לפני קצת פחות משלוש שנים סיימתי את הדוקטורט שלי ב"תוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה" באוניברסיטת בר-אילן ובשנת הלימודים שעברה היה לי הכבוד ללמד בה. לצערי, לא יכולתי ללמד בתוכנית השנה ולא אלמד בה גם בשנה הבאה בשל העומס הרב שאיתו אני מתמודד במסגרת התפקיד שלי במכללה למנהל. ואולם, כפי שיגיד כל מי שסיים דוקטורט במקום שהיה לו נעים ללמוד בו, תמיד תהיה לי פינה חמה לתוכנית שבעיני היא שמורת טבע של ממש.
התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה היא תוכנית בין-תחומית אמיתית, מהסוג שצץ עכשיו בכל מקום בעולם (ובצדק) והיא מיועדת לסטודנטים המעוניינים בתואר מתקדם – תואר שני ושלישי בלבד. מגיעים אליה סטודנטים מכל דיסיפלינה שאפשר להעלות על הדעת: משפטים, רפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, קולנוע, מדע המדינה, תקשורת, פיזיקה, פילוסופיה, מחשבים ומה לא. קשה לי לחשוב על דיסיפלינה שאין לה נציגות בתוכנית ואם אין לה, זה רק בגלל שעוד לא נמצא הסטודנט המתאים.
זה עשוי להישמע כמו מישמש, אבל STS היא דיסיפלינה בפני עצמה הנשענת על קרקע אינטלקטואלית איתנה. לדיסיפלינה הזו יש אגודה בינלאומית המתכנסת פעם בשנה, היא מבוססת על מתודולוגיות ושיטות מחקר, כתב עת רשמי ואלפי חוקרים ברחבי העולם שמפרסמים מדי שנה עשרות ספרים ומאמרים. רק בשנה שעברה, כאשר נסעתי לכנס השנתי של ה-4S בוושינגטון, הבנתי עד כמה מושרשת ורחבה הדיסיפלינה הזו למרות שהיא יחסית צעירה, ועד כמה רחבי אופקים האנשים שבוחרים בה – ולו מפני שהם שואבים את המקורות האינטלקטואלים שלהם מכל כך הרבה תחומים.
ההחלטה שלי לנסות ולהתקבל לתוכנית נבעה משתי סיבות.
ראשית, נראה היה שהיא נבנתה במיוחד בעבור אנשים כמוני: כתב מדע וטכנולוגיה לשעבר עם תואר ראשון ושני בסוציולוגיה (מדע, טכנולוגיה וחברה). זאת ועוד, אחרי תואר אחד במדע המדינה ושניים בסוציולוגיה, לא רציתי תואר שלישי בסוציולוגיה. רציתי לשבור את הקירות, רציתי לבצע מחקר בין-תחומי ורב תחומי, כזה ששואב מדיסיפלינות רבות ושלא יעצור אותי בגלל שעברתי בטעות קו דמיוני ודי מטופש של "הדיסיפלינה שלי".
שנית, הסגל. כאשר התקבלתי לתוכנית עמד בראשה ד"ר נח עפרון שהקים את התוכנית ומי שלימים היה המנחה לדוקטורט שלי. לא יכולתי לאחל לעצמי מנחה נדיב וחכם ממנו. אם יש לי היום דוקטורט, זה הרבה בזכות נח שהיה שם כדי לעזור, לתמוך, להילחם, לתקן, להתעקש שהעבודה תהיה לא פחות ממצוינת. כיום עומד בראש התוכנית ד"ר אורן הרמן, אדם שהמילה "מבריק" היא היחידה שאיכשהו עושה איתו צדק. אורן פרסם באחרונה ספר, The Price of Altruism, שזכה בפרס ספר השנה בתחום המדע והטכנולוגיה של העיתון "לוס אנג'לס טיימס". מאות ספרים נכתבים מדי שנה בתחום המדע והטכנולוגיה והספר של אורן היה זה שנבחר. קשה להגזים בגודל ההישג. בדומה לנח, מדובר באדם מוכשר כשד, משעשע וקולגיאלי בצורה מעוררת הערכה.
לצד אורן ונח פועלים עוד כמה אנשי סגל (לא רבים, זו העובדה המצערת ביותר באשר לתוכנית, אין לה מספיק משאבים כדי להעסיק אנשי סגל נוספים), כולם, ללא יוצא מהכלל, אנשים משכמם ומעלה. לאורך השנים אורן, נח, רז, נורית ואנשי הסגל הנוספים, בוחרים את הסטודנטים בפינצטה והתוצאה היא קהילה מדהימה של חוקרים מגובשים. העובדה שהסטודנטים מגיעים מעולמות תוכן שונים יוצרת מצב נפלא שבו אין חיכוכים או מרפקים. באופן אישי הבאתי לתוכנית לפחות שני סטודנטים ואני עושה ככל יכולתי כדי להביא לשם עוד ועוד חוקרים מצוינים. לא לחינם שניים מתוך שלושת עוזרי ההוראה שלי במכללה למנהל היו סטודנטים שלי כאשר לימדתי בתוכנית. יש בה פשוט אנשים מעולים.
אני כותב את הפוסט הזה כיוון שההרשמה לשנה הבאה נמצאת בימים אלו בעיצומה. אם אתם שוקלים לעשות תואר שני או שלישי בתוכנית אינטימית, חכמה ויוצאת דופן בנוף האקדמי (ושנמצאת מכל המקומות בעולם דווקא באוניברסיטת בר-אילן), זה הרגע לפנות לאורן, לקבוע איתו פגישה, לבוא לראיון ולנסות להתקבל אליה. זה לא קל אבל המאמץ כדאי.
כתובת הדואר האלקטרוני של אורן היא: oren.harman אצל gmail.com וקיבלתי את אישורו לכתוב אותה כאן ולקרוא לכם להשתמש בה.
אני משוכנע שלא תתחרטו על כך.
יובל יש לך מושג אם מתקבלים לשם גם אנשים עם הכשרה במדעי הרוח בלבד?
ככל הידוע לי התשובה היא חד-משמעית: בהחלט כן.
יובל, רשום לי מכתב המלצה ואני מגיע לראיון אצל אורן.
הנה גם ניסחתי לך אותו כדי שתרשום את הדברים החשובים ולא תשכח כלום.
==============================
הנידון : מכתב המלצה עבור פופאי
פופאי ידוע כאיש רציני וחכם.
אם יש מישהו שאני מכיר וצריך להיות בתכנית זה פופאי.
פופאי ידוע ברבים בחשיבתו השנונה החכמה השונה והייחודית מחוץ לקופסה.
היכן שרבים וטובים נכשלים הוא מצליח.
הנני בטוח כי יהיה לך כיף גדול להכיר אותו וללמד אותו כמו שלי יש את הכבוד להכירו מהגלוב.
שקול בכובד ראש לצרפו לתכנית.
בברכה,
==============================
איזה מזל שאתה פה כדי להגיד את מה שאני חושבת כל כך הרבה יותר טוב ממני 🙂
מצטרפת להמלצה של יובל, אם אתם מחפשים את המקום ללמוד בו, זו הכתובת
מסתבר שאתה עדיין רשום שם כחבר סגל, http://www.sts-biu.org/IW/Faculty.asp .
מכל המקומות שבעולם
מצטרף להמלצה
היי,
תודה רבה על המידע.
האם אתה יכול בבקשה לפרט מעט על התוכנית?
כמו כן, האם ניתן לעבוד במשרה מלאה ובמקביל לבצע את הדוקטורט? (שעות הנוכחות ההכרחיות באוניברסיטה וכדומה)
האם אדם המפרנס משפחה יכול להתקיים ממילגות ראויות במהלך הדוקטורט?
התוכנית אכן נשמעת מרתקת, יחד עם זאת השאלות שהצגתי חשובות מאוד.
תודה רבה,
דני,
הקורסים בתוכנית מרוכזים בשני ימי לימוד: ראשון ושלישי. מכאן שלפחות בשנה-שנתיים הראשונות הימים האלו בעייתיים יותר לעבודה במשרה מלאה שכן הנוכחות בכיתה היא הכרחית. כמובן שמהרגע שסיימת עם הקורסים והתחלת בעבודת המחקר עצמה, אין חובת נוכחות באוניברסיטה (למעט סמינרי מחקר – שהם לא חובה אבל זכות גדולה ועזרה אדירה לחוקרים. אני נרשמתי אליהם שנה אחרי שנה אחרי שנה למרות שלא הייתי חייב – זו הדרך הכי טובה לשמור על קצב, לעזור לחברים ולקבל מהם עזרה).
באשר למלגות – המלגה המרכזית היא מלגת הנשיא. כמי שקיבל אותה אני יכול לומר לך שאי אפשר להתפרנס ממנה, לא אדם אחד ולא משפחה ובכל זאת זו אחת המלגות היותר גבוהות שיש באוניברסיטאות בישראל. אם אתה בונה על מלגה שתאפשר לך גם ללמוד וגם באמצעותה לפרנס משפחה – אל תעשה דוקטורט – בכל אופן לא בישראל.
אני מציע לך לפנות לאורן בהקדם – שכן בעוד זמן קצר הראיונות לתוכנית יסתיימו וההרשמה תיסגר.
בהצלחה!
יובל,
תודה רבה רבה,
אפנה לאורן.
שאלה מצחיקה, באיזו פקולטה בדיוק נמצאת המחלקה?
או שאני עייף מדי, או שזה פשוט לא מופיע בשום מקום…
בניגוד להמלצה של יובל, אני רוצה לציין שאני מאוד התאכזבתי מהתוכנית, אחרי שלמדתי בה שנתיים. יש המון דגש על היסטוריה של המדע, ואין על טכנולוגיה, מספיק או בכלל ואין מנחים שבאמת יתמכו בתיזה טכנולוגית שאיננה היסטורית. חובת הנוכחות מאוד מאוד מקשה על מי שצריך גם לעבוד, והתוכנית מאוד תובענית מבחינת לימודים (אני לא מלין על הדרישה למצוינות, היא פשוט לא מאוד ריאלית במציאות הישראלית). הסגל, לדעתי, לא תמיד הכי ידידותי.
אני עברתי לתוכנית המקבילה שנפתחת השנה בתל-אביב, ואני מרוצה מאוד.
אני לא מסכים עם ניב כאן מעלי. התזה שלי היא תזה על תשתיות של אתרי אינטרנט (בלי קשר להיסטוריה), והצעת המחקר התקבלה בצורה מאוד חיובית ואני מקבל עליה את מלוא התמיכה. בנוסף, אני עשיתי את התוכנית תו"כ עבודה ב80% משרה כמהנדס תוכנה, ולמרות שזה בהחלט לא היה קל, זה בהחלט אפשרי. אני מצאתי את הסגל תמיד ידידותי, נחמד ותומך.
איזו תוכנית מקבילה יש באונ תל אביב?
חייבת לציין שמסכימה איתך לגמרי, לפחות בשנים האחרונות. גם אני די התאכזבתי מהתוכנית.
אני מצטרף להמלצה של יובל – אני עושה את התוכנית כרגע (אני בדיוק עובד על התזה, סיימתי את שאר חובותי), ואני מגיע בכלל ממדעי המחשב. התוכנית באמת מרתקת, והסגל באמת נפלא וקוליגאלי ומבריק. זו פשוט חוויה להיות חלק מהתוכנית הזו. אני עשיתי את התוכנית תו"כ עבודה ב80% משרה כמהנדס תוכנה, ולאחר מכן כסמנכ"ל בסטארט אפ, כך שהיא בהחלט אפשרית לאנשים עובדים.
שתי שאלות-
1. האם הלימודים הם מהבוקר עד הערב?
2. לניב- מהי התכנית המקבילה באוניברסיטת תל אביב.
תודה!
בבר- אילן הלימודים מבוקר עד ערב בימים ראשון ושלישי, לא ניתן לעבוד וחייבים להיות נוכחים. התוכנית המקבילה היא של מכון כהן באונ תל אביב- זה פילוסופיה והיסטוריה של המדע- למכון כהן יש תוכנית הרבה יותר מוצלחת ומשתלמת בהמשך מהתוכנית הלא ברורה של מדע, טכנולוגיה וחברה (שזה בעצם שם אחר של היסטוריה ופילוסופיה של המדע) באונ' בר אילן.
חייבת כאן להגיב- ההמלצה של יובל דרור שניתנה בזמנו אולי התאימה לאז. אני התאכזבתי מהתוכנית. מסתבר שלא רק אני, כי כמות הנושרים מהתוכנית היא גדולה מאוד- לעיתים נושרים כמעט מחצית המצטרפים עוד בשנה הראשונה וזה לא כי היא מאתגרת.
מגוון הלומדים הוא מתחומים שונים, אבל כך נהוג בכל תוכנית לפילוסופיה ומדעי הרוח. חשוב מאוד לציין שהתוכנית היא תוכנית שעיקרה במדעי הרוח (קורסי החובה הם פילוסופיה של המדע, היסטוריה של המדע ו STS- ).
תתקלו כאן מעט מאוד במדע והרבה בתיאוריות המתפלספות על המדע. המחקר הוא בשיטות איכותניות פילוסופיות והיסטוריות בעיקר. אנשים שבאים ממדעי החברה והטבע או אנשים המחפשים את המדע עצמו (כפי שאולי מתבקש מהשם המעט מטעה: "מדע, טכנולוגיה וחברה"), צפויים לרוב להתאכזב.
באופן כללי יש בתוכנית מעט מאוד מנחים וכמעט אף אחד לא יכול להנחות כיוון סוציולוגי כמותי. הצוות, כפי שכתב למעלה גם ניב לילאן, לא כולו ידידותי ונעים ולפעמים גם זו הסיבה שסטודנטים פורשים. גם לרוב המנחים לא מבינים בתחום עבודת המחקר של הסטודנט, כך שהמוטיבציה שלהם לקדם את הסטודנט לא תמיד גבוהה כפי שקורה בחוגים אחרים.
זמן ביצוע דוקטורט יכול להימשך שם אל מעל 10 שנים ולפעמים יותר, לרוב לא מסיבות שקשורות לסטודנט ובזמן הזה תתקשו מאוד לעבוד או לנהל חיי משפחה תקינים, גם בגלל הדרישה לנוכחות בשנתיים הראשונות- לימודים מעשר בבוקר ועד שמונה בערב- ובהמשך גם בשל סיבות אחרות, יותר בירוקרטיות, הקשורות לחוג הזה.
זה לא נכון שישנה גמישות דיספלינרית בחוג, מאפשרים אמנם לחקור כל נושא, כפי שנהוג בכל תוכנית במדעי הרוח, אלא שיש לכתוב זאת בזווית הפילוסופית ובאופן הכתיבתי אותם מכתיבים בחוג ועל כך אין פשרות. מאחר שהעיסוק הוא פילוסופי-היסטורי ופחות מדעי, הדגש הוא יותר על איך כותבים ופחות על מה כותבים – כל אלו גם גורמים לתזת תואר שני או דוקטורט להימשך זמן רב.
גם כשמסיימים את הלימודים, לרוב אין יותר מידי מה לעשות עם התואר אלא להמשיך לעבוד במה שעשית לפני התואר השני או הדוקטורט. לסיכום, אם הכיוון שלך הוא לבקר את המדע בשיטות פילוסופיות והיסטוריות, אין ספק שעדיף לפנות למחלקות לפילוסופיה והיסטוריה של המדע באונ' אחרות בארץ. אם הכיוון הוא אחר, זה ממש לא המקום בשבילכם.