הייפ מבלבל

קטגוריות:

כל מי שעוקב אחר סצינת הסטארט-אפים בישראל יודע שמדובר בסצינה פרועה ותוססת, בייחוד כאשר הזמנים הם טובים (בזמנים רעים כולם מורידים את הראש. ואז מתכופפים). ובכל זאת, ישנם סטארט-אפים שאנחנו, כצרכני מדיה, קוראים עליהם יותר, ישנם יזמים אליהם אנחנו נחשפים יותר. עיתונאי בתחום, שביקש להישאר בעילום שם, שלח אליי את הטקסט הבא לקטגוריית כתב/ת אורח/ת, ובו הוא מציג לדוגמה את הטיפול התקשורתי בשני סטארט-אפים, בוקסי ואינוביד, ומכה על חטא. הנה הטקסט לפניכם:

***

הייפ היא מילת סלנג שחדרה לתקשורת מלשון המילה Hype באנגלית – ומוגדרת במילון כפרסום מוגזם או מהומה תקשורתית.

בוקסי לדוגמה, שמפתחת תוכנת מדיה בקוד פתוח המאפשרת לצרוך תכנים מהרשת באמצעות חיבור המחשב הנייד לטלוויזיה, רוכבת היום על מגמה שרלוונטית לרבים מהצרכנים: איך להפוך את הטלוויזיה היבשה שמשדרת תכני מדיה מגופי מדיה טלוויזיוניים לטלוויזיה נושמת שכוללת תכני אינטרנט מתעדכנים. לחברה 850 אלף משתמשים ועשרות שיתופי פעולה. בין היתר עם נטפליקס, Current TV, פנדורה, דיג וחברות אחרות. התוכנה מאפשרת לגולשים גם להמליץ על תכנים ולהתחבר לרשתות חברתיות שונות, כגון פייסבוק וטוויטר. והיא גם זכתה בפרס בתערוכת CES לאחרונה.

כל זה נשמע יפה אבל והנה עוד שורה תחתונה שבדרך כלל ההייפ פוסח עליה: לחברה אין הכנסות ו-850 אלף משתמשים זה לא מספר שמעיד שהחברה חדרה ללב הקונצנזוס, שיצאה מביצת ניו-יורק וסיליקון ואלי למדינות כמו מרילנד ויוסטון.

לפני מספר שבועות פנה אלי יזם המפתח אפליקציה ושאל אותי שאלה פשוטה: "תגיד", הוא אמר לי "אני חייב לדעת: איך אני מקבל חשיפה כמו בוקסי?" לא ידעתי כל כך מה להשיב לו. בבוקסי עושים את הדברים נכון. יש להם מוצר שמובן על ידי משתמשים בניגוד לפיתוחים טכנולוגיים מעולם המוליכים למחצה או מכשור רפואי שמוכרים רק על ידי הקהילה המקצועית. כמו כן יש להם מנהל יחסי ציבור שנוהג לעדכן באופן שוטף את העיתונאים והבלוגרים שמסקרים את בוקסי. ועדיין, עם כל הכבוד, בוקסי זוכה לחשיפת יתר בתקשורת הכלכלית. ולפני שתמהרו לשגר טוקבק זועם – הנה אני מודה. גם אני אשם.

ישנה עוד חברה שזוכה ליחס חם בתקשורת הכלכלית והטכנולוגית: אינוביד והיזם שלה, טל חלוזין, שזכה בתואר היזם הצעיר ביותר של השנה של מגזין ביזנסוויק וקיבל כתבות וראיונות שהם לא בפרופורציה ליזמים מחברות אחרות פחות "סקסיות". אינוביד אגב היא חברה שפיתחה טכנולוגיה להטמעת פרסומות בתכני וידיאו באינטרנט באמצעות השתלת המותגים בתוכן עצמו, לא מוצר שאמור להקנות חשיפת יתר לעומת חברות סטארט-אפ אחרות. ברור לכולם שישנם לא מעט פיתוחים טכנולוגיים בתחום ביוטק, ננו-טכנולוגיה, תוכנה ארגונית, תקשורת ומוליכים למחצה שעשויים להשפיע ולשפר את האנושות יותר מאינוביד.

אז למה השתיים האלו זוכות לכל כך הרבה הייפ? שתי סיבות עולות לנגד עיני בנוגע להייפ שסובב חברות מסוימות, ושיוצר שני סוגי מעמדות, חברות סקסיות וכאלו שלא.

האחת, התקשורת הכלכלית היא בעצמה גוף מדיה שפועל חזק בזירה האינטרנטית ומפעיל בעצמו אתר חדשות. קל לה יותר להתחבר לעולמות תוכן שקרובים לעולמה. במובן הזה הרבה יותר קל לכתב כלכלי להבין מה עושה חברה כמו אינוביד או בוקסי.

השניה, היזמים של חברות שזוכות ליחס פחות חם ומחבק מהתקשרות אינם נוטים לבקש את אותה חשיפה. הם פחות מבינים בשיווק ויותר מתמקדים בפיתוח הטכנולוגיה. חשיפה עיתונאית פחות חשובה להם. יתכן שהם צודקים, יתכן שהם טועים, אבל זה המצב.

התוצאה היא שהתמונה שמצטיירת בפני הקורא שאינו מתעשיית ההיי-טק מעוותת ולא מייצגת. תעשיית ההיי-טק הישראלית כוללת 4,000 חברות. רובן לא זוכות לחשיפה תקשורת כי הן לא נחשבות למעניינות בעיני התקשורת הכלכלית, וגם בגלל שהתקשורת עצמה מושפעת מאקו-סיסטם של בלוגספירה שבעצמה מוטה טכנולוגית ואינטרנט. לכן, הסיקור של חברות האינטרנט מתבטא בחשיפת יתר שלא מייצג נאמנה את המציאות בשטח. אל נתפלא אם בפעם הבאה שחברה נמכרת ב-200 מיליון דולר מגיעה מעולם השבבים ולא מגזר האינטרנט הטרנדי.

מצד שני, אולי אי אפשר אחרת. אולי זה מוגזם לבקש מעיתון כלכלי לשכור בנוסף לעיתונאי אינטרנט גם עיתונאי שמומחה בננו-טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה או שבבים. יכול להיות שבמציאות הנוכחית זה לא משתלם כלכלית. מה שבטוח הוא שהתופעה הזו, שמאפיינת את כל העיתונים, לא תיעלם במהירה. כדאי לקוראים להיות מודעים לה. גם לעיתונאים כדאי.

תגובות

15 תגובות על “הייפ מבלבל”

  1. טוב זה לא חכמה, לבוקסי יש כבר 7 מיליון צפיות ביוטיוב http://www.youtube.com/watch?v=Yavx9yxTrsw

  2. אני חושב שמה שאתה אומר קורה בכל דבר שמסקרת העיתונות: הצעות חוק סקסיות יותר, למשל, מדווחות על ידי כתבי הכנסת; רכבים שכתבים מוזמנים לבדוק מקבלים יותר מקום בעיתון מאשר אלו שלא; ועוד ועוד.

    בסופו של דבר, עיתונאים הם בני אדם. אף אחד לא יכול לסקר כ-4000 סטארטאפים כשבכל יום אפילו אחוז אחד מהם (40) מכריז על השקעה או על מוצר חדש. אז מישהו יאבד סיקור ומישהו יקבל סיקור ובדרך כלל זה שיקבל סיקור הוא זה שרועש יותר.

    עולם כמנהגו נוהג.

  3. תחום האינטרנט מובן הרבה יותר לרוב האוכלוסיה מאשר פיתוחים אחרים.

    וגם בתחום הזה יש חלוקה, אתה בחיים לא תשמע על המחלוקת הרצינית שיש בהגדרת Cross-Origin Resource Sharing ב-HTML 5 שאמור להשפיע על הרבה מאד תהליכים ואפליקציות בכל האתרים כולל בוורדפרס ובמקומות אחרים. גם אם מדברים על HTML 5 בכלל, שעומד לעשות מהפכה אמיתית, מדברים עליו רק בהקשר של יוטיוב שהכניסה נגן ניסיוני שלו ולא בהקשר האמיתי שלו.

  4. יוסטון אינה מדינה אלא עיר בטקסס. המשפט "… יצאה מביצת ניו-יורק וסיליקון ואלי למדינות כמו מרילנד ויוסטון." די צורם.
    אשמח אם תתקנו אותו ותמחקו את התגובה.

  5. כמו עומר (2), אני מנסה להבין את הטענה ולא מצליח כל כך. באיזה תחום אחר התקשורת כן מכסה הכל ולא רק את הנושאים ה-"סקסיים"?

    אבל יתרה מכך, כמה מידע בדיוק קורא ממוצע אמור לספוג? 4,000 חברות היי-טק בישראל: לפי מה מוגדרת חברה כ-"היי-טק"? מה הן מפתחות כל הזמן שאמור לעניין את כולם? בשיא הרצינות…. איזה אירקציה לאומית אנחנו אמורים לקבל מזה שמפעל שבבים נמכר בהמון כסף ולא חברת אינטרנט (או להיפך)?

  6. חברות כמו בוקסי ואינוביד עושות משהו שהקורא יכול להבין, אולי לגעת ולמשש. אגב, בוקסי הודיעה על השקה מתוכננת של מערכת תשלומים והיא תתחיל למכור בקרוב מוצר חומרה, אז אני מניח שהיא תראה מהעניין כמה דינרים.
    יש חברות שנמכרות ב-200 מיליון דולר או פחות, אבל מעניינות רק כשהן נמכרות או מפטרות. כי ייצור שבבים לתקשורת זה לא סקסי, מערכת לאופטימיזציה של דאטה-בייס זה סינית לקורא הישראלי ווירטואליזציה היא תחום שלא מובן לו.
    לפעמים גם היזמים יבשושיים ובקושי פותחים את הפה, גם זה לא עוזר במיוחד.

  7. החגב עומד יציב

    דניאל(1)- זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו כששמעתי את השם של החברה. האינטרטנט משפיע לי על המוח בצורה קשה.
    ולגבי הטענה שזה המצב גם במגזרים אחרים בסיקור התקשורתי-.Two wrongs don't make a right. ויותר מכך זה בדיוק מה שטוען הפוסט- אילו היה בתקשורת הכלכלית סיקור מאוזן ולא הייפיסטי לא היה אמור לקרות מצב ששתי חברות מקבלות כל כך הרבה סיקור ללא הצדקה של ממש(מעבר להיותן "סקסיות", מה שזה לא אומר). נראה לי שהעיתונות הכלכלית צריכה להבין כמו שאר העיתונות שהנשק שלה נגד החינמון והאינטרנט הוא היכולת לברור את מה שחשוב באמת משטף המידע והספינים. כתבות יחצ"נות אני יכול לקבל בכל אתר כלכלי שהוא אבל לעומת זאת ניתוח וברירה של חשיבות ורלוונטיות יכול לעשות רק איש מקצוע רציני עם נסיון וקשרים, דבר שלרוב לעיתונות הזולה והאינטרנטית אין בכלל. אותו הדבר לגבי היכולת של עיתונאים להיות משוחררים כמה שיותר מאינטרסים ולחצים למיניהם. להגיד שמדובר בעניין לא כלכלי זה למעשה לגרום לעיתונות הכלכלית והעיתונות בכלל להביס את עצמה.
    נדמה לי שיהיה גם ראוי לעיתונאים שלא להניח במה הציבור שקורא את העיתונים הכלכליים מבין או לא, זה לא ספר בלוגיקה קוונטית, ויש אינטרס משותף גם לקוראים וגם לעיתון בהרחבת הידע.

  8. אהמ… לא שכחנו את גראג'גיקס?

    צביקה נטר וטל חלוזין באינוויד, בבוקסי יש את יובל טל. שלושתם הם מגרעין היוזמים של פעילות הגראג'.

    יובל, מאיפה *אתה* מכיר את החברה הללו?

    הלקח המרכזי שצריך לקחת, לדעתי, זה לא שאנשי הטכנולוגיה ישכרו איזה עיתונאי שיעזור להם עם יח"צ – אלא שאנשי הטכנולוגיה יזמו פעילויות שיהיו טבעיות עבורם לביצוע ומהנות עבורם ובנוסף זה יתרום לקהילה המקומית ויצור קשרים – מה שעוזר, בסופו של דבר, *גם* לתקשר עם העיתונות הטכנולוגית-כלכלית.

    לדעתי מבין היתרונות של הקמת הגראג' – הויזביליות בעיתונות של החברות הללו היא, יחסית, זניחה בחשיבות שלה בפיתוח החברות הללו, אבל זה כבר עניין אחר.

  9. הירנוט, זה לא ממש נכון שאין אפקט לעיתונות המקומית. כשיהיה לי מותר להתחיל לדבר על זה, אני אספר לך מקרה שבו העיתונות בארץ היתה מאוד משפיעה. מבטיח לחזור לפה ולספר.

  10. עומר:

    זה לא ממש נכון שאין אפקט לעיתונות המקומית

    לא טענתי שאין.

  11. הויזביליות בעיתונות של החברות הללו היא, יחסית, זניחה בחשיבות שלה.

    same same מבחינת הטיעון שלי 🙂

  12. ההייפ המוגזם בא לידי ביטוי גם במיני דירוגים שיוצאים פעם בשנה כגון זה של רד הרינג או אלו שמוזכרים כל ראש השנה בגליון מיוחד של 100 הX הגדולים.
    האם מישהו פעם בדק מה יוצא מהחברות שהגיעו לרשימות אלו בשנים עברו? האם הגעה לרשימה קשורה או מנבא איכשהו הצלחה כלכלית של החברה?

  13. יובל, עושה רושם שמישהו שתל לך זבל עם PDF שמכיל כנראה וירוס בפוטר של האתר. או שהמחשב שלי דפוק, אבל זה לא ממש סביר.

  14. האמת היא שבוקסי בעיתונות ובגלובוספירה האמריקאית כבר שנתיים, וזאת, בזכות שינוי שהצרכנים (ואנו בתוכם – על בסיס זה הקמנו את בוקסי) מובילים, ועליו בוקסי נותנת מענה – פחות צריכת תוכן בצורה לינארית, הרבה יותר צריכת תוכן מהאינטרנט. עם בוקסי, צריכת מדיה מקומית – תמונות, מוסיקה, וידאו – ומדיה מהאינטרנט, נהיית פשוטה ומתאימה לשימוש על מסך הטלויזיה.

    אני מאמין שהכתבים המקומיים רואים את הכתבות בחו"ל, וכן את שינוי ששוק המדיה המקומית עובר – מאקו, רשת, וכד', ומוצאים לנכון לתת לנו כיסוי.

    איני חושב שזה נובע מהיות "התקשורת הכלכלית גוף מדיה שפועל חזק בזירה האינטרנטית", אלא מכך שהכתבים עצמם צרכני מדיה וזה שינוי שהם מבינים – כצרכנים.

    ואיני מקבל, לפחות במקרה שלנו, גם את נקודתו השניה של הכותב – גם אנחנו לא ביקשנו את החשיפה, ולא התמקדנו בשווק. מי בכלל שמע על בוקסי בארץ בשנתיים הראשונות לקיומה? ובארה"ב – גייסנו סמנכ"ל שווק כי קיבלנו הרבה כיסוי, ולא להיפך.

    לגבי "עוד שורה תחתונה שההייפ פוסח עליה" של הכותב – נכון: יש לנו פחות ממיליון משתמשים ואפס הכנסות (פרט לזכייה גם ב-CES 2009 של פרס מהותי יותר מהשנה, שכלל 50 אלף דולר, מחציתם תרמנו לקהילת הקוד הפתוח. על זכיה זו לא פורסם בשום מקום בארץ). ואנו רחוקים מאוד מהקונסנזוס. אבל זה לא מנע מנציג וירג'יניה (הצמודה למרילנד, כן?) לשאול בשימוע בקונגרס על מיזוג הענק בין קומקאסט לאנ.בי.סי יוניברסל מדוע חברת בת של יוניברסל מתנגחת בבוקסי, ולקבל תשובה, איך לומר זאת, מעניינת. וזה נוגע לאותו שינוי עליו אני מדבר.

    הירנוט – נכון, יובל טל וכן רפאל מזרחי מהגראג' אצלנו. אין לזה קשר לכיסוי שבוקסי מקבלת.

  15. "יובל טל וכן רפאל מזרחי מהגראג' אצלנו. אין לזה קשר לכיסוי שבוקסי מקבלת."

    אוקי. מקבל את זה.

    התגובה המקורית שלי נוסחה בצורה גרועה. לא התכוונתי לאמר שבוקסי ידועה בגלל הגראג' – הטענה שלי היא שלגראג' היתה יותר השפעה על ההצלחה בעיתונות המקומית מלאסטרטגיות יח"צ שמתוארות בפוסט.

    הטענה הנוספת שלי היא שהגראג' עזר בדברים הרבה יותר חשובים מאשר "חשיפה עיתונאית" – כאשר רמזתי לגיוס כשרון – גם לבוקסי וגם לאינוויד.

    נו טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן