דרושות: שלוש שעות

שש בבוקר.
משאית לוקחת רברס.
"טו, טו, טו, טו".
אני פותח את החלון. זו לא משאית, זה מנוף.
הוא מתייצב מול הבית שלי, דוחף את הכף שלו לתוך הארגז
נהג המנוף בקושי מצליח לייצב אותו.
הוא מרים אותו למעלה, לתוך החצר שלי, וכאשר הכף מתייצבת
היא נפתחת
מתוכה נופל
עיתון "הארץ".

היום הגיע "הארץ" עם מוסף מיוחד לסוף השנה של הטוש. 158 עמודים בפורמט של "מוסף הארץ" עם פרסומות על נייר כרומו. שוקל טון. מכיוון שצריך איזשהו נושא למוסף סוף השנה, בחרו בטוש הפעם ב"דרך שלי לפסגה". אנשים מספרים על סיפורי ההצלחה שלהם. 158 עמודים של סיפורי הצלחה. הרי זה הנרטיב של הטוש: העשירים, המשפיעים, הגדולים, החזקים, המצליחים. בכלכלה נוסח הטוש, אין מקום למוסף על מפסידים, מרוששים, קטנים או חלשים. שרותי סיני תתעסק איתם.

ללא קשר, הייתי שמח אם הטוש היה מצרף למוסף שלו שלוש שעות. אחרת קשה לי לראות מתי אני קורא את כל זה.

11 מחשבות על “דרושות: שלוש שעות

  1. יובל, לא רציתי להפחיד אותך סתם, אבל סוף העולם הגיע.

    תכרוך את הטוש מסביב לראש, תניף אגודל לאויר ותחכה שחללית ע"ש סמי עופר תאסוף אותך.

    על החללית יהיו דובי פנדה, הם יבקשו ממך סיסמא. הסיסמא היא: "זה הכל כסף, והגיע הזמן שתבין את זה."

    אם תכלכל את צעדייך בצורה נבונה, אתה תסתדר. איפשהו ברחבי הגלקסיה תמצא אלפי כפיות שנעלמו ממכון מחקר באוסטרליה. תמכור אותן לסוחרי מתכות. אל תשכח- "בולדוזר- לא מדבר. הוא כבר לא קיים".

  2. שקלתי ברצינות לרדת למטה לקנות עיתון באמת, אבל בפעם האחרונה שעשיתי את זה נתקלתי באילנה תמיר מ"נענע" בגינת שינקין כשאני בפיג'מה. עכשיו אני צריכה לעבור דירה או משהו.

  3. מותק, מצידי היית יכולה ללכת עם תחפושת של זברה, אני כל כך מעופפת שלא הייתי שמה לב לזה.
    אבל מכיוון שאנחנו חולקות שכונה (וגם לי יש קיק ללכת ל- AM PM עם פיג'מה) עדכני אותי להבא ב-RSS מתי את משתחררת לרגע מהמקלדת ואני אדע לישון באותו הזמן. זה לא יהיה קשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *