בטיחות בשול

אתמול שמעתי בגלי צה”ל את יעל דן מראיינת איזה מישהי מהמשטרה. היא ניסתה לברר איתה את העניין הזה של החובה להחזיק את האפודים הזרחניים האלו במכוניות.

אז השוטרת הסבירה לה: “זה בשביל הבטיחות בשול”
“שול?”, שאלה דן הנדהמת. “את מתכוונת שוליים”
“לא. שול. זה בעברית”, ענתה השוטרת.

נראה לי שהשוטרת יודעת על מה היא מדברת אבל פעם אחר פעם מדהים לראות כיצד גופים מקצועיים מכניסים את הז’רגון שלהם לתוך השפה. כך לדוגמה, השוטרים הכניסו את המילה “לפרסס” – יעני, תעשה פניית פרסה. “אדוני, הפרסוס בצומת הזה מנוגד לחוק”.
שלא לדבר על “עצמוני” של הרופאים.

משעשע.

21 מחשבות על “בטיחות בשול

  1. דווקא במקרה הזה השוטרת צודקת.
    שול עפ”י מילון אלקלעי (מילון עברי שלם, 1975), המילה “שול” היא קיצור לשוליים. מדובר בחידוש מודרני יחסית.

    לעומת זאת, יש הרבה מילים משטרתיות שמי ששומע אותם לראשונה בחייו, חושב שמשהו איתו לא בסדר.

    דוגמה: לשבל”ר = לקחת רכב לאל רשות (שבל”ר= שימוש ברכב ללא רשות). בעברית פשוטה: לגנוב רכב.

  2. אגב, התקנה החדשה הזאת עם האפוד הזוהר שחייב כל בעל רכב לשים עליו אם הוא עוצר בדרך ומטפל ברכבו, יצרה תופעה חדשה אצלנו בעכו:

    באיזורי מגורים אצלנו מתחילים לראות שכנים שיורדים לטפל ברכבם (מוסיפים מים, שמן, מחליפים גלגל, מנקים את הרכב), כשהם עושים זאת כשאפוד זוהר צהוב (ומגעיל) על גופיתם. מתברר שכמה שכנים פה בעכו חטפו קנסות או אזהרות מניידות שעברו בשכונה, רק בגלל העובדה שאותם בעלי רכב לא היו עם אפוד זוהר לגופם.

    מדהים…
    מחר יוציאו תקנה שמי שהולך לשפוך את הפח זבל, צריך ללבוש גם כן אפוד זוהר.

  3. [בעגה סוציולוגית] שיצור- ייצור מחדש (Reproduction).

    [בעגה משטרתית] שיצור – שיטור עם יצור (“רקפת, את לא מאמינה איזה שיצור היה לי אתמול בלילה.עשיתי משמרת עם חזי ונתתי לו דו”ח על מסריחות מופרזת”).

  4. ההשפעה החיובית של האפוד הזוהר שנהיה נפוץ וזול לרכישה היא שרוכבי אופניים רבים (בעיקר אנשים דלי אמצעים ולא רוכבים מקצועיים) החלו ללבוש אפו”ז בזמן שהם על הכביש והפכו בולטים בהרבה.

  5. זו אכן השפעה חיובית אך היא צדדית. אם זו היתה הבעיה מלכתחילה, היה ניתן לחוקק חוק שקשור לרוכבי אופניים. לא יותר עדיף?

  6. יש אנשים שזה מצחיק אותם. אותי לא. לא יאומן שמקיימים ישיבה שבה אפילו אדם אחד בחדר לא יודע מה זה אופנוע, שלא לדבר על לרכב. אפילו נציגת משרד התחבורה היא סתם פקידה ללא שום ידע. הייתי מצטט כמה פנינים ספציפיות מתוך הפרוטוקול אבל עזבו.
    אגב, הלמו – בחוק כתוב בפירוש שהאפוד הוא חובה בדרך שאינה עירונית. לפחות זה. כי עוד מעט אני אצטרך להסתובב עם האפוד כשאני הולך בלילה למטבח לשתות כוס חלב בגלל הצרבת שעשו לי חברי הועדה האידיוטים!!!

  7. WOW, לא ידעתי על החוק החדש (ד”א מה עושים תיירים). משום מה זה מזכיר לי את “עלילות פדהצור בקיצור”.
    אני חייב להודות שאני נפעם מכמויות הח* שאתם מוכנים לאכול מנבחרי הציבור:)

  8. להלמו: יצא לי לראות מהמרפסת שלי (בת”א, לא עכו) לפני כמה ימים מישהי שבודקת שמן-מים כשהאוטו חונה במקום חניה מסודר כשהאפוד עליה.
    חשבתי שהעניין מגוחך לחלוטין עד שקראתי על השוטרים המקסימים בעכו.

  9. לול… אני אשכרה מבזבז זמן על “משחק מכור” כשיש פרוטוקולים של ועדת הכלכלה…

    את המינוח “שול” שמעתי לראשונה (ולאחרונה) בקורס נהיגה מונעת ושם אמרו שזה היחיד של “שוליים”.

    הלמו, תודה שאתה אוהב שוטרים. אחרת לא היית גר בעכו.

  10. הבעיה שהעברית של השוטרים פשוט משובשת. מכיון ששולים הם דבר לא בר מניה אין להם צורת יחיד (כמו מים למשל).
    השטרים גם ממשיכים עם מידעים (צורת רבים של מידע דבר נוסף אשר אינו בר מניה) בעברית תקנית צריך לדבר על ידיעה וידיעות.

  11. “מידעים” זה בהחלט נשמע גרוע כמו “אינפורמציות”. אבל גם הרבה חוטאים כשהם אומרים DATA ולמעשה מתכוונים לפיסת מידע. DATUM זה פיסת מידע ו-DATA זה מידע (ולחילופין – מידעים)

  12. אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך לעבור פעם חקירת משטרה, רק כדי להתמוגג מהדו”ח העילג ורצוף השגיאות שרוב השוטרים מחברים. חקירה זה אמנם דבר לא נעים – אבל הרגשת ההתנשאות עליהם מפצה על זה.
    נכון, הלמו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: