תחרות סיפורי זוועה סלולריים

קיבלתי היום את חשבונית הטלפון הסלולרי שלי (סלקום). מסתבר שמדי חודש אני משלם יותר. עוד מסתבר שבמסגרת התוכנית שלי אני קונה בנק של דקות שעליו אני משלם מחיר מופחת וכל דקה מעל אותו בנק, אני משלם מחיר גבוה יותר. ביקשתי להגדיל את מספר הדקות הכלולות בבנק – כמובן תמורת תשלום.

“אין בעיה,” אמרה הנציגה החביבה “אני רק צריכה לידע אותך שלא תוכל לחזור למספר הדקות הקודם.”
“סליחה?”
“כן. אתה יכול רק להעלות בחבילת הדקות אבל לא לרדת.”
“סליחה?”
“מה?”
“אני רואה עכשיו שאני מדבר יותר ולכן אני מעוניין לרכוש, בכסף, עוד דקות. בעוד חצי שנה הצרכים שלי ישתנו ואני אבקש לחזור למספר הדקות שאני משלם עליו היום. לא תתנו לי?”
“לא, לא ניתן לך.”
“למה?”
“ככה. כי אנחנו חברה רווחית.”

בכל פעם שאני חושב שאני מכיר את כל התעלולים של החברות הסלולריות, הן מצליחות להפתיע אותי מחדש.

אי לכך, אנו מכריזים בזאאאת! על תחרות ההתעללות הסלולרית. במסגרת התחרות תתבקשו להציג את סיפורי הזוועה בהתקשרות שלכם מול החברה הסלולרית שלכם.

סיפור ההתעללות המדהים ביותר יזכה את הזוכה המאושר ב-400 דקות שיחה לכל היעדים, חינם, במחיר מופחת של 3,500 שקל, לא כולל מע”מ.

בהצלחה.

(אם הסיפור שלי לא יוצא דופן, זו עומדת להיות תחרות מרתקת במיוחד)

47 מחשבות על “תחרות סיפורי זוועה סלולריים

  1. לא גדול, אבל קרה לאחרונה:

    הלכתי להחליף את המכשיר של אחותי בסלקום. אמרה לי הבחורה החביבה בדלפק השירות: “אין לנו את המכשיר הזה בדיוק, אז נשדרג לך אותו לגרסה מתקדמת יותר.”
    אני: “אבל אני לא יודע אם אחותי תרצה. לקח לה הרבה זמן להחליט שזה הטלפון שהיא רוצה ואני לא יכול ליצור איתה קשר כי אין לה טלפון.”
    היא: “אני מצטערת, אין משהו שאני יכולה לעשות – משלוחים של הטלפונים האלה מגיעים בכמויות קטנות ובצורה לא סדירה. אני מוכנה לתת לך טלפון אחר שעולה יותר ולא לשנות את המחיר שאתה משלם.”
    אני: “זה מאוד נחמד מצידך. אם אני לוקח אותו – אני יכול להחליף אותו לטלפון הקודם כשיהיה?”
    היא: “לא.”
    אני: “רגע, את מוכנה לתת לי טלפון חדש שעולה יותר ולא לקחת אותו ממני אחר כך בשביל טלפון זול יותר? ומה עם מכשיר חלופי זמני אחר?”
    היא: “לא. אם אתה לוקח את המכשיר הזה – אתה לוקח אותו וזהו.”

    אחרי קצת ויכוחים, התרציתי. עדיף מכשיר מאין מכשיר ואם יותר טוב, אז נהמר.

    כשהיא הגיעה עם המכשיר החדש של אחותי, היא הודיעה לי קבל עם ועדה שאי אפשר להעביר חצי ממה שיש עליו וכששאלתי איפה המכשיר הקודם, שאולי אני אוכל להעביר את התוכן בעצמי, אמרה שהוא כבר לא אצלה. היא המשיכה והתחילה לעבור על התמונות בטלפון של אחותי מול עיני המשתאות וכששאלתי אותה לפשר העניין הגיבה שהיא “מחפשת wallpaper מגניב לשים לה.” ניסיתי להיות מנומס ואמרתי “אין צורך, באמת” והיא פשוט המשיכה. התחלתי להגיד שהיא צריכה להפסיק את זה ואז היא מצאה תמונה, שמה אותה כטפט ונתנה לי את המכשיר.

    הזוי.

  2. כשהשתחררתי מהצבא נמאס להוריי היקרים לשלם את חשבון הנייד שלי. לכן התקשרתי לפלאפון ע”מ להעביר את הוראת הקבע לחשבון מכרטיס האשראי של אמא שלי לזה שלי. החילופין הפשוטים האלו עלו לי 312 ש”ח, כולל מע”מ. למה? כי לטענת החברה זו העברת בעלות על הקו.
    לא נכון, הקו רשום על שמי כבר שנים. לא משנה, ברגע שמשתנה השם על כרטיס האשראי, זו העברת בעלות.
    ואם זו העברת בעלות, אז מה? למה זה עולה כל כך הרבה? כי ככה (זה לא מה שהוא אמר, היה שם איזה הסבר ארוך ומפותל בעברית קלוקלת, אבל זו השורה התחתונה).
    לפני האפיזודה הזו, בגלל חוב של חודש! חודש אחד קטן! אחרי חמש שנים של תשלום סדיר לגמרי, נותק הקו שלי בלי התרעה מוקדמת, אחרי שלא הודיעו לי גם שהחוב קיים, ולהקים אותו לתחייה עלה 100 שקל. למה? כי זה תהליך נורא מסובך, מסתבר. אם הוא כל כך מסובך למה לא התקשרתם אליי לפני שניתקתם את הקו, והייתי מטפלת בחוב, שלא ידעתי שיש לי, והיינו חוסכים את ההליך. אה, כן, זה הנוהל.
    עוד בעניין השם על הקו והשם על כרטיס האשראי- לקח להם כחצי שנה להבין שאמא שלי שלי משלמת על הקו של אחותי בת ה-12, ולהפסיק להתקשר ולכתוב מכתבים שמאיימים לנתק אותה מפאת חוסר תשלום. פשוט מבריקים.

  3. לא סיפור אישי, אבל כזה שמסביר את הלך הרוח בחברות התקשורת בכלל, והסלולריות בפרט:

    לפני מספר שנים התברר לכל מני אנשים שחברות הסלולר גובות לפי דקה או חלק ממנה. לא היה מדובר פה בבעיה טכנית, שכן לכל החברות האלה היו מסלולים של גביה לפי שניה, שאותם היו שולפים ללקוחות עסקיים או למי שממש התעקש. עשו אותם אנשים וחוקקו חוק המ-ח-ייב את חברות הסלולר ליידע את הלקוחות שיש להם אפשרות לשלם לפי מה שבפועל דברו. משמעות החוק היא שבעצם מסלולי הדקה-או-חלק-ממנה יעלמו, כי מי פראייר לשלם יותר על שיחה של דקה ו3 שניות.
    חברות הסלולר נלחמו, איימו, התעקשו, אבל לא עזר. מה כן?
    איך שעבר החוק, הופיעו, על גבי שלטי חוצות ענקיים ברחבי הארץ המודעות הבאות (כמדומני של פלאפון):
    פלאפון יוצאת במבצע חדש למען ציבור הלקוחות. מהיום משלמים רק על מה שמדברים! יותר לא משלמים על דקות!
    ועל זה נאמר, עלינא.

  4. נו, לפחות היא טרחה להזהיר אותך מראש.
    לפני שנים רבות, הייתי לקוח נאמן של אורנג’.
    היה לי מכשיר במסלול משפחה ועברתי למסלול לילה.
    כעבור כשנה, כשרציתי לחזור למסלול המשפחה, אמרו לי

    “לא, לא ניתן לך.”
    “למה?”
    “ככה. כי אנחנו חברה רווחית.”

  5. חברות הסלולר דופקות אותנו, עד שלא יהיה פה בארץ מרד צרכנים שום דבר לא ישתנה.
    אגב, השיטה של חברה רווחית קיימת גם בבזק בין לאומי … יש כבר תחושה שמאחורי המילים “חברה רווחית” בסופו של דבר נאמר “דופקים אתכם”.
    עצוב

  6. לא סיפור עמוק במיוחד. סתם רמאות.
    אחרי שבמשך תקופה ארוכה הסתדרתי עם פלאפון מיושן למדי, הגעתי למצב שהזיכרון המוגבל שלו לא מספיק לספר הכתובות שלי. אז החלטתי לשדרג. החלפתי לטלפון מעט יותר מתקדם. מעט נרתעתי מהתשלום החודשי המוגזם עבור המכשיר של 50 ש”ח לחודש, אבל נציגת המכירות החביבה של אורנג’ הבטיחה לי מבצע כלשהו במסגרתו אם אדבר מעל 150 ש”ח לא אשלם אותם.
    לאחר כמה חודשים שמתי לב שאני משום מה מחוייב ב36 ש”ח לחודש עבור המכשיר.
    התקשרתי כמובן לחברה לברר מה קורה. כמובן שנאמר לי שאין שום מבצע כמו שהובטח לי. ככה סתם נתקעתי עם מכשיר שהיום אפשר לקנות בכמה מאות שקלים, ואני משלם עליו 36 ש”ח לחודש

  7. מרכז שירות של פלאפון באשקלון, לפני כ-5 שנים:
    אני: שלום, אני רוצה להחליף בטריה
    מארח: אדוני מעוניין לשדרג סוללה?

  8. לא מוכנה לשתף. שני אירועים הסתיימו באשפוז בגהה. יש להם יכולות כאלו. והכי מטריף אותי, מי שמעולל לך את זה צעיר ממך בעשרים שנה ונחשב נהג צעיר. רשיון להרוג כבר אמרתי?

  9. לא סיפור, סתם עצה קטנה:

    כשמתקשרים אליכם נציגי שירות – אף פעם לא תצאו מזה טוב. והסיבה נאמרה פה כבר מספיק פעמים: “אנחנו חברה רווחית”.

    זה וזה שנציגי השירות מקבלים עמלה על כל מי שהם “מחתימים”. וקל להם מאד “להחתים”.

    שהייה ברור, הקו בין הונאה לעסקה ליגיטימית הופך להיות *מאוד* מעורפל ברגע שנותנים לאנשי מכירות, המקבלים עמלות, את היכולת להחתים אתכם על תוכנית באמצעות שיחת טלפון. קוראים לזה עסקת מכר מרחוק – והמשמעות היא שמספיק שאתם מראים איזה סוג של רצון חיובי במהלך השיחה – הוחתמתם.

    הם לא צריכים מספר כרטיס אשראי. הם לא צריכים תעודת זהות. הם אפילו לא צריכים אותך. הכל כבר יש להם במערכת. מה שהם צריכים זה שיהיה *להם* את הרושם שאתה (או מי שמדבר איתם, מהמספר שלך) מעוניין בשירות.

    להם יש את האפשרות ללחוץ על הכפתור שיחייב אותך, ולהם יש את האינטרס שהוא ילחץ. כל מה שהם צריכים זה שיהיה להם את הרושם שאתה מעוניין בשירות הנ”ל. להם יש את האנטרס שיהיה להם את הרושם הנ”ל. המשתנה היחיד הוא כמה מצפון ומוסר יש למי שמדבר איתך. רמז: כנראה שמעט מאוד אם הוא עובד בעבודה הזו.

    אחר כך – לך תוכיח שאתה לא אמרת כן, אלא אמרת משהו אחר.

    אז ככה. וזאת העצה:

    “שלום אני מדברת מסלקומוראנאלפון, אני רואה שאתה לקוח ורוצה להציע לך….”

    “לא תודה. שלום” טריקה.

    או:

    http://www.youtube.com/watch?v=hllDWSbuDsQ

  10. ביליתי חצי שנה בקנדה ושם הקטע עם הסלולרים עולה על כל דימיון של מגוכחות מאשר כל סיפור שתשמעו בארץ.
    קניתי את המכשיר הכי זול שאפשר ב 30 דולר והסבירו לי שאפשר להטעין אותו בכסף כל חודש ושהוא בא מראש טעון ב10 דולר כך שלמעשה המכשיר עצמו עולה לי רק 20 דולר. סבבה.
    איכשהו יצא שבחודש דיברתי רק בסכום של 5 דולר והייתי בטוח שה10 דולר ישארו כי לא בזבזתי אותם אבל לא. אם אני לא מתקשר כדי להטעין את הטלפון בעוד כסף בחודש החדש התחיל אז כל החשבון שלי יורד לאפס באופן מיידי, אפילו אם אני מפספס ביום אחד. כלומר כל חודש אני חייב להתקשר למוקד ולהטעין את הטלפון בכסף למרות שמעשית אני כמעט בכלל לא משתמש במכשיר.
    אחרי שהבנתי את הקטע הזה החלטתי שאני מפסיק להיות פרייר ופשוט לא אשתמש במכשיר יותר. כשהגעתי לארץ כמובן שהסתבר שהמכשיר לא עובד בתדרים שיש בארץ ושאין לי ממש מה לעשות איתו.

  11. הסיפור הבא הוא הזוי. אני מזהירה מראש.
    החברה: אורנג’.
    הזמן: ממש מזמן. שרק פלשו לארץ.
    קרוב משפחה, החליט להתחבר לחברה הדנדשה שכן הוא משתמש אובססיבי במכשיר. הציעו לו חבילה מעולה – אתה תשלם ככה וככה והיה איזה סיכום (בכתב) שחשבונו יזוכה מדי חודש בככה וככה שקלים, במידה וידבר ככה וככה.
    אחרי מספר חודשים התברר שהסכומים לזיכוי הפכו לסכומים לחיוב.
    ההסבר שהתקבל מהחברה: מערכת המחשוב שלנו לא ערוכה כרגע להתמודד עם זיכויים. היא יודעת רק לחייב.
    לא אלאה אתכם באינספור המכתבים, הפגישות ההבטחות והמתנות שהוצעו על ידי החברה. בסופה של סאגה נשלח למעונו של הלקוח צק מטעם חברת אורנג.
    ועכשו נעבור לקטע בגדעון רייכרית.
    אץ לו רץ לו הלקוח לבנק שהוא שמח וטוב לב להפקיד את הצק.
    הצק חזר.

  12. לפני כמה שנים נגנב המכשיר שלי (סלקום). פניתי למוקדן שהסביר לי שבהעדר ביטוח לא רק שאני לא זכאית למכשיר חלופי בחינם (עד פה הגיוני) אלא שאני אדרש לשלם על מכשיר חדש יותר מלקוח חדש שרוכש מכשיר בפעם הראשונה.
    למה? ככה! מין מס שסלקום מטילים על אנשים שגנבו מהם.
    ניסיתי להסביר לאיש המכירות שמכיוון שבאותה עת כבר לא הייתי מחוייבת לתוכנית תשלומים, הם למעשה דוחפים אותי החוצה לזרועות המתחרים עם מס הגנבו לך שלהם. הוא לא הבין את הטיעון.
    שבועיים (!!!) אחר-כך מישהו בשימור לקוחות נזכר לצלצל אלי כדי לנסות להבין את הטיעון המורכב, ונורא נעלב כשסיפרתי לו שעברתי למתחרים.

  13. אני אוסיף את שלי.
    לא מזמן עברתי לשלם על הקוו טלפון שלי בעצמי, לא משתמש בו יותר מדי אבל צריך לנסיעות.
    טוב, יש לי מספר מאמא כבר כמה שנים, חשבתי שיהיה נחמד לשמור עליו, התקשרתי לסלקום, סיכמתי איתם הכל, שלחו לי טפסים בפקס (אני גר שעה נסיעה ועדיין חסר רישיון ממרכז העושק הקרוב של כל חברה סלולרית שהיא עד כמה שאני יודע), חתמתי, אמא שלי חתמה (העברת בעלות על הקוו).
    התקשרתי אליהם, לתאם איתם את שליחת הטפסים כפי שהם ביקשו, לא, אי אפשר, אני יכול לפתוח חשבון, להזמין סים ומספר, אבל לבצע העברת בעלות על המספר אפשר רק בסניף שלהם.
    כאשר שאלתי למה קיבלתי את התשובה הכי טיפשית בעולם, המערכת שלנו לא תומכת בהעברה, רק בביטול בעלות על מספר ונתינת בעלות על מספר, מכוון שאתה לא יושב מול נציג יש אפשרות שבזמן הזה אדם אחר יקבל את המספר ותאבד אותו, טוב אמרתי, אני מוכן לקחת את הסיכון, התשובה שקיבלתי ? שהם לא.

    אני גם צריך לברר למה השבוע הם החליטו להתחיל לשלוח לי סמסים אחרי שסיכמתי איתם שאני לא מקבל מהם את הזבל הזה.
    החלק המעניין הוא שעד עכשיו כרטיס הSIM שלי היה מנותק רוב הזמן ולא קיבלתי אף SMS, ברגע שהכרטיס התחיל להיות מחובר כמה שעות ברציפות התחילו הSMSים במשך כמה ימים, האם סלקום עוקבים אחרי השימוש שלי ברשת שלהם ?!

  14. אני הייתי מנוי “עסקי” של סלקום דרך קרוב משפחה שיש לו בית עסק, נאמר בריכות דגים. הוא גם היה משלם לי את החשבונות.

    כשהגעתי לגיל 18 רציתי לשלם בעצמי, כי בכל זאת הגיע הזמן. סלקום לא הרשו שהטלפון יירשם על שמי. אחרי משהו כמו חצי שנה של תיזוזים, הסכימו שהטלפון יהיה רשום על הדייג, ושהחשבון ישולם אוטומטית מהכרטיס אשראי שלי.

    רצה הגורל והדייג פשט את הרגל, והפסיק לשלם את חשבונותיו לסלקום. אני, כמובן, המשכתי לשלם על הטלפון שלי – כראוי.

    ואז התחילו ההטרדות. התקשרו אלי וביקשו לדעת איך ליצור קשר עם הדייג. התקשרו אלי וביקשו שאומר לו לשלם את החשבון. התקשרו אלי כדי לאיים עלי שאם לא אדאג שהוא ייצור איתם קשר, ינתקו אותו וגם אותי. למעשה, אז גם גיליתי שקרוב משפחתי נמצא במצוקה כלכלית. הטלפנית פשוט הודיעה לי: “הוא סיפר לנו שהוא פשט את הרגל”. ואז ניתקו אותי, למרות ששילמתי על הכל כמו שצריך ובזמן. התקשרתי לשאול למה. אמרו לי, “עכשיו אתה מבין שלא שווה לעשות עסקים עם משפחה”.

    מיד ביטלתי את הוראת הקבע ועברתי עם המספר הישן לאחת החברות המתחרות, ונכון לעכשיו החשבון החודשי שלי הצטמק בחצי. שלא להזכיר את העובדה שקיבלתי מכשיר חדש במקום הישן שהיה לי.

  15. אצלי זה היה ככה:
    יום אחד כיביתי את המכשיר והוא לא הסכים להידלק יותר. קורה.
    הגיע שליח לקחת את המכשיר (יש לי מכשיר עסקי), נתן לי טלפון חלופי שבזכרון שלו היו טלפונים של מיטלוש, מיתר המהממת ואמא’לה הכי בעולם. מילא.
    למחרת הגיע השליח חזרה עם המכשיר. הדליק אותו מול עיני. שמחתי, הודיתי לו. למכשיר צורף איזה דף שכולו התפארות על כך שבטלפון שלי טיפלו מיטב המומחים, אנשי המקצוע הטובים ביותר וכו’. הייתי גאה.
    שעתיים פחות רבע אח”כ נכנסתי לישיבה חשובה בעבודה ורציתי לכבות את המכשיר, כמקובל. לא נכבה.
    כמה שבועות אח”כ, בחשבונית, הופיע חיוב על שתי שליחויות. חברה רווחית.

  16. למה נרי לבנה לא סיפרה אצל מי ואיפה היא קיבלה קריאות קישטה ב 30 שקלים לחודש למשך שלש שנים ?
    היא עיתונאית- לא ? למה הביישנות הזאת ? איך הם יענשו על התנהגות כזאת אם עתונאי מפחד לספר מי עושה עוולות כאלה ?

  17. לא שאני מנחם הורביץ או משהו, אבל בנק הדקות הוא המצאה גאונית – אלא אם אתה רובוט.
    אבל אם אתה רובוט, בטח חסמו לך את הגישה לגלוב, אז נעבור להסבר:
    נגיד שמציעים לך 100 דק’ ב-100 דרכמות וזה נחשב תעריף מצוין.
    אבל מי מאיתנו מדבר בדיוק 100/200/300 דק’?
    הרי אם תדבר יותר מ-100 דק’, התעריף על הדק’ הבאות – הוא גבוה משמעותית, ואז הפסדת.
    אם תדבר פחות מ-100 דק’ – הרי כבר שילמת 100 דרכמות על פחות דק’. כבר לא כזה משתלם.
    אאאאז שלא יעבדו עליכם

  18. לא מצליח לאתר את זה, אבל יוסי שריד כתב פעם על המקרה של אשתו:
    היא רצתה טלפון לשיחות בלבד, בלי אינטרנט וכו’. אחרי מאמצים רבים ומסע שכנועים נמרץ נמצא פתרון יצירתי – מכרו לה טלפון במסלול “כשר”.
    אגב, עוד המצאה מדהימה – טלפון כשר.

  19. העב”ס: אני מעוניין שגם אישתי תהיה רשומה כמיופת כוח מלאה על המכשירים שלנו, כדי שהיא לא תצטרך כל פעם שאני אפקסס אישור לכל פעולה שהיא רוצה לעשות.
    האורנג’ים: אין בעיה, נשלח לך פקס. תחתמו ותשלחו.

    נעשה

    חודש מאוחר יותר

    העב”ס: אני רוצה לבצע פעולה מסויימת במסלול התשלום של המכשיר שלי.
    האורנג’ים: אין בעיה, אבל גם אתה וגם אישתך רשומים כבעלי אחריות – נצטרך ששניכם תחתמו על כל דבר.
    העב”ס: אבל עשינו את זה כדי שכל אחד מאיתנו יוכל לעשות הכל לבד, בלי חתימות של השני.
    האורנג’ים: לא יודעים למה עשיתם את זה, עכשיו אתם צריכים תמיד חתימה של שניכם על כל דבר.
    העב”ס: אני לא ממש אוהב אתכם על זה (למען האמת זה נאמר בשפה ציורית יותר).
    האורנג’ים: זה מה יש, אי אפשר לבטל.

  20. אחד – אחרי שנגנב לי הפלאפון ניגשתי לסלקום לחפש לי מכשיר חדש. הסתבר לי שאני לא יכולה לקבל את אותו המכשיר, רק לשדרג, תמורת נשמתי הנצחית. מכיוון שבאותו הרגע לא היו לי שום התחייבויות כלפי סלקום, סירבתי. ביקשתי שיתנו לי סים חדש, ואני אגש לרכוש לעצמי מכשיר במקום אחר, בלי התחייבות. נציגת השירות (במרכז השירות בדיזינגוף סנטר) סירבה. דרשתי מנהל. הוא סירב. רק כשנעמדתי והתחלתי לצעוק באמצע מרכז השירות “סלקום מענישה לקוחות שגנבו להם את הפלאפון!!” הסתבר לפתע שאין שום בעיה לנפק לי סים. אגב, המכשיר הכי זול, כולל התחייבות לשלוש שנים, עלה 900 ש”ח במרכז השירות. המכשיר שרכשתי, ללא התחייבות, בדינמיקה, עלה 200 ש”ח (הדגם הכי פשוט, מכיל שעון מעורר, יומן ומחשבון. תענוג – בלי מצלמה, ובלי דור שלישי).

    שתיים – איזה סטוקרית שיגעה אותי עד שהחלטתי להחליף מספר. במרכז השירות בדיזינגוף סנטר טענו שזה יעלה לי כסף. הלכתי משם עצבנית, והתקשרתי למוקד סלקום להתלונן. במוקד החליפו לי מספר, ללא עלות, תוך דקה וחצי. זונות.

  21. סלקום מוקד דאטה שלום מדבר מישהו איך אפשר לעזור.
    אני: אה, אז ככה – יש לי חבילת גלישה סלולארית ב 50 שקלים לחודש ועוד חבילת וואפ ב 15 שקלים בחודש, אני רוצה לבטל אותן ולקבל את החבילת גלישה הלא מוגבלת בנפח ב 129 שקל.
    מישהו: אין שום בעיה – סידרתי לך.

    במשך זמן מה זה עבד טוב ויפה, יום אחד סלקום שלחה לי איזו הודעה עם קישור, פתחתי את הקישור שהיה קישור וואפ, קראתי את המידע וסגרתי.
    בחשבונית הבאה היה חיוב של 25 שקלים על 30 ק”ב של גלישת וואפ.

    סלקום מוקד דאטה שלום מדברת קשקשנית א’ איך אפשר לעזור.
    אני: יש לי חבילת גלישה לא מוגבלת בנפח וחייבתם אותי עליה ואז תמחרתם עוד 25 שקלים על עוד 30 ק”ב
    קשקשנית: לא, אבל תבין
    אני: לא רוצה להבין, רוצה זיכוי.
    קשקשנית: אי אפשר
    אני: אין כזה דבר שאי אפשר

    שלוש שעות מאוחר יותר חזרה אלי מנהלת עם תירוץ “מסתבר שכשביטלו היו צריכים לעשות ככה ולא עשו ככה ולכן אתה יכולת לעשות כזה למרות שלא היית אמור לעשות כזה, אז בגלל שהכזה שלך נגרם בגלל הככה שלנו אנחנו מוכנים לזכות אותך באופן חד פעמי”

    זיכו

    לטובת הפרוטוקול זו הייתה הפעם השלישית לדעתי שרקדתי איתם את הריקוד הזה.

  22. עם השנים אני מבין שהפרקטיקה העסקית הנהוגה בארץ, היא המממ… ייחודית למדי. חלק מהסיפורים פה יכולים לפרנס קורסים ב”איך לא לעשות את זה”.

    אני הייתי מוותר בשמחה כל הגישה הסחבקית הנהוגה בארץ במגעים עסקיים במחיר המנעות ממקרים כמו שעב”ס מתאר, שמאפשרת נצלנות וחדירה מדהימה לפרטיות. מכיוון שחוויתי גם גישה אלטרנטיבית, נטולת אמפתיה ועניינית בכל מקרה (באוסטרליה) אני יכול להגיד שהיא בפירוש מועדפת על ידי. אם אתה מחשיב עצמך כאדם הגון, ישר והגיוני, הרי שרק תפסיד מהגישה הסחבקית.

    יש לי תחושה שלאורך זמן, חברה שתנהג בהגינות עם לקוחותיה תרוויח יותר ממתחרותיה. יש למישהו דוגמאות לכך?

    מעבר לכך, בהתייחס לדברי הירנוט, זוהי בעיית חקיקה. המחוקק צריך לדאוג לכך שעסקאות טלפוניות או דרך אנשי מכירות חלקלקים האורבים במרחב הציבורי עם חוזים דרקוניים יהיו מפורשים יותר ויוכלו להתבטל תוך,נניח 14 יום ובקלות רבה מהצד שחתם. אי אפשר להטיל את כל האחריות על הציבור כאשר מהצד השני עומדים כרישים לבנים כמו נוחי דנקנר עם הלוביסטים שלו ומכשירי סליקת האשראי.

    נו טוב, נמתין לקלינגר שיכנס לכנסת ישראל.

  23. מה זה עצוב לי לקלקל את החגיגה אבל אני מרגיש חייב.

    יש לי טלפון עסקי של אורנג’ מהחברה שאני עובד בה. לא יודע באיזה מסלול כי החברה משלמת.
    עברתי איתו לא מעט הרפתקאות טכנולוגיות, חלקן באשמתי, חלקן באשמת הטכנולוגיה. בכולן טיפלתי במרכז השירות הקרוב למקום מגורי – שזה שם יפה לעפולה. קיבלתי שירות יוצא מן הכלל. אדיב, מהיר, יעיל, מתחשב. כולל חליפיים עם כל הספר טלפונים, גיבויים וחילוצי מידע מטלפונים מתים, שדרוגים ושדרוגים לאחור – יו ניימ איט. התלונה היחידה שיש לי על מרכז השירות הזה היא שבפינת הקפה שלהם יש רק את האבקה המגעילה הזו שבעלית מתעקשים עדיין לקרא לה נס קפה. ושמטעמי כשרות אין חלב, רק מלבין מגעיל לא פחות.

    מצד שני יש לי סיפורים יפים על מערך השיווק של “הארץ” שנותן ספרים במתנה – אם זה מעניין מישהו.

  24. ההתקשרות שלי עם אורנג’ היתה מסוג שונה: הייתי כבולה אליהם בחוזה העסקה כנציגת שירות. שימו לב, סיפורים מסמרי שיער ממעמקי בור העבדים מוקד שירות הלקוחות!

    נציג השירות המסכן חותם על התחייבות לשנה. עזבת לפני שתמה השנה? שלם קנס של כמה אלפי שקלים (על ההכשרה המדהימה לה זכית). שכר לשעה: 19 ש”ח (בתקופה בה עבדתי זה עוד היה חוקי, אבל בדוחק). אחרי שנה השכר עולה ל-20 ש”ח, הידד!

    נציגי השירות היו צריכים לתת 4 או 5 משמרות בשבוע (משרה חלקית או מלאה). אחרי כחצי שנה של עבודה נוצר מחסור בנציגי שירות (כי אנשים העדיפו לשלם את הקנס ולברוח ממקום העבודה הנוראי הזה), וכולנו התבקשנו בנימוס לתת עוד משמרת אחת לשבועיים. “מה יקרה אם אני לא יכולה לתת עוד משמרת?” שאלתי בתמימות. “אני סטודנטית וגם ככה אני מבריזה משיעורים כדי לתת 4 משמרות בשבוע”. ענה לי המנהל, “ובכן, את לא חייבת לתת משמרת נוספת, אבל זה בהחלט מעיד על המוטיבציה שלך ועל המחויבות שלך לחברה.” תרגום מאורנג’ית: אם לא תיתני משמרת נוספת, נוריד לך את התמריץ (עוד כ-10% עלובים מדי חודש, שתלויים בטוב ליבו של המנהל) ונשקול לפטר אותך. “אבל אל תדאגי, זה מצב זמני.” כמה זמני? מצוקת המשמרות נמשכה עוד שנה וחצי, עד שהתפטרתי בששון ובשמחה.

    והתנאים, הו, התנאים המהוללים! במשמרת של 6 שעות היינו זכאים לשתי הפסקות של 15 דקות. אם רוצים ללכת לשירותים במהלך המשמרת (ולא בהפסקה), צריך לעשות זאת בין שיחות אחרי אישור מאחראי המשמרת. כמובן שהנתונים המספריים של הנציג (הספק השיחות ומדדים נוספים) מושפעים מכך, והתמריץ יורד. איחרת לחזור מהפסקה ביותר מדקה אחת? צפה לשיחה זועמת מאחראי המשמרת. אנשים היו יוצאים להפסקה ומפעילים שעון עצר. בצוות שלי היה מנהג דוחה במיוחד: ראש הצוות צייר טבלה ענקית ורשם בה את שמות הנציגים ואת הנתונים המספריים שלהם, כשהוא מסמן בכוכבית אדומה את הנציגים שסרחו והגיעו לנתונים נמוכים במיוחד. הטבלה היתה גלויה לכל עובדי המוקד וכולם יכלו לדעת מי פישל ולא עמד במכסת השיחות הנדרשת. מדי פעם היו מארגנים במוקד תחרויות מכירה (של שירותים שונים, מכשירים מסוימים, כרטיסים להופעות וכדומה). אם נציג השירות מנסה נואשות למכור לכם חבילת גלישה סלולרית, סביר להניח שזה בגלל שמכריחים אותו.

    כאמור, הייתי סטודנטית במהלך עבודתי בחברה הכתומה והנפלאה. איתרע מזלי ובאחת מתקופות המבחנים היה לי מבחן ביום שישי בבוקר וביום ראשון בבוקר בשבוע לאחר מכן. היינו מחויבים לתת לפחות משמרת אחת בסוף שבוע, ואף אחד מחברי לעבודה לא היה מוכן לקחת את המשמרת שלי. פניתי לראש הצוות, הסברתי את המצב וביקשתי שישחרר אותי מהמשמרת. “אין מה לעשות,” היתה התשובה. “תמצאי פיתרון”. הפיתרון היחיד היה ללכת למנהל המוקד ולהתחנן בדמעות ממש שיאפשר לי לוותר על משמרת אחת כדי שלא אכשל במבחן. הוא חכך בדעתו, ואז אישר לי היעדרות חד-פעמית ממשמרת סוף שבוע. הבעת פניו אמרה ברורות שאני בחורה ברת-מזל.

    ועוד לא הזכרתי את הטרור שאילץ אותנו להגיע למשמרות כשאנחנו חולים, את ימי ההכשרה הנוספים שלא נחשבו למשמרות, את ימי הגיבוש הבלתי נסבלים, ואת הדבר החביב עלי ביותר: “יום כיף צוותי, נוכחות חובה.” איזה כיף! “משפחת אורנג'”: עם משפחה כזו עדיף להיות יתום.

  25. למרבה הזוועה, הסיפור של גרטוד (29) אופייני בכל מרכזי השירות. אני עבדתי בזה של חברת הטלוויזיה המהוללת ששמה מנוגד למילה “לא” (וגם לשפה העברית, מסיבה לא ברורה), והתנאים שלה נשמעים זהים להחריד לאלה שלי. איכסה.

    הסיפור שלי על חברות הסלולר (יש לי כמה, בעצם) הוא בעצם של אחי הגדול, שנסע לשנתיים ליפן. לפני הנסיעה הוא קפץ למרכז השירות של החברה הסלולרית שלו כדי לראות מה עושים. הנציג הנחמד הסכים שהוא ישאר עם הקו והמכשיר שלו, וימשיך לשלם סכום של חמישה שקלים בחודש. אח שלי הסכים, כי רצה שיהיה לו מכשיר וקו זמינים בחופשות המולדת שלו.

    רק מה, בתקופת החיוב, כשאחי כבר היה מעבר לים, גילינו שחמישה שקלים זה כסף קטן, והחשבון כלל גם סעיף “ביטוח מכשיר” על סך 70 שקלים נוספים לחודש. שיחה לשירות הלקוחות, והנציגה האדיבה הסבירה שלמרות שעשינו ייפוי כח על החשבון להורים שלנו, ולמרות שייפוי הכוח הזה תקף בכל מוסדות המדינה, הבנקים ומה לא – אצלם הוא לא תקף. אחי צריך ליצור איתן קשר (מיפן, כן?) כדי לבטל את החיוב, ואז אולי גם ישקלו לזכות אותו.

    סוף הסיפור סביר, אגב. אחי שלח מייל לסלקום, ההורים שלי המשיכו להציק לחברה – ובסופו של דבר החיוב העודף נקטע וגם היה זיכוי. נו שוין.

    סיפור קצר נוסף: לפני זמן מה הייתי מנוי לחבילת GPS, שנתנה לי אפשרות להשתמש ביישום ה”סלקום נביגייטור” שהיה מותקן במכשיר שלי. הכל טוב ויפה. כשנרשמתי לשירות, הנציגה הסבירה לי שהוא בעצם מוסיף עוד כמה עשרות מגות לחבילת הגלישה שלי, ככה שגם בשימוש רציני בתוכנת הניווט אין סיכוי שאעבור את הגבלת הנפח שלי ואשלם מחירים אסטרונומיים על כל kb תעבורה.

    כעבור מספר חודשים, עברתי לחבילת גלישה בלתי מוגבלת. כשהפעלתי אותה גם ביקשתי לבטל את חבילת ה-gps, שלמעשה הייתה חיוב כפול לכל דבר (הרי נפח הגלישה גם ככה בלתי מוגבל, אז למה לשלם על תוספת?). הנציגה הייתה מבולבלת בהתחלה, אבל כשהסברתי לה, לאט, למה אני מעוניין לבטל היא הבינה שאני צודק וביטלה.

    כל זה, כמובן, לא מונע מהחברה להטריד אותי כל מספר שבועות ולהציע לי להצטרף שוב לחבילת ה-gps. אם לא הייתי במקרה מקבל את ההסבר שמדובר בתוספת לחבילת הגלישה, או אם הייתי מבין קצת פחות בכל העסק – הייתי בכיף משלם עכשיו כפול, כמו שאני בטוח שהרבה מאוד אנשים עושים.

  26. לפני שנה וחצי בערך ביקשתי להחליף אמצעי תשלום (העברתי מויזה אחת לויזה אחרת). לקחו ממני את מספר הויזה החדשה , ואמרו לי שהתשלום שלי יתחלק בין שני הכרטיסים לפי מועד החיוב.
    מועד החיוב היה ב27 לחודש , כך ש90 אחוז מהתשלום היה צריך להיות על כרטיס 1 , ו10 אחוז על הכרטיס השני (בחישוב גס).
    כמובן שהיה חיוב כפול בשני הכרטיסים.
    טלפנתי למוקד השירות, ובאמת בצורה הכי נחמדה שיכולתי הסברתי להם את הבעיה. הבחורה הראשונה אמרה לי שהיא לא מבינה את החשבונית , ועוד מעט יחזור אלי “מומחה לחשבוניות” (כך במקור!) .
    הוא לא חזר.
    למחרת טלפנתי שוב , סיפרתי את אותו סיפור , והיא אמרה שאני צודק , אבל היא לא יכולה לשנות את זה , מחר יחזור אלי מנהל משמרת.
    הוא לא חזר.
    טלפנתי אחרי יומיים , עצבני למדי . דיברתי עם “מנהל משמרת” (יש לי תחושה חזקה שהוא לא באמת היה מנהל משמרת) , ובמשך שעתיים הסברתי לו את המתמטיקה של
    0.9X + 0.1X = 1X
    אחרי שעתיים , כתגובה לאמירה ” שלוש מאות שקל חיוב , 90 אחוז מהחודש זה 270 על כרטיס אחד , ועוד 10 אחוז מהחודש זה 30 על הכרטיס השני , סה”כ חיוב של 300″

    הוא אמר “זאת המתמטיקה שלך”.
    ואני לתומי חשבתי שיש רק מתמטיקה אחת . אני חושב שאז התחלתי כבר באמת לצעוק.

  27. טוב הסיפור שלי הוא הכי פחות מחריד מבחינה כלכלית אם כי די מזעזע

    לפני שטסתי ללונדון הגעתי לעמדת החלפת הטלפונים של פלאפון לצורך החלפת הטלפון לכזה שאפשר לדבר בו בניכר. אמרתי לנציגה (שעובדת בנתב”ג כזכור!) שאני טס לבריטניה, לקח לה כדקה מול המחשב בשביל להגיד שהיא לא מוצאת את בריטניה, כששאלתי לגבי אנגליה היא תהתה “בריטניה זה אזור באנגליה?”

  28. יו גרטרוד הקדימה אותי אבל אני לא נתתי לאיומי התמריץ להפוך אותי לעבד.
    רציתי להגיד שאם לא עבדתם בחברה כזאת אז אין לכם מה להתלונן.
    אגב, אני גר עכשיו בגרמניה, יש לי חשבון PREPAID ולא נהוג לדבר כאן שעות.
    יותר שקט, יותר משתלם והצבע הוא לא כתום.

    אתה יודע שסדנאות הזיעה המודרניות הן מוקדי השירות הנקראים CALL CENTERS?
    לא ייאומן כי יסופר.

  29. איזה פוסט וונטילציה זה!!
    הדבר הנכון בזמן הנכון…

    מסכימה עם הירנוט (12).
    נפגעת של שיחה כזו, מטעם סלקום, שבה הוצעה לי תכנית שיחות עבור טלפון שבו משתמש בני, אז בן 12. הבעתי הסכמה לנסות, התינוק צרח, לא הקשבתי בסבלנות לפרטים הקטנים, הנציגה הייתה הרי כל כך נחמדה וקשובה ואכפתית. מה כבר יש לי להפסיד?
    אחרי חודשיים, לא יותר, נוכחתי שתכנית השיחות איננה מתאימה לו. הוא מדבר פחות משליש ממספר הדקות המותר, ומשלם סכום קבוע, גדול מדי.
    אי אפשר לחזור אחורה, לתכנית כדאית יותר, אמרו נציגי השירות, שעכשיו כבר לא היו נחמדים.
    אבל לאבא שלי יש תכנית נהדרת, שמתאימה גם לבן ה-12, אמרתי. אני רוצה כזאת.
    מה פתאום? השיבו. התכניות נתפרות לכל לקוח בהתאם לצרכיו. ולא חוזרים אחורה.

    והאימה:
    כשהצטרפתי לא הייתי מחוייבת לסלקום, השבח לאל, זה היה מאחוריי.
    והנה:
    הסתבר שבהצטרפותי התחייבתי להיות חצי שנה בתכנית זו, ושלוש שנים בסלקום!!!

    כתבתי להם, דיברתי עם המחלקה המשפטית שלהם, כתבתי לתכניות תקשורת שונות – אין לי שום קייס.
    אבל – לא אשכח ולא אסלח.
    גם שלוש השנים האלה יעברו, ובי נשבעתי – מייד כשאוכל אפרוש מסלקום.
    מי אמר זונות?

  30. יש אתר בשם תלונה שמטפל דיי יפה בבעיות שעולות כיון שהן מגיעות ממקום קצת יותר גדול שווה ניסיון.

    אבל הכי חשוב לא להכנס עם חברות הסלולר לחוזים ארוכים או לשירותים חדישים ומתוסבכים הם ידועים כאוהבים לקחת תשלומים מופרזים על הללו.

  31. עד לפני שנה וחצי היה לי מכשיר דור 10- (מינוס עשר) ששרת אותי לתפארת. נסעתי לארה”ב וקניתי לי מתנת יום הולדת IPhone. חזרתי לארץ, העברתי לאמא שלי את הנייד הישן וקניתי כרטיס sim חדש מחברת סלקום. לקחתי את הדיל הכי פשוט והכי זול (אני בקושי מדברת בנייד). החשבונות החודשיים שלי נעים בין 50 ל-80 שקלים. בכל פעם שמתקשרים אלי מחברות אחרות כדי לפתות אותי לעבור אליהם אני נותנת להם לדבר ולהשתפך ואז מספרת להם (בהנאה שמיימית) כמה אני משלמת כל חודש ושזה לא ישתלם להם להעביר אותי אליהם. בצד השני של הטלפון משתררת שתיקה, הם לא ממש יודעים מה לומר ואז בקול ענות חלושה הם מסכימים איתי ומנתקים. אושר צרוף!!!

  32. ל21, 31 : דווקא כשאני עבדתי במוקדן (לפני כחצי שנה) בISP ישראלי התנאים היו טובים משמעותית ממה שתיארת (יחסית). הפסקות חופשיות לשירותים (יכלת לנצל את זה גם לקפה) ושתי הפסקות “גדולות” (חצי שעה ורבע שעה) שאתה בוחר מתי לקחת אותם במשמרת של שמונה שעות. המחשב מחובר לאינטרנט, בין שיחה לשיחה יש לך כ2 דקות (כי פשוט יש 10 מוקדנים “מיותרים” קבוע, ואם עבדת ערב אז בדר”כ היה לך שעתיים בסוף עם שיחה פעם ברבע שעה. בכל החצי שנה שעבדתי לא מכרתי כלום (בעצם מכרתי פעמיים, לאנשים שביקשו – מעולם לא הצעתי) ואף אחד לא ביקש ממני במפורש (למעט המיילים הקבוצתיים שמנסים לשכנע עם תמריץ של 2 שקל למכירה), ולמרות זאת קיבלתי קבוע תמריץ של 10% (אמנם על שכר מינימום). הכי מעצבן מבחינתי להסביר ללקוח שרק המחלקה הטכנית עובדת ב2:00 בלילה ואין אפשרות לדבר עם המחלקה הפיננסית עכשיו, ולא, לי אין מושג למה חייבו אותכם בסכום הזה. משמרות? הציעו לי לעבוד 2 משמרות בשבוע בלי יותר מידי בעיות / חצאי משמרות, שינויים במשמרות – חופשי, דקה לפני משמרת או אפילו במהלכה (“אפשר לצאת שעתיים מוקדם? – נראה..,” – כמובן שבסוף יצאתי בלי שום ויכוח). שכר מינימום ולימודים היוו את הגורם לעזיבה – לא התנאים.
    אבל כנראה זה תלוי באיזה מחלקה/חברה אתה עובד.

    ל33,
    אולי היא התכוונה בצחוק? – אם לא אז המצב חמור…

    רעיון לכתבה, השוואת תנאי העבודה של המוקדנים בחברות השונות / מחלקות, יחס המוקדנים/חברה ללקוחות, העלות מול המתחרים, זמן המתנה. מעניין אם יש קשר ישיר.

  33. יום אחד נמאס לי מסלקום והחלטתי לנייד את המספר לאורנג’, עוד בימי תחילת הרפורמה לניוד המספרים. כחלק מתהליך הניוד מגדירים באורנג’ מספר וירטואלי-זמני, הממלא מקום עד להשלמת הניוד. הבעיה התחילה כשבאורנג’ שכחו לבטל את המספר הזמני, ולשלוח אליי בכל חודש שתי חשבוניות – אחת על המספר הזמני והשנייה על המספר המנוייד.

    בכל חודש התקשרתי למוקד השירות של אורנג’, נאלץ לעבור 3-4 נציגים מהיררכיות שונות בכל פעם, כיוון שהמספר הוירטואלי אינו קיים למעשה והם לא ידעו איך לאכול את העניין, ובכל פעם הבטיחו לי שהעניין סודר ובחודש הבא אפסיק לקבל את החיוב ואף אזוכה על החיוב השגוי. בסוף כל חודש, במשך 7 חודשים, התאכזבתי לגלות ש”שכחו” לבטל את החיוב הכפול, בטח ובטח שעל זיכוי אין בכלל על מה לדבר.

    אחראי אינספור טלפונים, שיחות עם מנהלי שירות, מנהלי איזור, מנהלי פה ומנהלי שם, הצליחו באורנג’ להקפיא את המספר הזמני (שלא קיים כלל וכלל), והבטיחו כמובן זיכוי על החיובים השגויים לאורך התקופה. הזיכוי לא הגיע, אני כבר לא מחכה לו – אין עם מי לדבר. המנהלים התחלפו, הנציגים בחופשה, למנקה יש שפעת ובכלל – “גם אני במקומך הייתי מתעצבן. תן לי לבדוק ואחזור אליך עם תשובה”. בטח.

  34. כמה עולה פלסטיק חילופי למכשיר שהפלסטיק שלו נשבר?

    היה לי מכשיר נוקיה 6085 (נדמה לי) ברשת סמסונג. מכשיר צדפה (מתקפל) שחור חמוד. הבעיה שהכיסוי שלו נשבר. הפלתי את המכשיר מספר פעמים עד שפעם אחת, הפין שמחבר את הכיסוי למכשיר נשבר, מה שדרש כיסוי חדש. הלכתי להחליף וזה עלה לי 50 שקלים. עד כאן הכל טוב ויפה (נגיד שזה כולל עבודה ואחסון ומה לא. נתעלם מהעובדה שקניתי חתיכת פלסטיק ב 50 שקלים למכשיר שעלה באותו זמן לא יותר מ 600 שקלים).

    לא יותר מחודשיים לאחר מכן זרקה הבת שלי את המכשיר אל תוך האמבטיה. הוצאתי אותו, שברתי את המכסה וייבשתי את המכשיר שהמשיך לעובד.
    למוד ניסיון, הוצאתי 50 שקלים מהכספומט וחזרתי לסלקום. לקחתי פתק מהבחור שמנפיק פתקים בכניסה, משל הוא הפקיד בביטוח לאומי וחיכיתי. תוך מספר דקות הגעתי לעמדת השירות, שמתי את המכשיר על השולחן ואיתו 50 שקלים. הבחורה הסתכלה ואמרה לי שהכיסוי עולה 200 שקלים.

    שאלתי למה המחיר טיפס פי 4 והתשובה שלה הייתה, מחיר הפלסטיק עלה.

    אתם מבינים? מחיר הפלסטיק עלה.

    פלסטיק ששוקל 20 גרם, מיוצר בקצב של עשרות אלפים (אם לא יותר) ביום, על ידי מכונה בסין ומובל ארצה בספינה בקונטיינרים ענקיים עולה 200 ש”ח.

    התשובה הזאת פשוט חירפנה אותי. אמרתי לה, בפנים אדומות מכעס על התשובה המזלזלת, שגם אם היו מייצרים את הפלסטיק הזה בסין בעבודת יד ושולחים במשלוח אקספרס אווירי, הוא לא היה עולה יותר מכמה שקלים.

    כמובן שסירבתי להצעת המחיר הזאת ודרשתי לדבר עם אחראית המשמרת.

    מניסיון העבר, ואתם יכולים ללמוד ממני, אם מדברים במרכז השירות בקול רם, במיוחד ביום עמוס כמו יום שישי, הם יעשו הכל כדי להעיף אתכם מהמקום. כשהתחלתי להתרגז וגם הלקוח העסקי בדוכן לידי התחיל לצעוק שנמאס לו, מחיר התיקון ירד ל 100 שקלים.

    שילמתי ויצאתי.

    מיד לאחר מכן העברתי את כל המכשירים, שלי, של אשתי ושל ההורים שלה לחברת אורנג’ במסלול עסקי שהוצע לכל עובדי החברה בה היא עובדת*.

    *אין האמור לעיל מעיד שאורנג’ היא חברה טובה יותר. היא פשוט הציעה מחיר ממש ממש ממש זול לכל עובדי החברה של אשתי.

  35. מה עם חשבון של 4000 ש”ח
    מתקשרים לחברה הכתומה ומבררים ומגלים שזה על גישה לרשת, אבל יש לי חבילה לא מגובלת, בודקים ומגלים שמשום מה מהחודש הקודם החבילה בוטלה !!!
    מדוע, כי הם עשו עדכון של סוג המכשיר והחבילה לא חודשה. טוב אז תזוכו אותי על החיוב – כמובן.

    חודש לאחר מכך אותו מצב, וכך במשך 3 חודשים עד שנפל להם האסימון ועדכנו אותי חזרה לחבילה לא מוגבלת.

    אבל את הכסף לקח להם רק 6 חודשים לזכות חזרה

  36. יש לי מכשיר lg kp500 שקניתי בניו יורק,כמובן שקניתי את המכשיר קיבלתי גם תעודת אחריות בינלאומית מהמוכר,החברה היא חברה מאוד מוכרת בניו יורק ואפילו בעולם ,קוראים להם אלקטרוניקס הם רשת מאוד גדולה בארה”ב,בכל אופן אפילו שקיבלתי את תעודת האחריות התקשרתי לישראל לסלקום לברר האם אכן התעודה היא תעודת אחריות בין לאומית,והנציג מכירות כמובן אמר לי שכן,אני בדרך כלל בן אדם חשדן אפילו שהמוכר בארה”ב אמר לי שהאחריות תקפה לכל העולם וכמובן לישראל ,לא כל כך האמנתי והחלטתי לברר זאת.כשחזרתי ארצה אכן הלכתי לחברת סלקום ובאמת יש לי אחריות על המכשיר נדהמתי לראות שזה אכן אמיתי כי אני רגיל שבדרך כלל חברות הסלולר לא נוהגים לומר דברים אמיתיים,אבל הפעם באמת הופתעתי לטובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: