להצליח בגדול (ביקורת ספר)

אחרי הרבה מאוד שנים שבהן לא כתבתי ב”מוסף ספרים” של “הארץ” (כי כתבתי ב”ידיעות אחרונות”) הוזמנתי על ידי עורך המוסף, שגיא גרין, לכתוב ביקורת על ספרו המהולל של דונלד טראמפ, “לחשוב בגדול ולהצליח בגדול בעסקים ובחיים” (הוצאת מט”ר והמי”ל).

קריאת הספר הותירה בי רושם עמוק, שלא לומר טראומה. אם אלו הם גיבורי הקפיטליזם של אמריקה, אין פלא שהקפיטליזם האמריקאי הגיע בדיוק לנקודה שאליה הוא הגיע. למרות שאני לא בטוח שטראמפ מייצג משהו חוץ מאשר את עצמו, עצם העובדה שיש שכבה לא מבוטלת בציבור האמריקאי (אולי גם הישראלי) שמעריצה את האיש ורואה בו מודל לחיקוי, מבהילה.

מי שמעוניין לקרוא את הביקורת המלאה, יכול לקרוא אותה כאן (אפשר גם ללחוץ על הסריקה כדי לקרוא עותק מוגדל).

14 מחשבות על “להצליח בגדול (ביקורת ספר)

  1. אני מוכן לתת לכם את העצה האולטימטיבית כיצד להתעשר: תוציאו פחות ממה שאתם מרוויחים. תוך זמן קצר, אחרי שתגרמו לכל העולם ואישתו להוציא עליכם כסף ולא תוציאו אגורה מכיסכם. תגיעו למצב אופטימלי שבו תצליחו להוכיח לבנק שיש לכם מספיק כסף כדי לקבל ממנו הלוואות שאותן לא תצטרכו להחזיר, כי הן יהיו כה גבוהות שהן יהפכו להיות בעייה של הבנק. או כמו שסיכמו זאת באופן יפה בספר הבדיחה והחידוד:
    שני קבצנים משוחחים:
    א. כיצד אהיה עשיר?
    ב. דבר ראשון תהיה חזיר 20 שנה.
    א. ואחר-כך?
    ב.אחר כך תתרגל.

  2. “נראה שהספר הוא עוד לבנה במקדש הדקדנטי לאישיותו המגלומנית של המחבר.”
    נדמה לי שזה רק בונוס ככה על הדרך. המטרה האמיתית של הספר היא לעשות עוד כמה מליונים על חשבון אותם מעריצים/”תלמידים” תמימים שיקנו את הספר.

    כמו שאמר זה שמעלי – תהיה חזיר ובסוף תתרגל – זו העצה התמציתית.

  3. זה סתם שטויות.

    כולם יודעים שהסוד האמיתי להצלחה הוא לשלוח ליקום מחשבות חיוביות, ואז הקוסמוס שולח אותם בחזרה

  4. אחלה ביקורת יו”ר. גם צירפו אליה יופי של תמונה של איזה מחשוף עם גוף נשי מחובר אליו. אבל מי זה בדיוק הבחור עמכוער עם הפאה המוזרה הזו שנמצא לידה? כל ארוחת הבוקר שלי חזרה למעלה בגלל הפרצוף שלו.
    ושאלה, העובדה שאני רואה את השם יובל דרור בכל מקום, אומרת שפיתחתי אובססיה או שאתה פשוט מצליח לייצר כמות בלתי נתפסת של טקסטים ולהפיצם בכל אמצעי מדיה אפשרי? כאילו, טוב שאני לא מקבל אסמסים מהד”ר כי אז בכלל הייתי מתחיל לחשוב שמשו לא בסדר איתי. בקצב הזה אתה תהיה שיח בפני עצמך. הי זה רעיון! אולי באמת תתחיל וויכוח בין היובל דרור שכותב במעריב, לבין זה שכותב ב”עין”, כשכל כמה זמן תעקוץ את עצם הוויכוח דרך אמצעי תקשורת שלישי או באמצעות הגלוב?
    סתם, באמת תענוג לפתוח את המוסף האהוב עלי (כמו שאתה אומר- כאילו דה!) ולגלות אותך שם. תודה.

  5. …יש שכבה לא מבוטלת בציבור האמריקאי (אולי גם הישראלי) שמעריצה את האיש ורואה בו מודל לחיקוי

    לא הייתי מייחס לזה חשיבות רבה מדי. יש גם שכבה לא מבוטלת שמעריצה את לינדזי לוהאן. זה עדיין לא אומר כלום.

  6. אשכרה קראת את כל הספר? לא יכולת לעשות ביקורת “מנחם בן” (לקרוא עשרים עמודים ראשונים)? לא לימדו אותך כלום ב”מעריב”?

  7. אגב, הלכתי לבדוק את הערך בויקיפדיה על טראמפ ומצאתי את הדרך להתעשר (ההדגשות שלי):

    Donald was the fourth of five children of Fred Trump, a wealthy real estate developer based in New York City. Donald was strongly influenced by his father in his eventual goals to make a career in real estate development,[2] and upon his graduation from Wharton School at the University of Pennsylvania in 1968, Donald Trump joined his father’s company, The Trump Organization.

  8. נו, מה קורה? מתי מגיע איזה קפיטליסט קיצוני להסביר לנו למה כולנו טועים וטראמפ גאון?
    כי זה קצת משעמם ככה…

  9. שמעתי מאיש עשיר את את הנוסחה הפשוטה ביותר לעושר: לאהוב כל שטר ושטר בנפרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: