מה עושה ה"דואר" לזוגיות שלנו?

קטגוריות: , ,

לונדון סטאר, ספטמבר 1810, מהדורת סוף השבוע.

בחודשים האחרונים הרחיב הדואר המלכותי את שירותיו. באמצעות טכנולוגיית העתיד ששדרגה את פרסות הסוס, מצליח דואר הממלכה להגיע לכל אזרח, להעביר מכתבים במהירות ובאמינות. אבל הטכנולוגיה החדשה טומנת בחובה סכנות. בתקופה האחרונה גברים וגם נשים מצאו לעצמם מכרים באמצעות מדור "חברים למכתבים" המתפרסם בעיתון זה, אנשים איתם הם מתכתבים בסתר. השילוב של נוצה, דיו, נייר ומעטפה הוביל לעשרות מקרים בהם בני הזוג נפרדו. מדובר בתופעה.

"אם פעם בגידה היתה שגבר ואישה צריכים להיכנס למיטה, או שיתפסו אותם מתנשקים איפשהו, או יד ביד מטיילים, אז היום, שיש לך יכולת לשלוח מכתבים ל-200 נשים, אז אתה בסטאטוס של בגידה", כך אומר צ'ארלס (שם בדוי) אשר נפרד מאשתו לאחר שניהל מערכת יחסים באמצעות הדואר המלכותי.

היום כדי לקרוא למישהו "חבר" לא צריך שהוא יהיה איתך בבית הלורדים, לקרוא למישהי "חברה" אפשר גם בלי שמדדת איתה מחוך. עולם "הדואר" משנה סדרים חברתיים, מניב קשרים מסוג חדש, אבל לצד כל אלה הוא גם מביא לקריסת מערכות, מערכות יחסים.

"ככל שחיי הנוצה האלה, הופכים להיות יותר יותר מרגשים, כך החיים בבית נראים ונחווים כיותר ויותר אפרוריים", אומרת ליידי ג'יין אנדרסן, המספקת עצות פח לאצילי הממלכה בענייני יחסים בין-אישיים.

"אנשים חוזרים הביתה מיום עבודה, חולפים על בני זוגם ובסערה מתיישבים לכתוב מכתב ומתחילים לספר את כל מה שהם עשו במשך היום. זה לכשעצמו סוג של בעיה. למה שלא תבוא תספר לי, למה אתה הולך לשפוך הכל על הנייר, לפני שאתה מספר לי מה קרה לך היום", שואל הדוכס אדוארד תומפסון.

"זה מחליף את מפגשי התה של פעם. זאת הזדמנות להכיר אנשים, קל מאוד להכיר אנשים, אפשר גם להתחזות בקלות ולהציג את עצמך כרווק או חתול או כל דבר אחר וזה מאוד נגיש, נגיש גם 24 שעות", אמר הבאריסטר פול מק'ינזי, אשר ייצג את לורד ג'ון סיינט השלישי בגירושיו האחרונים לאחר שגילה שאשתו מקבלת מכתבים מגבר זר המתגורר, לא עלינו, בליברפול.

הלן (שם בדוי) ממרכז לונדון, גילתה שבן זוגה בעשר השנים האחרונות, מנהל רומן אינטנסיבי דרך הדואר המלכותי, והצליח לעשות את זה על אף שלבני הזוג היה תא דואר משותף בביתם. "זה הצריך פשוט טיפה תחכום", היא אומרת. "לדאוג לכוון את התרנגולת לשעות הנכונות והמתאימות לו, לוודא שאני ישנה מספיק עמוק, ולעשות מה שעולה על רוחו – לכתוב מכתבים".

"זה מאוד קל כי אפשר לשבת בבית ותחת אפו של בן הזוג לשבת עם דף נייר ולנהל וליצור קשרים אישיים ואפילו קשרים רומנטיים. לא צריך לצאת החוצה!", אומרת בזעזוע ליידי קת'רין רו אשר נתקלה במספר אנשים שלא יצאו החוצה מהבית.

אז מהי בגידה, מהי חברות? הטכנולוגיה של המכתב גורמת לתבניות הקשר של פעם להיטשטש לגמרי ולפני הכול, לחוויות השיתוף המשפחתי כמו הישיבה סביב האח בבית ומסיבות הסלון, להיעלם כמו בועות סבון.

מערכת היחסים בין צ'ארלס ואשתו הדרדרה בשנים האחרונות, יום אחד היא גילתה שהוא מתכתב באמצעות הדואר המלכותי עם מכרה, שגרה, לא עלינו, בנוריץ', ובני הזוג שחיו יחד עשרים שנה נפרדו. "היה לי לאן לברוח. היה לי נוח לברוח למכתבים, ללא ספק", מודה צ'ארלס.

"כאשר החבר או החברה שלך לעט הופכים להיות אלה שלהם אתה מספר את כל הדברים ומגלה את עצמך במקום לגלות לאשתך או לבעלך ובדרך הזאת להעצים ולהעמיק את היחסים שלכם, וכמובן שהכל נעשה חסוי, או אז ההגדרה של 'בגידה' היא המתאימה", מציינת ליידי אנדרסן.

אבל זה יכול לקרות גם שלכאורה אין שום חסך. "יחסי הנישואין שלך יכולים להיות מאוד מוצלחים ואפילו מאוד טובים", מסבירה ליידי אנדרסן בידענות "ואם את מגלה את העולם הזה של היחסים במכתבים את עשויה למצוא את עצמך נכנסת חודרת יותר ויותר פנימה למרות שמערכת היחסים בחלקה אפילו מערכת יחסים טובה ומספקת מכל כיוון אחר". לדבריה, "כך נבנות מערכות יחסים שלמות עם אשה דרך המכתבים, שהופכת להיות האישה השניה האולטימטיבית לאותו בעל שמתכתב או עושה איתה קשר. היא לא מבקרת, היא לא דורשת שהוא יוציא החוצה את המצורעים, היא לא דורשת שהוא ייקח את הילדים, היא תמיד זמינה, היא תמיד מוכנה, היא תמיד מעניינת, היא תמיד מאתגרת, היא תמיד יכולה להיות מרגשת או כמו שאמר לי מישהו שאני לא רוצה לנקוב בשמו (פיליפ דונדלסון) 'היא מוכנה לעשות כל מה שאשתי לא מוכנה לעשות איתי במיטה'. אמנם זו מיטה טקסטואלית אבל ברור לו שיום אחד היא תהפוך להיות מיטה אמיתית. נבלה הפיליפ הזה".

אנדרסון טוענת כי "זה אתגר מאוד רציני, למערכות נישואין וזוגיות. מאוד רציני. בעיקר בגלל האופי הזחלני שלו אל תוך היחסים. זאת אומרת את יכולה לנהל מערכות יחסים באמצעות מכתבים, אחת או שתיים או יותר, באמצעות הדואר המלכותי. שנים!".

ועדיין המכתבים שמשתלטים הם רק טכנולוגיה. אפשר להשתמש בהם, אפשר לוותר, אפשר בתבונה או שלא. אבל מומלץ להיזהר. הבגידה מקופלת בתוך המעטפה.

* לכתבה נוספת בסדרה: "מה עושה הפייסבוק לזוגיות שלנו?", חדשות ערוץ 2, ספטמבר 2010, מהדורת סוף השבוע.

תגובות

26 תגובות על “מה עושה ה"דואר" לזוגיות שלנו?”

  1. לפעמים סאטירה היא דבר קל וברור מדי. שמח שזה אתה שכתבת את זה.

  2. לודיטים, הם בכל מקום (וזמן).

  3. לא יכולתי לנסח את זה טוב ממך. הוצאת לי את הפילים מהמה…
    אני ממש מרגיש צדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים.

  4. יובל,
    תגובה הולמת, חכמה, מבריקה!
    תודה!

    אבל… הסיכוי שמישהו מזכייניות הטלוויזיה (ושאר גורמי המדיה) יפנים את המסר הוא אפסי… כל זמן שיושבים שם אנשים שהינם בין בינוניים ברמתם השכלית לבין תאווי השחרת האינטרנט הסיכוי להביא לשינוי אינו גבוה מגובה ה-IQ של החכם מהמכללה למינהל שחשף את טפשוטו ובורותו ברבים.

  5. הדבר היחיד שחסר בתחקיר החשוב הזה הוא ראיון עם ד"ר יובל דרור, מומחה למדיה פפירוסית, שיסביר את הסכנות שבשימוש לא מבוקר בנייר.

  6. מרטין בובר כבר כתב שלא יתכנו יחסים בין איש לזולת דרך הדיקטפון

  7. גרמופונים מעבירים בי הרהורי חטא.

  8. […] זה משהו שיכול ליצור כותרת מעניינת, אבל נו באמת! כפי שיובל דרור ניסח את זה – הכתבה היתה יכולה לעבוד באותה יעילות (תרגום: לא […]

  9. אני מציע לחזור לכתוב על סלעים. כך אם בני זוג ירצו לבגוד הם יצטרכו להפגין מחויבות וגם לרדת במשקל.

  10. רשמתי בחדר 404 ואז ראיתי שזה פוסט שלך, אז ארשום גם כאן:

    נסיון חביב לסאטירה – אבל מפספס את הנקודה.
    ההקבלה היא חלקית. הדואר בסופו של דבר אילץ מרווח זמן בין מכתב למכתב, והעלויות הכרוכות בשליחת מכתבים הקטינו את כמות המכתבים. האופי שלו הוא אחר – קשה לי לדמיין התמכרות לכתיבת מכתבים אל תוך הלילה תוך הזנחת הזוגיות. זה דימוי קצת מאולץ.
    ברור שמערכות יחסים התקיימו במכתבים ולפעמים הם שימשו כמערכות יחסים והתאהבויות אלטרנטיביות לזוגיות הקיימת. אבל מה שמדברים עליו הוא על הקלות של ההתקשרות, הזמינות, העומק והגיוון. וזה מידע שחשוב לדבר עליו ולהבין אותו. כמו למשל – למה אנשים בפייסבוק נראים יותר מעניינים מאנשים שנמצאים מתחת לאף שלך – זה רק נראה ככה, וחשוב לזכור ולהבין את זה.
    הקיצר – שלוש בסולם קישון על הסאטירה.

  11. יואב, אם היית חי בתקופה הויקטוריאנית היית יודע עד כמה חלופת מכתבים יכולה להיות סוערת ורגשית, עד כמה אנשים חיו את המכתבים האלוחיכו למכתבים האלו והתאהבו דרך המכתבים האלו. אמנם הקצב היה אחר אבל כל קצב החיים היה אחר לפני 200-250 שנה לא רק אמצעי התקשורת. ההקבלה קולעת ומדויקת והעובדה שאתה לא מבין את זה רק חושפת את בורותך.
    הקיצור – שלוש בסולם ידיעת ההיסטוריה.

  12. דן, שלוש בסולם הבנת הנקרא. ההנחה שלך שאני בור בתחום הזה מראה שלא ממש קראת את מה שרשמתי. שים לב שרשמתי "ברור שמערכות יחסים התקיימו במכתבים ולפעמים הם שימשו כמערכות יחסים והתאהבויות אלטרנטיביות לזוגיות הקיימת", אז הטרוניה שלך לא רלבנטית.
    בנוסף רשמתי: "אבל מה שמדברים עליו הוא על הקלות של ההתקשרות, הזמינות, העומק והגיוון. וזה מידע שחשוב לדבר עליו ולהבין אותו. כמו למשל – למה אנשים בפייסבוק נראים יותר מעניינים מאנשים שנמצאים מתחת לאף שלך – זה רק נראה ככה, וחשוב לזכור ולהבין את זה."
    ותודה שקראת את דברי מהתחלה עד הסוף.

  13. יואב, התשובה שלך בנאלית כמו הכתבה שיובל הפנה אליה. אנשים ב"פייסבוק" לא נראים יותר מעניינים מאנשים שנמצאים מתחת לאף שלך מאשר אנשים שחיו בתקופת רומא העתיקה שנפגשו עם נשים בכיכר העיר והן נראו להן יותר מעניינות מאשר הנשים שלהן בבית. ההיטפלות לפייסבוק מטופשת כמו הטענה שלך שיש כאן איזה חידוש עולמי שפייסבוק הכניסה לעולם הבגידות.
    ותודה לך על הדעה הכי שמרנית ומאובנת בעולם.

  14. דן, כנראה שקשה לך להגיב בלי התקפה אישית. אני מניח שגם זה היה קיים בתקופה הויקטוריאנית – מכתבים קטנים של טוקבקים שהרשו לאנשים לקרוא לאחרים "בורים", "שמרנים ומאובנים", ו"מטופשים", באנונימיות מוחלטת ופחדנית. לא ידוע שלי על דבר כזה, אבל מצד שני אני לא מבין כמוך בתקופה הויקטוריאנית.
    ולענייננו:
    הכתבה נראית ברובה כמו סאטירה על עצמה ("הרשתות החברתיות גורמות לקריסת מערכות יחסים!!" או גבר מטושטש למניעת זיהוי מודיע שהוא בגד באשתו כי היו לו 200 חברים בפייסבוק…) אבל יש שם גם דברים נכונים שאפשר לברור מתוך כל הזבל. כמו הבעיה של בני זוג שהולכים ושופכים את הלב שלהם מול לחבריהם בפייסבוק לפני ששופכים אותו מול בן הזוג. זה קל, זה זמין, זה עדיין סוג של אנונימיות ואין את העומק הרגשי ה"מעיק" שיש במערכת הזוגית. התוצאה היא התרחקות.
    וה"סאטירה" הזו על לונדון 1810 מתעלמת מהמימד ההתמכרותי שיש לרשתות חברתיות ושלא היה קיים במכתבים רגילים.
    אתם מתעלמים פה מכך שזה באמת משהו אחר. לא רע (כמו שמציגים בכתבה) ולא טוב – אבל אחר, וההשפעה שלו שונה ממכתבים במאה ה-19.

  15. ביקורתיות קצת מוגזמת, לדעתי, כמו גם השימוש בדוגמא של הדואר, שהיא מופרכת אפילו כדוגמא צינית.

    בכל אופן, הכתבה בהחלט מחדשת הרבה פחות מכפי שהיא מנסה להציג: היכולות של האינטרנט לשמש כפלטפורמה יעילה לבגידות ויחסים מחוץ לזוגיות, קיימת מזה כמה שנים טובות, עוד מימי הצ'טים, הפורומים והרשתות החברתיות ה"עתיקות" (אודיגו, כמדומני).

    ה"חידוש" שהכתבה יכלה, אולי, להציג זה היכולות של הרשתות החברתיות המודרניות (פייסבוק בתור שם ג'נרי לרשתות חברתיות, כמו שהתייחסו לזה המרואיינים) ליחסים כנ"ל. וגם זה כבר לא כל כך חדש ואולי, לא כל כך משמעותי יחסית למה שכבר היה.

    אבל, אפרופו הפוסט הקודם, ניסיון לייצר כותרות סנסציוניות מכלום (כמעט) זו כבר תופעה נפוצה בעיתונות / טלויזיה של העידן הזה, בגלל התחרות העזה וכו'.

    כמו גם הנסיון לייצר, בבלוגים, פוסטים פרובוקטיביים…

  16. יובל, לפעמים אתה מדהים אותי ביכולת המופלאה שלך למשוך לבלוג שלך חבורה של קרציות שכל מה שיש להם זה ערימה של טענות. כותבים באופן אנונימי, אין להם בלוג משל עצמם וכל מה שהם עושים זה מצקצקים. יוווו תנוחו כבר.

  17. fake יואב מ.

    רשמתי את התגובה על פתק במקרר ואז ראיתי שרק אני יכול לקרוא את זה, אז ארשום גם כאן:

    ההקבלה היא חלקית. במכתב שנשלח בדואר כותבים בעט, ובאינטרנט בכלל לא משתמשים בעט, אלא מקלידים במקלדת. בנוסף, מכתב שמים במעטפה ומדביקים עליה בול, ובפייסבוק לא צריך בולים בכלל – כך שתסלח לי, אבל זה דימוי קצת מאולץ.
    ברור שמערכות יחסים התקיימו גם במכתבים – אבל שם אי אפשר לתייג אנשים או להחליף תמונות פרופיל או לשחק בפארמוויל או לשים אפליקציות מפגרות. במכתבים אפשר רק לכתוב. אפשר גם לצרף תמונה או להזליף מעט בושם או לגזור שערה, אבל צריך לבדוק לבדוק שזה לא מוסיף משקל למכתב, כי אז צריך להוסיף עוד בול. ולכן ברור שמכתבים בכלל לא דומים לפייסבוק – זה רק נראה ככה, וחשוב לזכור ולהבין את זה.

  18. פייק יואב: לול!

  19. ירון (המקורי)

    אני אוהב לקרוא על תקופת השומר. אחד הדברים שמיד בולטים לעין שהם היו הרבה יותר "פתוחים" מהיום, וכל זאת בלי מסנג'ר. רק לקרוא על מעללי משפחת אהרונסון (שרה ואלכסנדר לדוגמה) ולהבין שכנראה זה לא ממש קשור לטכנולוגיה.

  20. אמיר דולב

    קראתי וצחקתי.
    מאוד אהבתי.
    את ההפניה לפוסט הזה קיבלתי באחת התגובות לטור שלי שעוסק באותו עניין, אבל בצורה פחות הומוריסטית משלך:
    http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaagtu

  21. אפשר בבקשה לבנות איזה מנגנון שיחסום תגובות של אנשים שלא מכירים את ההבדל בין "רשמתי" ל"כתבתי"?

    בתודה מראש, הבלונדינית

  22. FAKE יואב מ. אני מעריץ סודי שלך…בעצם לא סודי רשמתי את זה גם על פתק במקרר של יואב מ.

  23. אחת שקמה לא טוב הבקר

    עד לפני חודש היו לי בעל אהוב, שני ילדים שמחים יחסית, שתי חתולות מופרעות ועציצים. לפני חודש התברר לי שבעלי בגד בי עם המוני נשים במשך שנים רבות. אושיית פייסבוק, ג'ימייל, קפה דה מרקר. אז זה כמו ביצה ותרנגולת כזה? קודם הוא טיפוס חרא או קודם יש טכנולוגיה שמאפשרת את זה? לא יודעת. כולם כאן כל כך שנונים, חריפים, מהירים. שום פוסט לא עוזר לך כשהלב שלך נשבר והחיים שלך מתפוצצים.
    אין לדעת.

  24. בולשיט! בולשיט! בולשיט! מי שרוצה לבגוד בוגד.מניסיון(לצערי)(בשם כל הניבגדים)

  25. השר שלום שימחון

    אפשר בבקשה לינק למקור באנגלית? תודה מראש.

  26. בסופו של דבר מי שרוצה לבגוד בוגד כאמור.
    ואם הוא רוצה לבגוד ולא מצליח בגלל מגבלה טכנולוגית – זה לא הרבה יותר טוב, רק מתכון לחיים מלאי תסכול ומרירות.
    באותה מידה אפשר לתלות בהמצאת המכונית את העלייה בבגידות כי זה הקל על אנשים לנסוע למוטלים זולים מחוץ לעיר. או משהו בסגנון הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן