מצא את ההבדלים

יחסי ציבור זה דבר נורא מעניין. כלומר, לא נורא מעניין, אבל נורא מעניין. הם המשווה הגדול. למה משווה? כי הם גורמים לכל העיתונים להיראות אותו הדבר.

קחו לדוגמה את סוף השבוע הזה. פיתחו את G, מוסף סוף השבוע של "גלובס" שלקראת סוף השנה המתמקד (באופן מפתיע נורא!) במצליחנים וקראו ראיון מדהים עם בועז איתן, הלא הוא מייסד חברת סייפן, ומי שהנפיק אותה ברעש גדול ובהצלחה רבה.
סיגרו את G.
פיתחו את מוסף סוף השנה של "הטוש" שהתמקד (באופן מפתיע נורא!) במצליחנים וקראו ראיון מדהים עם מייסד חברת סייפן, הלא הוא בועז איתן, מי שהנפיק אותה ברעש גדול ובהצלחה רבה.

כך יוצא, ממש בבמקרה, שבסוף שבוע אחד מופיעים שני ראיונות, דומים באופן מבהיל, בשני העיתונים הכלכליים של המדינה.

רוצים קצת טעם של חו"ל? אין בעיה.

פיתחו את מוסף "פרומו" של "מעריב" ותקראו ראיון מרתק עם קארי ברדשו, הלא היא שרה ג'סיקה פרקר שמככבת עכשיו בסרט חדש.
סיגרו את פרומו.
פיתחו את "שבעה לילות" של "ידיעות אחרונות" ותקראו ראיון מרתק עם שרה ג'סיקה פרקר, הלא היא קארי ברדשו, שמככבת עכשיו בסרט חדש.

מצד אחד, אין מה לעשות, ככה העיתונות עובדת (לפחות בחלק מהמקרים). מצד שני, זה די מביך לקחת חלק במכונת יחסי הציבור, ביחוד שהיא כל כך שקופה. מצד שלישי – יש פתרון?

תגובות

24 תגובות על “מצא את ההבדלים”

  1. כן, עיתונות חופשית על בסיס בלוגים ואינדימדיה. אולי גם ויקיניוז.
    הא, ולשכור משרדי יחסי ציבור יותר מוצלחים (או עיתונאים שיבקשו בלעדיות על ראיונות).
    אגב, האם שני העיתונים השתמשו באותן מילים שהדגשת או שהן תוספת שלך?

  2. תוספות שלי.
    מצד שני, לא חסרות תשובות זהות בשני הראיונות בארבעת העיתונים ובאחד אלוהינו.

  3. אני, כמו יהונתן, מאמין בכוח של האינטרנט לשנות. אבל, ויש כאן אבל גדול, אני לא מאמין בפתרנות פרטיזניים כמו בלוגים ואתרים כמו אינדימדיה. האינטרנט מאפשר לדעתי (תקן אותי אם אני טועה יובל, אתה קרוב יותר לעולם התקשורת) להקים מערכות עיתונאיות אלטרנטיביות ומסודרות בתקציבים שהם נמוכים יותר מאלה שדרושים לניהול מערכת עיתון. התלות הכלכלית הנמוכה יכולה להכניס משקיעים מסוג חדש לתחום ולאפשר קיום של "קול" חדש. האם אני נאיבי? אם כן, פרטו ונמקו.

  4. מוסיף, יש לי חדשות טובות וחדשות רעות בשבילך.

    החדשות הרעות הן שאתה נאיבי.
    החדשות הטובות הן שמי שחושב שבלוגים ואינדימדיה יחליפו את העיתונים נאיבי עוד יותר.

    עם כל הכבוד לבלוגים, ויש כבוד (לא הרבה, אבל יש), הם לא יחליפו לא את "הארץ" ולא את "ידיעות אחרונות" (אולי את "מעריב". סתם). כמובן שהמודל של עיתונים בעייתי והוא מוכה בשנים האחרונות באופן שמחייב אותו להשתנות אבל מכאן ועד עיתונות אלטרנטיבית *שתחליף* את העיתונות הממוסדת המרחק גדול. אני לא אומר שאין מקום לעיתונות שכזו, רק שהיא לא תבוא על חשבון העיתונות המסורתית.

  5. אחת הסיבות לכך היא הנוחות שבלקחת עיתון "ממוסד" לשירותים, ובסוף אפילו להפיק יישום נוסף מעבר לקריאה. יישום שלדעתי הולם לגמרי את הרמה של העיתונות הכתובה בימינו.
    יובל, עמך הסליחה על שפגעתי כך במקצועך, אבל הקולגות שלך הביאו את זה על עצמם.

  6. אופטופיק: באמת שמת את היד במצת של האוטו?!

    (לדעתי מגיע לי איזה בונוס הוקרה לעובדים על מספר התגובות הלא-קשורות הגבוה ביותר בגלוב).

  7. "תחליף"? שמעת אותי אומר "תחליף"?

    אני אחדד את שאלתי: האם לא יתכן שיקום מעין "חדשות" אינטרנטי, או לפחות מגזין אינטרנטי שבועי לצד העיתונים והמגזינים הקיימים? לשם הגיוון וריבוי הקולות בשדה התקשורת.

  8. אדר, אני לא יודע למי כוונה השאלה, אבל אני באופן אישי נוהג לדחוף את ידי למציתים ושאר מתקנים הטעונים בחשמל על בסיס יומיומי.

  9. יתכן ואף מתבקש. דוגמא טובה לדעתי – instablogs.com

  10. אורן, דוגמא למה?

  11. מוסיף,
    האם זה במסגרת הסטארט אפ של העברת מידע דרך הגוף?

  12. אדר: בהחלט כן. נראה לך שאני אמציא כזה דבר על עצמי? 🙂

    יניב: אני חושב שזה קצת גורף מדי. כמובן שיש ידיעות וכתבות שאתה רוצה למות, אבל יש גם עיתונות אמיתית, רצינית ומעניינת.

    מוסיף: אני חושב שזה קורה כבר עכשיו רק שיש כאלו שבטוחים שהנה העיתונות המודפסת מתה. מוקדם להספיד אותה.

  13. יניב- לא. סתם מתוך עניין אישי.

    יובל- הדגם בבקשה.

  14. מוסיף (1): אם היית פותח את מוסף "שבעה ימים", קורא אותו מתחילתו ועד סופו ובעיקר מתרכז איפשהו בעמוד 30 ומשהו, היית מבין את השאלה של אדר. ואתה עוד קורא לעצמך עיתונאי חצר… ככה זה; נותנים לאנשים קידום והם שוכחים מאיפה באו.

    מוסיף (2): הדגם מה? שיש עיתונות אלטרנטיבית? לא חסרות דוגמאות – אמנם לא בישראל, אבל בעולם לא חסרות דוגמאות. ohmynews ו"ויקיניוז" (הכושל) הם שני ניסיונות לכך.

  15. 🙁 אופס, לא קניתי ידיעות הסופ"ש….. פחדתי שזה יסיח את דעתי מהלימודים.

    אני באמת עיתונאי חצר מסריח. ומאז שעליתי לגדולה, בכלל לא כתבתי אף פואמה שמהללת את אדונילי. > מהיום- בתור עונש, בנוסף לדחיפת אצבעות לשקעים, אני גם אניח את ידי על פלטה חשמלית לשבת לחמש דקות לפחות ביום.

    ולעניין התקשורת והאינטרנט, אני חייב לומר שקיוויתי לדוגמאות מישראל.

  16. so the people in the diaspora cannot enjoy this gossip? details please!!!

  17. רוגל: hasnt the jewish people suffered enough – או משו כזה?

    מוסיף: לדעתי אין דוגמאות אמיתיות מישראל. עובדה שכאשר אנחנו רוצים לדעת מה קורה במדינה אנחנו הולכים לחמשת האתרים המקושרים בטבורם לשלושת העיתונים וחצי הגדולים: ויינט, אנרגיה, הארץ, גלובס, טוש.

  18. נו, אז לא הגיע הזמן שיהיה משהו כזה בישראל?

  19. פיגו: בהצלחה מותק.

  20. יובל: תודה כפרה נשמה.

  21. בכבוד עיניים.

  22. אני לא נאיבי. ברור לי שיש אינטרסי וכו' (אגב, את המחשב שלי יותר קל להכניס לשירותים מאשר את עיתון הארץ) אני חושב שצריך לחלוטין לצור חדשות על בסיס "דיגי", זה יכול לעזור רבות לחשביות כתבות. ואם כך, חברות שירצו להוציא הודעות לעיתונות יצטרכו לדגג את ההודעות שלהן. בכל מקרה רוב הכתבות הן העתק של ההודעה לעיתונות.

    אני כבר רואה את ההודעה עם הראיון עם בועז איתן….

  23. כמובן שההצעה שלך תשיג בדיוק ההפך ממה שאתה חושב..

    בדיג-דיג-דוג האמיתי (digg.com) לוקחים חלק אלפים רבים רבים של אנשים שמדרגים כתבות ואתרים שנוצרים בכל העולם ולכן נוצרת שם תוצאה מעניינת. בעיתונות מקומית, מי שייקח חלק בדירוג הכתבות הם בדיוק אותם אינטרסנטים שאתה רוצה להימנע מהם. אין דבר גרוע יותר לעיתונאי מאשר לכתוב כתבות שהוא חושב שידורגו גבוה בדיג שלך. עיתונות אמיתית צריכה להיות מנותקת מהשיקולים האלו – שיקולי "איזו כתבה תביא הכי הרבה טוקבקים" או "איזו כתבה תזכה להכי הרבה דיג" שכן אם זה יהיה המצב לא יהיו כתבות על הומלסים, פלסטינאים או נשים מוכות.

  24. "hasn't the Jewish people suffered enough – או משו כזה?"
    No!
    we want details:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן