, אז מה הוא הנחה בעצם?
ג. אם ההדגשה במקור אז די ברור שאני הוא בעל בעיית הבנת הנקרא.
לסיכום לפי הבנתי הוא מסביר לך מה קרה ואם אתה מתעקש שמשהו לא בסדר אז מי אשם: ענף קשרי ציבור
לי יש דווקא שאלה אחרת למטקבקים: האם אתם סבורים שנעמה אופנהיים היא באמת מקיבוץ חולדה? וגם: האם אתם סבורים שנעמה אופנהיים היא באמת נעמה אופנהיים? הראשון שיתקשר לטלפון שמופיע בקישור הבא (מס' 47 ברשימה) יברר את התשובה, ויחזור לגלוב כדי לשתף אותנו במה שגילה, יזכה בפרס מתנת היו"ר.
ייאמר לזכותם של הטוקבקיסטים שטופי המוח שלמרות הכל הם קוראים את הגלוב "החתרני".
יובל, אם תמשיך ככה יש סיכוי שיעלימו אותך לאיזה כלא סודי – גם כאלה יש בישראל, אמנם למיטב ידיעתי עדיין לא שולחים לשם ליברלים, אבל הזמן ייעשה את שלו.
חמור מאוד, צריך לכלוא את בניהו הוא מסכן את
חיילינוילדינואם העניין לא ברור עדיין לא מדובר פה כלל על הנושא של בטחון מידע(נושא שהוא חשוב כשלעצמו אך אינו רלוונטי לחוזה הנ"ל). העניין האמיתי כאן של דו"צ בהתנהלות מול הוצאות ספרים הוא נושא של שליטה שליטה ושליטה: רוצה לקבל גישה למידע ולראיונות, קלטות, ארכיונים וכו'? פשוט תחתום שלדו"צ יש שליטה מוחלטת על מה יתפרסם, ומכאן הדרך לצנזורה עצמית היא ברורה, והרי מי יפרסם איזו ביקורת אמיתית על צה"ל כאשר צה"ל עצמו שולט במקורות המידע והגישה?
תרשו לי לצטט את סוף הטור של יובל כי הוא קולע לדעתי ללב העניין:
בול פגיעה. זה העניין האמיתי כאן ולא ההתקוטטות הקטנונית על נוסח חוזים בקופת חולים. היחידים שעוד מעיזים לכתוב סרה בצה"ל הם חלק קטן מהכתבים הצבאיים (עופר שלח למשל), אך מן הסתם הם לא יהיו לעולם מקור של ביקורת אמיתית לחלוטין, פשוט מכיוון שהם תלויים במערכת לצורך הפרנסה שלהם (אכן הם מניבים מידע וניתוח מעולה מדי פעם בפעם אך לדעתי הם גם יודו שאין זה מספיק). צה"ל ידע ויודע להשתיק ביקורת אמיתית מתוכו ללא שום רגש של אשמה וללא חרטה (ע"ע דו"ח ולד), יודע לקבור רפורמות מרחיקות לכת בהינף יד(ע"ע ועדות רבות מספור-ועדת בן בסט, ועדת מרידור, הנוסח האמיתי של ועדת שמגר שמעולם לא יושם ועוד רבים וטובים), העובדה שיש עוד כאלו שרואים בהשתקה וחוסר הביקורת הזאת איזה עניין ציבורי או עניין של בטחון מידע פשוט מטמטמת אותי.
תתעוררו ילדים! יש לכם צבא שכוח ההכרעה ההתקפי שלו הולך ויורד זה עשרות שנים, ואתם מדברים איתי על ביטחון שדה? מה יותר גרוע באמת לביטחון המדינה, חשיפה של סודות גלי צה"ל הכמוסים או צה"ל שחי עשורים שלמים ללא ביקורת אמיתית? ומי שבאמת חושב שהבעיה הראשונה היא זו שצריך להתייחס אליה יותר בדחיפות, אז אני מציע לו להוריד את היד מההצדעה לצאת מהדום מתוח ולהתעורר מהחלום.
זהר – הדובר הודיע על החלטה לשנות את המדיניות של החטיבה כלפי סופר מסוים. החלטה כזו על לעשות עבודת מטה כדי לשנות נהלי עבודה מתקבלת הרבה פעמים רק מרמת ראש ענף ומעלה. מבחינת צה"ל, הסיפור הזה לא דחוף ולא קרה כלום שזה חיכה 6 ימים.
(ולא ברור לי איפה המציאה הגדולה בלעבור מדו"ץ לשרת בצנזורה).
הניחוש שלי לגבי סמלת במיל' אופנהיים היא שהיא עשתה קורס מודיעין, אבל בסוף לא באמת שירתה בתפקיד, או שהתפקיד שלה היה לאסוף סיגריות של נגדים שדיברו על מודיעין לידה.
אם אני יושב במודיעין הסורי (או כל גוף מודיעין אחר ששווה משהו, נניח הרוסי או האיראני) ואני קורא את הספר על גלגל"צ, אין ספק שאני שם אותו בצד ומלמד איתו עברית קורסיסטים פעורים.
אי אפשר לעשות שום דבר עם שטויות שכאלה… אגב, הם גם יכולים לקלוט את השידור עצמו! חייבים למסך את גבולות המדינה בכל הכיוונים, ע"י חוסמי לוחמה אלקטרונית שישבשו את קליטת גלגל"צ בכל החזיתות.
אך אבוי! גלגל"צ נקלטת גם באינטרנט.
זהו, הלכה המדינה.
לאקס: אתה אדם חצוף. הציניות המגוחכת שלך לא עושה רושם. ברמה שאתה כותב, ניכר שהיית מש"ק מטאטא בקריה. מתנת השחרור שקיבלת: עט עם הקדשה מהרס"ר. רואים לפי רמת הכתיבה.
טוב די,
יובל, אתה חייב להודות. זה אתה או ששילמת למישהו שיכתוב את זה? כי אפילו רני רהב בשיבתו כדובר צה"ל לא היה מנפק (מלשון נפקנית) כאלו פנינים כמו נעמה, מש"קית מודיעין, חולדה.
גם צה"ל, גם גלגלצ וגם רון חולדאי. כמה ידע, כמה רחבה היריעה, כמה שטויות. זה לא יכול להיות אמיתי.
לול-לול-לול-לול
אם היא אמיתית אני מציע לתת לה טור בגלוב. לגמרי!
ספר שמפר
לא?