בחילהמחשבתית

הפרסומת החדשה של מפעל הפיס, 50 שנה, 50 מיליון (או משהו כזה) מעוררת בחילהמחשבתית. מדוע? היא מעוררת מחשבה כיוון שיש לה Claim, יש לה תיזה, יש לה טיעון באשר לחיים שלנו, לתרבות שלנו.
בפרסומת, במידה ומישהו לא ראה, מופיעות דמויות מפרסומות אחרות: האפרו-האמריקאי (פה יש פוליטיקלי קורקט! זה ברור?!) החמוד מהפרסומת של הקפה או משהו כזה, האפרו-אמריקאית מאותגרת המשקל (ברור?!) מהפרסומת לדנונה או משהו בסגנון, ג.יפית מהפרסומת ל-ג.יפית, תקע-שקע ונקע מחברת החשמל, מר עולם מהפרסומת על ההוא שאוכל משהו בלילה ומתעורר כמו מר עולם, זאתי הפלולה מהפרסומת של פלאפון וכן הלאה. כולם שרים שיר בסגנון – ואם אני זוכר נכון גם לפי המנגינה של – We are the world.
וכאן מגיעה הטענה של הפרסומת. זו לא פרסומת – זו מטא-פרסומת, זו פרסומת-על. זו פרסומת שלוקחת את הדמויות מפרסומות אחרות ומגייסות אותן לטובת פרסומת, מה שהופך את הפרסומת לפרסומת חשובה במיוחד. הטענה היא שדמויות הפלקט מהפרסומות הן גיבורי התרבות שלנו ולכן כינוסם בשיר הלל למען מפעל הפיס הוא לפחות Live8 בזעיר-אנפין.
זו כמובן טענה מבחילה אך מעוררת מחשבה כיוון שהיא מבקשת לומר משהו עלינו. מה ששוב מעורר בחילה. בקיצור, להשתדל לא לאכול לפני שצופים בפרסומת הזו. למרבה השמחה כל ההכנסות של "ההגרלה" ילכו לטובת החינוך במדינה – או לתשלום ארנונה – או לתשלום משכורות. מה שיבוא קודם.

8 מחשבות על “בחילהמחשבתית

  1. שיתוף הפעולה הזה הגניב את המפרסמים המסחריים דרך פירצה אל הערוץ הראשון, שכן רק מפעל הפיס יכול לפרסם שם. למעשה אפשר להתייחס לפרסומת הזאת כאל "פרשת הסוס הטרויאני של הפרסום ברשות השידור".

  2. נדמה לי שהשיר הוא פרפראזה על "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית" וזו הזנייה של מטען אסוציאטיבי שאנשים צעירים, למשל, לא יזכו כבר להכיר. הם ישייכו תמיד את הנעימה הזו לכסף.
    תמהתי על יוצרי השיר המקורי שבעבור כסף נתנו זכויות והסכמה להזנות את יצירתם (מצד שני מי אני לשפוט ומה ידוע לי על מצבם הכלכלי בחברה שאוצרות תרבות מוזיקליים שווים רק כרינגטונים).

    וזה מה שקורה לכל מיני נכסי צאן ברזל תרבותיים. שאחד אחד בתורם נעלמים בבועות של משקאות מוגזים ומוצרי צריכה מותגיים. כואב.

  3. צודקת מסכיתה. זה אכן "לקום מחר בבוקר (עם 50 מיליון)" ולא we are the world. אני מחכה ליום שבו תהיה פרסומת לקונדומים שתשתמש ב"התקווה". למה לא בעצם?

  4. הדבר היחידי שזה אומר, זה שמפעל הפיס שוב ידחפו לנו את הבאנרים הצעקניים שלהם (שמופעלים ב-mouse over כמובן) בכל חור ברשת הישראלית.

    50 שנה ואתם עדיין ממלאים לוטו? לכו לעבוד כבר!

  5. "החגיגה נגמרת" של נעמי שמר ז"ל ששירה
    "יש לי יום יום חג " שימש בפרסומת לבוילר
    כ"יש לי יום יום חם" עוד בחייה.
    מוזר אבל אני מניח שהיא אישרה את הראשון
    ומשפחתה את השני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: