לא קשה לאפיין את התגובות שקיבלתי כאשר דיברתי עם אנשים על ההחלטה של זקי רכיב למנות את אבי משולם לעורך הראשי של "מעריב": הן נעו בין תדהמה לשוק מוחלט. רק אחרי ששוחחתי עם כמה אנשים, חלקם בכירים ומנוסים בתעשיית העיתונות המודפסת, וניסיתי להבין בעצמי את המינוי, הצלחתי, כך אני מאמין, לפענח מה עומד מאחוריו. כתבתי על כך כאן, בטקסט שפורסם ב"העין השביעית".
ועדיין, נראה לי שבפני רכיב ומשולם ניצבות לא מעט בעיות. הנה רק שתיים מהן.
הבעיה הראשונה היא הטענה של רכיב, כפי שדיווח עליה "גלובס", לפיה "הבעיה של 'מעריב' היא לא בתוכן". את הדברים האלו, מדווח "גלובס", אמר בעל הבית החדש של העיתון לעורכים בעיתון, רגע אחרי שמינה את משולם. אני טוען שזו בעיה כי מי שסבור של"מעריב" אין בעיה של תוכן לא קרא את "מעריב" בשנים האחרונות ולא מחובר למה שאנשים חושבים על "מעריב". הוא מתפעל ממערכת החדשות, משורת המגזינים, ממאות האנשים העובדים, ולא בוחן את התוצר הסופי שהיא בינונית ברוב הימים. בגזרת איכות התוכן ל"מעריב" יש בעיה קשה, או כמו שאמר לי אחד האנשים שאיתם דיברתי "כבר הרבה מאוד שנים ש'מעריב' הוא גרסה חיוורת של 'ידיעות אחרונות' והבעיה שלו היא שכבר יש גרסה חיוורת ל'ידיעות אחרונות' והיא הרבה יותר מצליחה. קוראים לה 'ישראל היום'".
לכן, כאשר רכיב אומר לעורכי העיתון שלעיתון אין בעיה של תוכן, הוא בעצם טוען שהבעיה היחידה של העיתון היא האריזה שלו. מכאן, שאם רק נארוז את התוכן דיגיטלית, אנשים יבואו. זה השלב שבו אני מתחיל להיות מודאג. אני חושב שרוב האנשים (אף פעם אי אפשר לדבר במונחים של כל האנשים בהקשר הזה) שהעדיפו שלא לצרוך שעמום, תוכן ירוד ולעתים תת-רמה חשוכה של ממש (מישהו אמר מנחם בן?), לא יתחילו לצרוך אותו רק מכיוון שהוא מגיע בפורמט דיגיטלי. עיתון הוא שילוב של תוכן ואריזה ומי שהחליט שאין בעיה עם התוכן, יישאר בסופו של דבר רק עם אריזה ומלהיבה ככל שהיא, היא רק אריזה.
הבעיה השניה קשורה לשאלה מי ירצה לעבוד בצמוד לאבי משולם. אני רוצה להבהיר: אני לא מכיר את משולם, לא פגשתי בו בימי חיי ולא החלפתי איתו מילה. יתכן שהוא אדם מבריק בצורה יוצאת דופן. אבל נכון לעכשיו הוא חידה, חידה צעירה, חידה שעוד לא הוכיחה את עצמה ובעיקר חידה שלא עבדה יום אחד בחייה בעיתון. איזה מסר מעביר המינוי שלו בתוך הארגון פנימה (אני מנסה לדמיין את עצמי עובד ב"ידיעות אחרונות" ומספרים לי שאבי משולם עומד להיות עורך העיתון – מה הייתי חושב על מקום העבודה שלי, על בעליו של העיתון?), ואיזה מסר הוא מעביר החוצה? האם זה מסוג המינויים שיגרום לאנשים מוכשרים לומר לעצמם: עכשיו אני רוצה לעבוד ב"מעריב"? אני באמת לא יודע. אם התשובה על כך היא שלילית, טוב שרכיב חושב שאין בעיית תוכן בעיתון שכן ממילא הוא לא יצליח למשוך אנשי תוכן מעולים מבחוץ.
ויש גם חדשות טובות: זה עניין של זמן קצר, יחסית, עד שנקבל תשובה האם רכיב ומשולם הצליחו להתגבר על שתי הבעיות האלו והאם בכלל מדובר בבעיות.
ומילה אחת ליואב צור, העורך היוצא של "מעריב", אשר הצליח תוך שנה וחצי להשמיד כל ערך שעוד נותר בעיתון, שהפך את "מעריב", עיתון בעל עבר מפואר, לסמרטוט רצפה, תוך שהוא מגרד שיאי שפל חדשים בכל הקשור לסוג התכנים שפורסמו בו: היזהר שלא לקבל מכה מהדלת בדרך החוצה.
כתיבת תגובה