במסגרת ההכנות למעבר הדירה החלטתי שהגיע הזמן להחליף את שני השלטים-רחוקים של שני הממירים שיש לי בבית. האחד שלט-רחוק אשר שולט בממיר מסוג "הוט מג'יק", השני שלט-רחוק לממיר רגיל.
למרות שהשלט-רחוק הוא חלק מציוד הקצה שמספקת חברת הכבלים (בדומה לממיר), היא אינה מחליפה אותו אלא בתשלום כאשר הוא מתקלקל (בניגוד לממיר, אותו היא מחליפה ללא תשלום במקרה של תקלה). כדי להחליף שלט-רחוק בלתי תקין יש לגשת לאחד מסניפי הדואר ולשלם 50 שקלים לחתיכת פלסטיק או לגשת לאחת מעמדות השירות של הוט הפזורים בקניונים ברחבי הארץ ולשלם 40 שקלים לשלט.
כיוון שיש לי ממיר "הוט מג'יק" שיש בו פונקציות נוספות (הקלטה, הקפאה וכדומה) נכנסתי לאתר האינטרנט של הוט כדי לברר האם בסניף הדואר באזור מגוריי יש את השלט המתאים. האתר פסק: כן! לא הסתפקתי בכך. התקשרתי למוקד התמיכה הטכנית של הוט כדי לברר באופן ודאי. המתנתי דקות ארוכות על הקו ובסוף ההמתנה נאמר לי על ידי איש התמיכה: כן! גש להחליף!
הלכתי לדואר. עמדתי בתור חצי שעה והחלפתי שני שלטים ישנים, חצי מתפרקים ומודבקים בסלוטייפ, בשני שלטים חדשים ונפרדתי מ-100 שקלים.
הגעתי הביתה ולא הצלחתי לשכנע את השלט-רחוק המפעיל את ההוט מג'יק לתקשר עם הטלוויזיה. חייגתי למוקד התמיכה הטכנית של הוט. המתנתי דקות ארוכות על הקו. בסופו של דבר איש התמיכה סייע לי להתגבר על הבעיה.
"ואיך אני מפעיל את המג'יק", שאלתי לסיום.
"המממ, השלט הזה לא תומך במג'יק", ענה.
"סליחה?"
"לא תומך"
"מה זאת אומרת לא תומך? אני ביררתי אתכם, אמרתם לי שתומך".
"לא תומך. אתה צריך שלט מסוג מידימקס סלקט ולך יש שלט מסוג אחר".
"אני לא יודע איך אתם קוראים לשלטים שלכם", עניתי. "התקשרתי לברר האם יש בסניף הדואר את השלט שאני זקוק לו. אמרו לי שכן. הלכתי וביקשתי שלט. נתנו לי שלט. עכשיו אתה אומר לי שהוא לא מתאים?"
"כן. לא מתאים".
"נו באמת!"
"אתה יכול לנסוע לקניון בחדרה יחליפו לך אותו".
"אדוני", אמרתי לו "אני יודע שזה לא נראה ככה אבל יש לי עוד כמה דברים לעשות בחיים. אני לא עובד בלהחליף שלטים-רחוקים. אני לא גר בחדרה וממילא הטעות היא שלכם ולא שלי – אני ביררתי איתכם!".
"אז אתה יכול לנסוע לחדרה ויש לך זיכוי שבעה ימים. יש לך שבוע להחליף את השלט".
"כן? ומה בינתיים? אני רוצה להקליט את המונדיאל. איך בדיוק?".
"המממ, אתה לא יכול".
"you dont say!".
"אז אתה יכול לנסוע לחדרה ולהחליף את השלט".
"זה לא מקובל עליי. הטעות היא לא שלי. אני התקשרתי, אני ביררתי, אתם הטעתם אותי".
"אנחנו נזכה אותך על השלט".
"באמת תודה רבה".
"אני יכול לשלוח לך דואר שליחים והם יביאו לך את השלט המתאים".
"מצוין. תוך כמה זמן הוא פה?"
"שלושה ימים".
בשלב הזה נפרדתי לשלום מהנציג ודהרתי לדואר. תפסתי את מנהל הסניף רגע אחרי שהוא סגר את הדלת. נפנפתי לו בשלט החדש והסברתי לו דרך דלת הזכוכית שאני רוצה את השלט הישן שלי בחזרה.
"וואי, איזה בלגאן עשית לי. איך אני מזכה אותך עכשיו?".
"עזוב, הוט יזכו אותי. רק תן לי את השלט הישן שלי".
"טוב, בוא מסביב".
החלפנו שלטים.
עכשיו אני צריך למצוא את הזמן (עוד השבוע, כן?) לנסוע לחדרה כדי להחליף שלט-רחוק.
אין ספק שהוט נמצאת בתחרות; תחרות החברה העסקית בעלת השירות הגרוע ביותר בישראל.
היא עוד תנצח.
כתיבת תגובה