זה טוב שזה רע ולכן זה ירד וגם עלה

לפני כמעט שנה פרסמתי ב"עין השביעית" טקסט שדיבר על הדרך שבה העיתונות הכלכלית מנסה להסביר את התנודות היומיות במחיר הנפט. כמובן שקשה מאוד, לעתים בלתי אפשרי ממש, להסביר תנודות יומיות במונחים רציונאליים בייחוד לא בתקופה שבה השוק ירד מהפסים אבל זה לא מונע מהעיתונאים להמשיך ולנפק הסברים, אחרת, בשביל מה צריך אותם?

בעוד שבטקסט ב"עין השביעית" הראיתי איך לאורך זמן התהליך הזה מתרחש, כעת ניתן למצוא דוגמה שכזו בעמוד אחד, באתר אחד. המדובר הוא בעמוד הבית של "כלכליסט".

משרד העבודה האמריקאי פרסם הבוקר (שעון חוף מזרחי) את הדו"ח החודשי של שיעור האבטלה בארה"ב וממנו עולה כי שיעור האבטלה עלה מ-9.4% בחודש יולי ל-9.7% בחודש אוגוסט. זהו שיעור האבטלה הגבוה ביותר בארה"ב מאז 1983. "כלכליסט" מדווח כי העלייה הזו היתה גדולה יותר ממה שצפו בארה"ב – הציפיות עמדו על 9.5%.

ניתן היה להניח שעליה שכזו תשלח את הבורסה האמריקאית כלפי מטה אבל לאחר ירידה קלה בשעה הראשונה למסחר בארה"ב, הבורסה דווקא רשמה עליות. הממממ, מוזר. איך אפשר להסביר את זה? ובכן, אל דאגה. מתחת לידיעה על השיא באבטלה (שנבחרה להיות הידיעה הראשית באתר), מופיעה ידיעה נוספת שמספרת על כך שוול-סטריט עולה בעקבות דוח התעסוקה מכיוון שדו"ח התעסוקה "פחות חמור מהצפוי".

וכך מסתבר שלמרות שהאבטלה עלתה לרמה גבוהה מעל הציפיות גם וול-סטריט עולה כי האבטלה עלתה אבל פחות מהציפיות. העיקר שיש הסבר רציונאלי להתנהגות התמיד-רציונאלית של המשקיעים ושיש עיתונים כלכליים שמסוגלים להסביר באופן רציונאלי את ההתנהגות הזו.

אם זה לא היה משעשע זה היה ממש מעצבן.

22 מחשבות על “זה טוב שזה רע ולכן זה ירד וגם עלה

  1. ברור שיש פה טקסט מסוכנות ידיעות שפשוט עבר תרגום בלי שום מחשבה לעברית. אולי כלכליסט, ולא רק הם, צריכים פשוט להשתמש באיזשהו תרגום אוטומטי של גוגל ואז לפחות יהיה להם תירוץ. התוצאה בטח לא תהיה פחות טובה.

    בכל מקרה, אם נכנסים לאתר של הCNBC רואים שבעוד שאחוז המובטלים עלה מעבר לצפוי הרי שפחות אנשים פוטרו ממה שהיה צפוי (216 אלף במקום 225) ולכן זה מקרה אמיתי של כוס חצי מלאה/ריקה. בוול סטריט חיפשו סיבה לעליות אחרי הירידות שהיו השבוע אז החליטו להסתכל על חצי הכוס המלאה (נראה לי טיפשי, כי בדו"ח הזה גם הוסיפו 50 אלף מפוטרים לספירה של החודשיים הקודמים, אבל זה כבר לא קשור לנושא).

  2. יש הסבר. הוא אפילו מאוד רציונלי. אבל משעמם מאוד לכתוב אותו פעם אחר פעם. והוא גם לא מחזיק ידיעה, כי הוא רק מילה אחת. ספקולנטים. זהו. תגיד תודה שלפחות ירדנו מהניסיון הפאתטי להסביר את זה במונחים המיושנים של ההיצע והביקוש.

  3. יבואו המומחים הכלכליים ויגידו שהבורסה חושבת קדימה ולמעשה היא כבר ירדה לרמה המתאימה לציפיות ולכן אם זה טיפה פחות חמור אז זו למעשה עליה.
    כמובן שאם היה קורה הפוך אז גם היו מוצאים סיבה כי זה גם קל נורא בדיעבד וגם צריך למלא את העיתון ולהראות חכמים.

  4. מוכרח לציין שבעבור כלכלנים ההסבר הנ"ל נשמע סביר.
    כלומר, הפסיכולוגיה של המשקיע האמריקאי מבצעת פעולות קניה עפ"י שמועות (והשמועות על דו"ח האבטלה הורידו את השוק) ופעולות מכירה לפי ידיעות (השוק הריאלי במצב קשה, לא יגרום לפעולות מכירה).

    או בעברית – העיתונות הכלכלית נועדה לכלכלנים…לא מבין למה אחרים מתעניינים בכך.

  5. כלכלנים הם הרבה פעמים כמו אנשי דת – תמיד יש להם תשובות להכל, תמיד זה מעוגן באיזה רציונל לא רציונלי, יותר מדי אנשים סוגדים להם בגלל איזה חסד אלוהי מדומה, הם אף פעם לא מצליחים באמת לחזות את העתיד, ואם הם כן – אז הם מייחסים את זה להבנה המעמיקה שלהם את הנסתר. אולי כדאי להתייחס אליהם כמו לרבנים, ולקחת את דבריהם בערבון מוגבל, מוגבל מאוד.

  6. יונית,
    גם כאן היצע וביקוש משחקים תפקיד.
    השאלה היא מה משפיע על ההיצע או הביקוש.
    אם מתקרבת סופת הוריקן, כולנו נהפוך ספקולנטים, ונצטייד יותר באוכל, דלק. זה יגדיל את הביקוש, ויעלה את המחיר שלהם. כשהסופה תתרחק, הביקוש ירד, והמחיר יחד איתם.
    אם לעומת זאת הסופה תפגע ותגרום נזק, הרי שהמחירים עוד צפויים לזנק, בשל המחסורים (כאן מדובר כבר בירידה בהיצע).

    אפשר להגדיר את כל האנשים שמצטיידים באוכל לפני סופה כ"ספקולנטים מרושעים", אבל אפשר גם לברך אותם על נסיון לראות קדימה. ברור שהם לוקחים סיכון, ויכול להיות שמי שקנה פחית תירס ב10 שקל במקום ב6, יצא נפסד. מצד שני, הוא לא היה צריך לשלם 50 שקל על פחית תירס כי כל העיר שלו מנותקת מאספקה.

    יתכן גם שלפני אותה סערה, יקומו כמה אנשים ויקחו סיכון גדול יותר. הם באמת מאמינים שהסופה תעשה נזק, ומבינים גם שיש כאלה שלא מפחדים מהסופה. הם יקנו תירס גם עבורם. הם יקחו סיכון. אם הסופה לא תפגע – התירס שקנו ב10 יהיה שווה רק 6. אבל אם הסופה כן תפגע, הרי שראיית העתיד שלהם וההשקעה שלהם תניב להם גם רווחים.

    נתוני האבטלה במקרה הזה, הם בדיוק כמו תחזית מזג האוויר. כשהחזאי מזהיר מפני סופה מתקרבת, אנשים מעדיפים להשקיע בכיוון אחד. כשהחזאי אומר "חבר'ה הסופה נחלשה, זה לא נורא כמו שחשבנו" – אנשים ישקיעו בכיוון אחר.

  7. עופר –
    כלכלן לא רוצה לחזות את העתיד, וגם לא מנסה. כלכלן מנסה להבין את הכוחות והמניעים שמאחורי הכלכלה.

    אסטרופיסיקאי יוכל להגיד על כוכב מסוים שיש סבירות גדולה שיכנס לסופר נובה. הוא לא מתיימר לחזות "מתי הכוכב יכנס לסופרנובה".

    אגב, יש גם מי שחזה את המשבר הכלכלי האחרון בדיוק מפחיד.
    איך בועת הנדלן תתפוצץ, מה יהיו ההשלכות, איפה נראה את ההפסדים הכי גדולים..

    אני ממליץ לחפש "Peter schiff was right" ביוטוב, ולראות הרצאות שהבן אדם הזה נתן.
    על ידי כלכלה אוסטרית (אסכולה כלכלית שמוקצית מן המיינסרים), הוא חזה בדיוק מפחיד את המשבר האחרון. רק נשאר לשאול – למה אף אחד לא הקשיב.

  8. אגב, יונית,
    תארי לעצמך מצב מגוחך, בעולם דמיוני, שבו הממשלות מחוקקות חוק:
    בסוף כל שנה, המדינה שואלת את הבנקים לגבי הלקוחות השונים.
    למי שיש יתרה – המדינה מחרימה לו 5%. למי שיש חוב – המדינה מגדילה לו את החוב ב5%.
    נניח שליוסי יש מאה אלף שקל בבנק, ולדני יש חוב של 100 אלף.
    בסוף השנה הזו, אם ליוסי עדיין יש מאה אלף שקל בבנק, המדינה לוקחת לו 5000 שקל.
    ולדני, שיש חוב של 100 אלף, המדינה מגדילה את החוב ב5000 שקל.
    כל שנה.
    עכשיו, נניח שהמדינה גם עשתה עוד משהו. היא אמרה: רק למי שיש כסף, אני מחרימה לו.
    למי שיש נגיד מניות בבורסה, או דירה, אני לא אקח לו את ה5% האלה בסוף כל שנה.

    האם מצב כזה, לדעתך, ידחוף אנשים שלאו דווקא יודעים איך להתנהל בבורסה – להכנס לבורסה, ולאנשים שלאו דווקא גאוני נדלן, להשקיע בבתים, או שהם יעדיפו להשאיר את הכסף שלהם בבנק ולתת למדינה עוד 5% מהכסף שלהם, מדי שנה (חוץ מהמס הכנסה, המע"מ, וכל שאר המיסים)?

    מה לדעתך יקרה ברגע שהמדינה תבטל את החוק הזה, ותחוקק חוק הפוך, שאומר שלמי שיש כסף בבנק בסוף השנה, היא מגדילה לו את הסכום ב5%? האם אנשים יתחילו למכור את הבתים ואת המניות שהם קנו?

  9. דניאל, אני לא בדיוק יודעת על מה אתה מדבר. אני, על כל פנים, דיברתי על שוק האנרגיה, שבו כבר שנים ארוכות אין בו קשר אמיתי בין רמת המחירים לבין הביקוש והעצה. פעם היינו מצטטים אנליסטים שהיו אומרים כל מיני דברים כמו "סופת הוריקן שמאיימת על מפרץ מקסיקו" או "פגישת אופ"ק עוד שנתיים" כדברים שמשפיעים על השוק. היום, אפילו האנליסטים כבר התייאשו והם מדברים במונחים של "גידור מפני אינפלציה" או "עוקב אחרי שוק המניות" או "מימוש רווחים". למעשה, אין שום סיבה אמיתית שהנפט יהיה היום ברמה של 70 דולר, כמו שלא היתה סיבה אמיתית שהוא היה 30 דולר בדצמבר או שלא היתה סיבה אמיתית שהוא יהיה 147 דולר ביולי אשתקד.

    לגבי הבורסה, אני באופן אישי חושבת כבר זמן רב שמדובר בקזינו, שבו אין ממש קשר בין מכפילי הרווח של החברות או תנודת המניות שלהן לבין שום דבר שקשור בהיצע, ביקוש או בכלל שום שיקול רציונלי. ואני באמת לא מצליחה להבין איך אחרי שנת 2008 עדיין קיים בכלל מקצוע כזה, "אנליסט". או חברת דירוג, לצורך העניין.

    לגבי ה"ספקולנטים המרושעים", ובכן, באמת לא צריך אותי כדי לדבר על התופעה הזאת. כל כלכלן בכיר מחוץ לאקדמיה או נושא משרה בתחום בכל מדינה משמעותית מבחינה כלכלית בעולם עוסק בזה כבר כמה שנים. ובעיקר באיך אפשר לפקח על זה ולרסן את זה. איש מסכן שמצטייד בתירס לקראת סופה, לצורך העניין, אינו נחשב לכזה, והשפעתו על השוק אפסית.

  10. יונית,
    אני מדבר על האינפלציה.
    כשמדינה מדפיסה כסף, או מורידה שערי ריבית כמו שכל המדינות עשו ב2003-2004, או כמו שהן עושות עכשיו, נוצר מצב שנקרא "ריבית ריאלית שלילית".

    האינפלציה (שמשמעותה ירידת הערך של הכסף שלנו, כתוצאה מהגדלת היצע הכסף), גורמת לכך שמדי חודש, החסכונות שלנו נשחקים ונעלמים.
    4000 שקל לפני שנתיים, זה לא 4000 שקל היום. למעשה, אם ניגש למחשבון הלמ"ס:
    http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=%2Fprices_db%2FMachshevon_3_H.html&MySubject=11120010&SpecificationType=1

    ונבדוק כמה שקלים נצטרך היום, כדי לקנות מה שעלה 10 אלף שקל לפני שנתיים, נראה שאנחנו צריכים עוד 900 שקל.
    כדי לקנות את מה שעלה 100 אלף שקל, הרי שנצטרך עוד 9000 שקל, וכדי לקנות משהו שעלה מיליון שקל (נניח דירה), נצטרך עוד 90 אלף שקל.

    עכשיו תארי לעצמך שהתמזל מזלך, ויש לך בבנק 400 אלף שקל, אחרי שנים של חסכונות. האם לא היית פועלת בפזיזיות כדי לברוח מהמזומן שלך, שכל הזמן מאבד את הערך שלו?
    האם לא היית מחפשת אפיק השקעה שלכל הפחות יגן עלייך מהפסד?
    את מפסידה 20 אלף שקל בשנה אם לא.
    למעשה, אפילו אם את תעני "לא, אני מעדיף להפסיד", הבן אדם הרגיל יעדיף שלו.
    כשישבתי אצל היועץ השקעות שלי בבנק, ושאלתי אותו איך מתגוננים מהאינפלציה, הוא המליץ על שלל שטויות, החל מלקנות אג"ח קונצרני (חברה X מלווה ממך כסף, ומבטיחה להחזיר אותו עם ריבית, ובהצמדה לאינפלציה), דרך מטבע זר.

    מדינת ישראל (וארה"ב לצורך העניין), על ידי המס הדמיוני שתיארתי מקודם (שהוא בכלל לא דמיוני), יכולים לדחוף אנשים להשקעות בנדלן/בבורסה. וברגע שהם מפסיקים את המס הזה, הם יכולים למוטט את הבורסה ואת הנדלן.
    זה מה שקרה בשני המשברים האחרונים.

    לעניין מחיר הנפט, הנושא מורכב הרבה יותר, והדיווחים העיתונאים בנושא חובבנים למדי.
    הסוחרים בבורסה לא סוחרים בחביות נפט. הם סוחרים בחוזים עתידיים לאספקת נפט.
    אי אפשר לספק חבית נפט מהיום להיום. צריך להכין לוגיסטיקה, לדעת כמה לשאוב, לסגור את ענייני המשלוח. השוק הזה, בהגדרה, הוא ספקולטיבי לחלוטין, וטוב שכך.
    תארי לעצמך שיום אחד חברת החשמל הייתה סוגרת את החשמל במדינה כי "נגמר הנפט".

    המילה "ספקולנטים", היא מילת מפתח מפחידה, שכל אלה שמחפשים להשתלט בצורה כוחנית על הכלכלה שלנו אוהבים להשתמש בה.
    הגעתי לכאן מהפוסט של מרק, שהסביר בצורה נפלאה שכולנו ספקולנטים, ושספקולציה היא חלק קריטי מהכלכלה שלנו.
    מה ששוכחים להגיד לנו, זה שהיחידים שיכולים להפגע מספקולנטים, הם ספקולנטים אחרים.
    בסחורות, בפרקי זמן קצרים, מחירים אכן לא תמיד ישקפו את ערך השוק האמיתי. אבל במיצוע לטווח ארוך, הם בהחלט כן.

    ספקולנטים תמיד יהיו. אי אפשר למנוע ספקולציה. כדי למנוע ספקלוציה, צריך לנטול מאיתנו לחלוטין את החופש שלנו. תזהרי מאוד מ"כלכלנים" שמאשימים את ה"ספקולציה", אבל שוכחים לציין את התפקיד של הממשלה והאינפלציה, בדחיפה כוחנית שלנו לעבר הספקולציה.

  11. אגב, כשבחור בן 30 נוטש את משרת ההייטק שלו, עם המשכורת 20 אלף בחודש שלו, והרכב ליסינג שלו, והולך לעבוד עם 3 חברים במוסך במשך שנתיים על איזה רעיון שהוא קיבל כשהוא ישב על האסלה, זאת גם ספקולציה.
    כשמגיע משקיע ומשתכנע שכדי לתת להם הלוואה של כסף תמורת אחוזים מהחברה – זאת גם ספקולציה.
    אלולא הספקולציות האלה, אנחנו עוד היינו מתגאים שהיצוא הכי גדול שלנו הם תפוזי Jaffa.

  12. שוב לא ברור לי בדיוק איך דבריך קשורים לדברי. זה מתחיל להיראות לי כמו דו שיח של חירשים. חוץ, כמובן, מהפסקה האחרונה שלך בנוגע לספקולנטים, שבה ניסחת עקרון תמים עד מאוד, פשטני מאוד וכוללני מאוד שלא נראה שקשור באיזושהי צורה למתרחש בעולם האמיתי. זה שכולנו "ספקולנטים" זה רעיון נחמד שיש בו מן האמת הפילוסופית, לנוכח העובדה הפשוטה שאף אחד מאיתנו לא באמת יכול לדעת את העתיד. אבל כשמדברים כאן על ספקולנטים או על חירות מדברים על מצב שבו יחסי הכוחות אינם שווים, המידע אינו מושלם, וכדי שיהיה חופש מירבי (כלומר – למספר המירבי של בני אדם), יש צורך עז ברגולציה מאוד קפדנית ומאוד קשוחה. קרן הון ממשלתית סעודית, למשל, שאין ספק שמשקפת את ההתנהגות החופשית ביותר האפשרית ומייצגת עם חופשי בארצו, שמשחקת בשוק האנרגיה על מנת להרוויח יותר מנפט, ושהמשחקים שלה נעשים כשמאחוריה הון של טריליון דולר, היא מסוג הדברים שאם נגביל ניטול מעצמנו לחלוטין את החופש שלנו? איי דונט ת'ינק סו. וזו רק דוגמת קצה אחת.

  13. זה קטע של נגזרות.
    האבטלה עולה, אבל קצב העלייה באבטלה יורד, ולכן יש ציפיה שבעתיד גם האבטלה תרד.
    כל שוק המניות עובד על ציפיות (כלומר, נגזרות) ושוק האופציות על נגזרות שלהן, ולכן שוק המניות יותר פרוע מהמשק, והשינויים שלו מקדימים את השינויים במשק.

  14. למזלנו יונית,
    מדינת ישראל חושבת בדיוק כמוך.
    גם היא מבינה שהדרך היחידה להיטיב עם האזרח הישראלי, היא על ידי רגולציה קפדנית ומאוד קשוחה.
    למעשה, מדינת ישראל זיהתה את הסכנות שבשוק החופשי כבר ב1952, אז חוקקה את "חוק הנפט":
    http://www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/420E8770-564E-48A6-8DF5-DB0BB4C0442B/0/2007640.pdf

    ואכן, כל הכבוד לה למדינת ישראל. היא גם השכילה להציב מיסים על הדלק, כי הרי ידוע לכולם, מי שנוסע באוטו(בוס/רכבת/כל דבר שהוא לא אופניים או הליכה ברגל), הוא עשיר מתועב, שיש לו עודף כסף, והמדינה צריכה לקחת אותו.
    וכך, בעוד שבמקומות רבים בעולם יש בלאגן וחוסר סדר, עם חברות רבות שמתחרות ביניהן, ומורידות כמה שניתן את מחירי הדלק, ואבוי, ספקולציה, אצלנו יש סדר ורגולציה קפדנית שמגנה על האזרחים.
    וכך, בכל סוף שבוע, אנחנו ממלאים את האוטו שלנו עם דלק שעולה 6.32 שקל לליטר, בזמן שלא רחוק מכאן, באי קטן שנקרא קפריסין, הדלק עולה פחות מ5 שקל לליטר.
    באי טיוואן, הוא עולה כ4 שקל לליטר, באי ניו זילנד, הוא עולה 3 שקל לליטר,
    בארה"ב, בשיא המחיר שלו, הנפט עמד על 3.5 שקל לליטר.
    עכשיו הוא בערך ב2 שקל לליטר.

    פרט מעניין שאין לו שום קשר כמובן, הוא שבזמן שכל אזרחי מדינת ישראל מפסידים מהמחירים של הדלק, הרי שישנם בודדים שדווקא כן מרוויחים.
    האחים עופר, עם המונופול החוקי שלהם על זיקוק הנפט ועל יבוא הנפט הגולמי,
    ויצחק תשובה, שקבוצת ים תטיס שבראשותו מקבל מונופול על הגז הטבעי של מדינת ישראל.
    תחי הרגולציה הקפדנית. כמה רע היה המצב שלנו אם היינו כשאר העמים.

  15. דניאל,
    אין לי מושג מה אתה מנסה להגיד עם הטיעון הזה של הדלק.
    אבל, אם כבר העלית את הנושא, אז במדינות מפגרות כמו נורווגיה, הולנד ובריטניה, יש מס גבוה על הדלק, ומחירו מעל 2 יורו לליטר, בעוד שבמדינה נאורה ומפותחת כמו אנגולה, הדלק זורם כמו מים

  16. רגע אחד אנחנו מדברים על חוזים עתידיים, בהדגשה, ורגע אחר על שוק הדלק הפיזי? תחליט על איזה שוק אתה רוצה לדבר, כי יש הבדלים קטנים בין זה לזה… גם הדוגמאות שלך די משעשעות, מאחר והן די מוכיחות את ההיפך ממה שאתה מדבר עליו. הרווחים של העופרים קשורים בדיוק למקומות שבהם הרגולציה כושלת. מחיר הדלק בישראל מורכב ממס, לא רגולציה, ומחישוב הזוי שמבצעים איפשהו בדרום צרפת או משהו כזה – אין כאן שום "מידע מושלם" ושום "תחרות משוכללת", אלא קביעה חסרת שקיפות וחסרת רגולציה. מונופול – זה ההיפך מרגולציה (הגבלים עסקיים, מפקחים על תחרות דהיינו). ואגב, אם כבר אנחנו מדברים על מחיר הדלק, אתה יודע אולי באיזו מדינה מחיר הדלק הוא הזול ביותר? (רמז: אף אחת מאלו שהזכרת. טוב, נו, נגיד – אני לא יכולה להתאפק – ונצואלה של צ'אבז. יותר זול ממים. וגם באיראן ובסין הדלק לא יקר במיוחד). (ואם בכלל אנחנו כבר מדברים, אתה בטוח שאתה יודע מה זה "רגולציה"?). ולפעולתה החופשית של קרן הנפט הסעודית בשוק החופשי, או לענייני התנאים הבלתי קיימים לקיומו של השוק החופשי כפי שהגדיר אותו אדם סמית, שכחת להתייחס או סתם בחרת להתעלם מתוך שיקולי נוחות?

  17. האמת, לא נראה לי שאנחנו מדברים. אני פשוט מדברת על המציאות, ואצלך זה "too bad for reality". העיקר שיש כמה מילות קוד שאפשר להתייחס אליהם בשטחיות ובכוללניות ולנפוח אותן לחלל האוויר כאילו מדובר במילות גנאי. הו, אמאל'ה, רגולציה. קומוניסטים. טפו טפו. Off with their heads!!!

  18. יונית,
    מונופול זה ההפך מרגולציה?
    אני לא יודע אם לצחוק או לבכות מהאמירה הזאת.
    אני מתאר לעצמי שאת לא באמת מעוניינת להבין את התהליכים שיוצרים מונופולים.
    אני מתאר לעצמי שאת גם לא רוצה אפילו להבין שהרגולציה היא שיצרה את כל המונופולים והקרטלים שאנחנו מכירים היום. לא נורא. זה אך טבעי. מגיל 0 מלמדים אותנו במדינה הזאת לפי מיטב התאוריות המרקסיסטות.
    אנחנו אפילו לומדים להעריץ את צ'אבס. הוא נותן לנו דלק בחינם!

  19. דניאל כתב (7):

    אני ממליץ לחפש "Peter schiff was right" ביוטוב, ולראות הרצאות שהבן אדם הזה נתן.
    על ידי כלכלה אוסטרית (אסכולה כלכלית שמוקצית מן המיינסרים), הוא חזה בדיוק מפחיד את המשבר האחרון. רק נשאר לשאול – למה אף אחד לא הקשיב.

    לאף אחד לא היה אינטרס להקשיב לו. לאנשים שיש מושג ופרספקטיבה יש יותר מידי אינטרסים כלכליים, לאנליסטים אין שכל (מעבר ליכולת המינימאלית למלות טבלאות באקסל), העיתונאים הכלכליים הם יצורים שנמצאים קצת יותר נמוך, בסולם האבולוציוני, מההאנליסטים.

  20. שיף, דרך אגב, אמר דברים נכונים לגבי המצב של הכלכלי האמריקאית, אבל לדעתי הוא טועה לגבי הפתרון. הוא דמגוג. גם דמגוגים צודקים פעמיים ביום.

  21. שיף רחוק מלהיות דמגוג.
    הוא זיהה את המשבר, והוא מציע לבטל את המנגנונים שהובילו למשבר – קרי, בועות מבוססות אינפלציה.
    הוא לא סתם צדק פעמיים ביום. הוא חזה בדיוק מפחיד את המשבר, בדיוק מה יקרה, ואיך הוא יקרה.
    רק כסיל יכול להתעלם מהבן אדם הזה, ולפסול את הדברים שלו כי הוא לא מסכים איתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *