כל מי שעוקב אחר סצינת הסטארט-אפים בישראל יודע שמדובר בסצינה פרועה ותוססת, בייחוד כאשר הזמנים הם טובים (בזמנים רעים כולם מורידים את הראש. ואז מתכופפים). ובכל זאת, ישנם סטארט-אפים שאנחנו, כצרכני מדיה, קוראים עליהם יותר, ישנם יזמים אליהם אנחנו נחשפים יותר. עיתונאי בתחום, שביקש להישאר בעילום שם, שלח אליי את הטקסט הבא לקטגוריית כתב/ת אורח/ת, ובו הוא מציג לדוגמה את הטיפול התקשורתי בשני סטארט-אפים, בוקסי ואינוביד, ומכה על חטא. הנה הטקסט לפניכם:
***
הייפ היא מילת סלנג שחדרה לתקשורת מלשון המילה Hype באנגלית – ומוגדרת במילון כפרסום מוגזם או מהומה תקשורתית.
בוקסי לדוגמה, שמפתחת תוכנת מדיה בקוד פתוח המאפשרת לצרוך תכנים מהרשת באמצעות חיבור המחשב הנייד לטלוויזיה, רוכבת היום על מגמה שרלוונטית לרבים מהצרכנים: איך להפוך את הטלוויזיה היבשה שמשדרת תכני מדיה מגופי מדיה טלוויזיוניים לטלוויזיה נושמת שכוללת תכני אינטרנט מתעדכנים. לחברה 850 אלף משתמשים ועשרות שיתופי פעולה. בין היתר עם נטפליקס, Current TV, פנדורה, דיג וחברות אחרות. התוכנה מאפשרת לגולשים גם להמליץ על תכנים ולהתחבר לרשתות חברתיות שונות, כגון פייסבוק וטוויטר. והיא גם זכתה בפרס בתערוכת CES לאחרונה.
כל זה נשמע יפה אבל והנה עוד שורה תחתונה שבדרך כלל ההייפ פוסח עליה: לחברה אין הכנסות ו-850 אלף משתמשים זה לא מספר שמעיד שהחברה חדרה ללב הקונצנזוס, שיצאה מביצת ניו-יורק וסיליקון ואלי למדינות כמו מרילנד ויוסטון.
לפני מספר שבועות פנה אלי יזם המפתח אפליקציה ושאל אותי שאלה פשוטה: "תגיד", הוא אמר לי "אני חייב לדעת: איך אני מקבל חשיפה כמו בוקסי?" לא ידעתי כל כך מה להשיב לו. בבוקסי עושים את הדברים נכון. יש להם מוצר שמובן על ידי משתמשים בניגוד לפיתוחים טכנולוגיים מעולם המוליכים למחצה או מכשור רפואי שמוכרים רק על ידי הקהילה המקצועית. כמו כן יש להם מנהל יחסי ציבור שנוהג לעדכן באופן שוטף את העיתונאים והבלוגרים שמסקרים את בוקסי. ועדיין, עם כל הכבוד, בוקסי זוכה לחשיפת יתר בתקשורת הכלכלית. ולפני שתמהרו לשגר טוקבק זועם – הנה אני מודה. גם אני אשם.
ישנה עוד חברה שזוכה ליחס חם בתקשורת הכלכלית והטכנולוגית: אינוביד והיזם שלה, טל חלוזין, שזכה בתואר היזם הצעיר ביותר של השנה של מגזין ביזנסוויק וקיבל כתבות וראיונות שהם לא בפרופורציה ליזמים מחברות אחרות פחות "סקסיות". אינוביד אגב היא חברה שפיתחה טכנולוגיה להטמעת פרסומות בתכני וידיאו באינטרנט באמצעות השתלת המותגים בתוכן עצמו, לא מוצר שאמור להקנות חשיפת יתר לעומת חברות סטארט-אפ אחרות. ברור לכולם שישנם לא מעט פיתוחים טכנולוגיים בתחום ביוטק, ננו-טכנולוגיה, תוכנה ארגונית, תקשורת ומוליכים למחצה שעשויים להשפיע ולשפר את האנושות יותר מאינוביד.
אז למה השתיים האלו זוכות לכל כך הרבה הייפ? שתי סיבות עולות לנגד עיני בנוגע להייפ שסובב חברות מסוימות, ושיוצר שני סוגי מעמדות, חברות סקסיות וכאלו שלא.
האחת, התקשורת הכלכלית היא בעצמה גוף מדיה שפועל חזק בזירה האינטרנטית ומפעיל בעצמו אתר חדשות. קל לה יותר להתחבר לעולמות תוכן שקרובים לעולמה. במובן הזה הרבה יותר קל לכתב כלכלי להבין מה עושה חברה כמו אינוביד או בוקסי.
השניה, היזמים של חברות שזוכות ליחס פחות חם ומחבק מהתקשרות אינם נוטים לבקש את אותה חשיפה. הם פחות מבינים בשיווק ויותר מתמקדים בפיתוח הטכנולוגיה. חשיפה עיתונאית פחות חשובה להם. יתכן שהם צודקים, יתכן שהם טועים, אבל זה המצב.
התוצאה היא שהתמונה שמצטיירת בפני הקורא שאינו מתעשיית ההיי-טק מעוותת ולא מייצגת. תעשיית ההיי-טק הישראלית כוללת 4,000 חברות. רובן לא זוכות לחשיפה תקשורת כי הן לא נחשבות למעניינות בעיני התקשורת הכלכלית, וגם בגלל שהתקשורת עצמה מושפעת מאקו-סיסטם של בלוגספירה שבעצמה מוטה טכנולוגית ואינטרנט. לכן, הסיקור של חברות האינטרנט מתבטא בחשיפת יתר שלא מייצג נאמנה את המציאות בשטח. אל נתפלא אם בפעם הבאה שחברה נמכרת ב-200 מיליון דולר מגיעה מעולם השבבים ולא מגזר האינטרנט הטרנדי.
מצד שני, אולי אי אפשר אחרת. אולי זה מוגזם לבקש מעיתון כלכלי לשכור בנוסף לעיתונאי אינטרנט גם עיתונאי שמומחה בננו-טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה או שבבים. יכול להיות שבמציאות הנוכחית זה לא משתלם כלכלית. מה שבטוח הוא שהתופעה הזו, שמאפיינת את כל העיתונים, לא תיעלם במהירה. כדאי לקוראים להיות מודעים לה. גם לעיתונאים כדאי.
כתיבת תגובה