דהקונסטרוקציה של זכייה (2)

כאשר אני מלמד את הסטודנטים שלי את התיאוריה של מרקס אני טוען בפניהם ש”אמצעי התקשורת” הם חלק מהמבנה האידיאולוגי של החברה, למעשה הם משרתי האידיאולוגיה השלטת: הם נשלטים על ידי בעלי ההון (בישראל? לאאאא! מה פתאום?!) והם מעבירים בצורה מודעת או שלא את המסרים המתאימים.

אפשר למצוא מאות דוגמאות לכך אבל בעיני אין דוגמה בולטת יותר, זועקת יותר, מקוממת יותר מאשר הדרך שבה אמצעי התקשורת בישראל עובדים עבור מחלקת השיווק והדוברות של מפעל הפיס.

לפני כשנה פרסמתי את הפוסט הזה שעשה פירוק של נרטיב הזכייה כפי שהתפרסם באתר דה-מרקר. היום נתקלתי במשהו מדהים עוד יותר. לא רק אתר אחד פרסם את הנרטיב הממותק של מפעל הפיס אלא כל אמצעי התקשורת באשר הם. כך למשל, את הידיעה על תושב הצפון בן ה-60 שזכה ב-12 מיליון שקלים פרסמו, מילה במילה, כשהם מעתיקים את ההודעה לעיתונות של מפעל הפיס גופי התקשורת הבאים: מעריב, הארץ, גלובס, דה-מרקר, רשת, קשת, נענע10 וגלי צה”ל. קשה לי להיזכר במקרים דומים שבהם כל אמצעי התקשורת בישראל, אני מתכוון כל אמצעי התקשורת בישראל, מיישרים קו בצורה כל כך בוטה ומדפיסים אחת לאחת הודעה לעיתונות של גוף שבסופו של דבר – עוסק בהימורים.

אם בפוסט הקודם הנרטיב של מפעל הפיס דיבר על תושב פריפריה (מהצפון) בן 50, שנוהג למלא באופן קבוע טופס לוטו וסוף סוף זכה, הפעם מציג מפעל הפיס את פרופיל המהמר הנגדי: זה שוב תושב מהפריפריה, שוב מהצפון והפעם הוא בן 60. אלא שבניגוד לסיפור הקודם, הפעם לפנינו אדם שמעולם לא מילא לוטו בחייו. זו הפעם הראשונה שהוא ממלא טופס ולכן כאשר הגיע אל הדוכן לא ידע איך למלא אותו.

מכיוון שהתעייף מההסברים שניתנו לו בדוכן הוא מילא לוטומט. ומדוע החליט דווקא הפעם למלא? “בלילה חלמתי חלום וכשהתעוררתי החלטתי שאני ממלא לוטו”. פשוט כך. בניגוד לסיפור הראשון, הזוכה הפעם דווקא בדק את תוצאות ההגרלה מיד: הוא התיישב מול השידור הישיר מבית מפעל הפיס (ותודה לחברי הוועדה המפקחת) ובדק את הטופס שברשותו. השורה הראשונה? לא זכתה. השנייה? לא זכתה. השלישית? לא זכתה. רק בשורה האחרונה, הו, האחרונה, הסתבר לו שהוא זכה בפרס הראשון.

הזוכה הסביר שהוא לא צריך את הכסף אבל הוא יוכל כעת לדאוג לעתידם הכלכלי של ארבעת נכדיו ו”על כך אני מודה לאלוהים”. כך מסתיימת ההודעה לעיתונות שכמה מהעיתונים במערכות השונות לא התביישו לחתום את שמם עליה: ועל כך אני מודה לאלוהים.

אז מה היה לנו?

1. “כל אחד יכול לזכות”.
2. “לא צריך לדעת למלא לוטו כדי לזכות”.
3. “חלומות לפעמים מתגשמים”.
4. “גם אנשים מסודרים כלכלית שמחים לזכות בלוטו”.
5. “זכיה בלוטו מסדרת את הילדים שלך”.
6. “בסוף צריך להודות לאלוהים”.

את המסרים האלו מעבירים אמצעי התקשורת, כמו שהם, אל הציבור הרחב. זה, נקרא לגשת לדוכני הפיס ולהוציא את מיטב כספו על כרטיס שהסיכוי לזכות בו נאמד בכ-1 ל-14 מיליון. אני מדי פעם ממלא לוטו, גם אני רוצה לזכות. לפעמים אני ממלא לוטו אחרי שאני חולם חלום בלילה ולמרות זאת מעולם לא זכיתי בפרס הראשון. גם לא השני. גם לא השלישי. גם לא הרביעי. גם לא החמישי. למרות זאת, אף פעם לא מספרים להמונים עליי ועל שכמותי, אלו שחולמים חלומות, ממלאים טפסים ואף פעם לא זוכים. זה לא מעניין לספר על מי שלא זוכה: כמונו יש מאות אלפים.

אני לא מאשים את מפעל הפיס – מפעל הפיס עושה את מה שמפעל הפיס עושה כי זה מה שהוא: מפעל בחסות המדינה שמעודד את אזרחי המדינה לבזבז את כספו על הימורים. אמצעי התקשורת מצידם מוכרים את האשליה הקפיטליסטית הגדולה ש”כל אחד יכול”, ש”אם תאמין זה יצליח”, ש”דברים טובים קורים לאנשים טובים”. הם מוכרים את האשליה הזו כי הם חלק ממנה, כי זה התפקיד שלהם, כי האשליה הזו מייצרת קונפורמיזם באשר לסדר הקיים, באשר לשיטה; אם יש סיכוי שיום אחד גם אני אהיה עשיר, למה למרוד בשיטה? עדיף לקחת בה חלק.

אני כותב את הפוסט הזה בעיקר לעצמי. כדי שאני אזכור לקרוא אותו לפני שאני ניגש לקנות לוטו. הסיכוי בישראל להיהרג בתאונת דרכים גדול פי 60 מהסיכוי לזכות בלוטו. נראה לי לכן שאם מישהו רוצה לדאוג לנכדים שלו, עדיף שישקיע בביטוח חיים.

21 מחשבות על “דהקונסטרוקציה של זכייה (2)

  1. שכחת: זכייה בלוטו היא תמיד “נס” ומאחוריה יש תמיד סיפור מסעיר שמוסר ההשכל שלו הוא שהלוטו הוא אחד מהכלים של אלוהים לעזור לנזקקים, לגמול לראויים או להפתיע אותך ברגע ההכי פחות ציפית לו סתם כי לא ציפית לו.

  2. מסקר בלתי תלוי ובלתי מדעי לחלוטין שעשיתי, לא מצאתי אף אחד שמכיר מישהו שזכה בפרס גדול בלוטו*
    לכן אני מכריז בזאת שלאור המימצאים הללו, כל הלוטו הזה הוא קונספירציה של

    *אני מגדיר פרס גדול כזכיה במעל ל4 מיליון שהם הסכום המינימלי ששווה למפעל הפיס להשקיע מדי פעם כדי להזין את הקונספירציה

  3. אנקדוטה שלא ממש קשורה למה שכתבת: שאלו פעם את ישראל אומן למה אנשים ממלאים לוטו אם באופן רציונלי אין להם סיכוי ממשי לזכות. התשובה שלו הייתה שאנשים לא משלמים כדי לזכות, הם משלמים עבור התקווה לזכות.
    אבל כן, גועל נפש של עיתונות

  4. מפעל הפיס הוא סוג של מס רגרסיבי. יכול להיות שאני טועה, אבל נדמה לי שיש אחוז גדול יותר של מהמרים במפעל הזה בקרב העשירונים התחתונים מאשר בקרב העשירונים העליונים. אין ספק שחלק מהסיבה לזה היא אותה תקשורת.
    בכל מקרה, כששואלים אותי האם אני רוצה למלא התשובה היא לא ומהסיבה הפשוטה: מפעל הפיס מחזיר למהמרים רק כמחצית* מסכום ההימורים. שאר הכסף הולך למטרות נעלות יותר, כמו תרומה לבניית בתי ספר, מועדוני תרבות ושארמבני ציבור, או פחות, כמו מימון המנגנון של מפעל הפיס. צריך לשים לב שגם המטרות הנעלות יותר הן בעצם דברים שהמדינה הייתה צריכה לדאוג להן מלכתחילה מתקציב המדינה ולא מהימורים שמנוהלים על ידי המדינה. לכן אני קורא לזה מס.

    *בבתי הקזינו החוקיים בארה”ב על כל מכונה נדרש לרשום כמה חוזר למהמרים ובד”כ מדובר באיזור ה- 90%.

  5. טוב שכתבת. ואוסיף את שתי הפרוטות שלי. אני דווקא זכיתי פעם. לפני שלושה חודשים. ניחשתי חמש מתוך שש. קיבלתי 350 שקל. הפרס הראשון היה כמה מיליונים. צריך גם לזכור את זה: לא רק שאין כמעט סיכוי לזכות, אלא שאם אתה לא זוכה בפרס הראשון, כבר עדיף לא לזכות בכלל ושלא ירקו לך על הפנים.
    (אגב, בעוד אני כותב את זה אני שומע אותך מדבר בלונדון וקירש’. קצת מוגזם.)

  6. מפעל הפיס הוא מהמפרסמים הגדולים בשוק התקשורת והוא גם שם לא מעט כסף על תוכן שיווקי. לקדם אותו בעזרת אייטמים זה פשוט לקדם את הספונסר. אגב, אפשר להתנגד לשתף עם זה פעולה ולא להיות מפוטר (מנסיון).

  7. אהבתי שלצד התמונה בישראל היום כתוב “למצולמים אין קשר לידיעה”.
    דווקא יש להם המון קשר, הם רק חלק מהמליונים שמילאו לוטו ולא זכו

  8. הלוטו ומפעל הפיס מוכרים אשליה, מוכרים חלום וזה לא נורא כל כך לקנות חלום, להיפך, זה אפילו לגיטימי.

    אמנם שנים לא מילאתי לוטו אבל אני זוכר שבכל זאת, כשמילאתי לוטו נניח ביום רביעי בבוקר, היו לי ארבעה ימים עד מוצ”ש להיות מליונר על הנייר, אמנם ללא יכולת המימוש, אבל כן, בהחלט הייתי מיליונר, חלמתי על הכסף, תיכננתי מה אעשה בו, את מי אצ’פר ואיך אתגמל אנשים שקרובים לי.

    בספר 1984 של אורוול מתארים את זה באופן מושלם את ההגרלות השבועיות.

    דרך אגב, אני לא יודע אם זה פחות טוב ולגיטימי מחלום אחר ש”קניתי” מחלום התעשרות אחר, אופציות בסטרטאפ. במשך שנה וחצי הייתי מיליונר על הנייר, שוב ללא יכולת לממש את הכסף. בסוף הסטרטאפ הלך בדרך כל ימי הסטרטאפים והחלום נגוז, בדיוק כמו ההגרלה של מוצ”ש.

  9. אמיר (12): אתה לא באמת השווית עכשיו בין התקופה שבה קרעת את התחת בסטארט-אפ שלך, השקעת במשהו שהאמנת בו, עבדת יום ולילה וקיווית שזה יצליח לבין כרטיס לוטו, נכון? כי הדבר היחיד שמשותף בין השניים הוא התקווה להתעשר מהם – חוץ מזה אין שום דבר במשותף.

    ולכל השאר: כמובן שהפיס מוכר את התחושה של להיות עשיר, את החלום. כאמור, אין לי טענות למפעל הפיס – הוא עושה את מה שהוא עושה כי זה מה שהוא. אני רק לא מבין למה אמצעי התקשורת מתגייסים בכזו שמחה למכור את האשליה הזו.

    מרקס הבין.

  10. ציטוטים שאני אוהב ואין לי מושג מי אמר אותם ראשון:

    – הלוטו הוא מס על אנשים שלא יודעים חשבון.
    – יש יותר סיכוי שתתקשר למספר טלפון רנדומלי ותגיע לטלפון של אראלה מאשר שהיא תתקשר אליך.
    – אם היו מקדישים את אותה כמות הזמן בטלויזיה שנותנים לאלו שזכו בלוטו גם לאלו שלא זכו, בכל שבוע היה צריך לשדר 70 שנים של כתבות, בלי הפסקות לפיפי ולשינה. בכל שבוע.

    והנה משהו משלי: רוצים אשליית התעשרות ליותר מכמה ימים? במקום כרטיס לוטו, תנו את הכסף לקבצן ודמיינו שהוא יקח את הכסף הזה, יפתח בעזרתו עסק קטן שיתפתח לעסק מצליח שיתפתח לאימפריה ואז כשהוא יהיה טייקון הוא יחפש אתכם כדי להודות לכם על כל זה ויכניס אתכם לצוואה שלו כיורשים יחידים.
    נכון כיף?

    (אבל לא לתת כסף לקבצנים בצמתים בבקשה, הם מסכנים את החיים שלהם ושל הנהגים)

  11. שכחת את העיקר:
    האיש לא זכה ב-12 מיליון.
    הוא זכה ב-9 מיליון בלבד, מכיון ש-25% נוכו לו במקור.
    ניתן לומר שמכל הכנסה יורד מס, אבל בדרך כלל המס הוא פרוגרסיבי. כאן המדינה פשוט נותנת ביד אחת ולוקחת ביד השניה, או פשוט מעבירה כסף מכיס לכיס, כאשר הסכום “12 מיליון” קיים אך ורק במודעות, בתשדירים ובדימיון הציבורי.

  12. אני דווקא מאוד מתלהב מהעניין של הלוטו. נכון שבמשך שנים טענתי שזה שטות מוחלטת וגניבת דעת וכסף, אבל אז הבנתי.

    הלוטו הוא בסופו של דבר מס שעובד לטובתי. אנשים אחרים נותנים כסף ואני בתמורה מקבל שירותים (מבלי לשלם עליהם). אמת, זה לא מערכת שמשקיעה את הכסף בצורה נבונה, ויש אובדן גדול של הכסף בתוך המערכת (סביב ה90% במקרה הטוב… כסף למערכת של מפעל הפיס וכסף לזכיות). אבל זה עדיין מס שאני מרוויח ממנו.

    כל זה מתקיים בהנחה שאני לא משלם באופן עקיף את ‘מס מפעל הפיס’. אם בצורת קצבאות או בצורת תשלומי העברה לשירותים שעל חשבונם אחרים משחקים בלוטו.

  13. יובל,

    אם חושבים על זה לעומק, הרי שבשנים 97-2000 אבל גם בשנים האחרונות, התקשורת התייחסה במידה מסוימת אל הסטרטאפיסטים ובכלל למושג סטרטאפ בדומה לזכיות בלוטו /פיס. המסרים דומים:

    * מדובר בהתעשרות מהירה מאוד וחלומית, כמה סיפורים נכתבו בן לילה על הבחור שאך לפני שנתיים גייס את הסיד וכבר עכשיו הוא עושה אקזיט של מיליונים.

    * זה בטווח היד של כל אחד מאיתנו, (במיוחד לצעירים אבל לא רק) ולא חייבים להקים סטרטאפ, מספיק להצטרף לסטרטאפ, הלא גם עובדי הסטרטאפים מתעשרים (חה חה חה…)

    * טוב, כאן אמנם לא הודו לאלוהים (למרות שהיו כאלו שדווקא כן) אבל בהחלט סגדו לאלילים אחרים, לבורסה האמריקאית, לקרנות הון הסיכון (הישראליות והזרות) לאנג’לים, ובמיוחד לסטרטאפיסטים שעשו את זה ועושים את זה פעם שניה (ראה איזה כותרות דב מורן קיבל כשהקים את מודו).

    המממ… ובשם חלום ההתעשרות אנשים עבדו מסביב לשעון וקרעו את התחת.
    אז כן, יש הבדל משמעותי – בסטרטאפים עבדו/עובדים קשה מאוד אבל מנגד תוגמלו/מתוגמלים היטב (ועל כך אעיד באופן אישי כי אמנם קרעתי את התחת ועבדתי מסביב לשעון, אבל גם תוגמלתי היטב) וגם הסיכויים להפוך למיליונרים מלהקים/לנהל סטרט אפ אולי טובים יותר מלמלא לוטו, אבל עדיין, הם נדירים. אבל המסרים שהתקשורת מפמפמת דומים לחלוטין.

    אני קצת חלוד בכתבי מרקס אבל נדמה לי שייש לו גם הרבה מה להגיד על חלומות ההתעשרות שמוכרים לאנשים וגורמים להם לעבוד מסביב לשעון ובסופו של דבר אחרים ובודדים הם אלו שיקטפו את כל הפירות (או כפי משום מה אוהבים לכתוב – יקצרו את הפירות 🙂 )

  14. אבל בשביל מה הטענה שהגופים פרסמו את זה מילה במילה. בדקתי רק שניים (כי זה נשמע לי מוגזם אפילו בשביל התקשורת הישראלית, שאין לי שום כבוד אליה), למשל המשפט על משפחתו :

    הארץ : “הזוכה המאושר בשנות ה-60 לחייו, אב לשני ילדים וארבעה נכדים, מילא את הטופס ביום שישי להגרלה שהתקיימה במוצ”ש (17.9.11). כשנשאל מה יעשה עם סכום הכסף המכובד מאוד שנפל בחלקו השיב”.

    גל”צ : “האיש, אב לשניים וסב לארבעה, לא סמך על מזלו שלו בבחירת המספרים כשהלך לדוכן ביום שישי האחרון, והפקיד את הבחירה בידי מכשיר המילוי האוטומטי”.

    מספיק גרוע שהם הופכים הודעת יח”צ לידיעה חדשותית, לא צריך להעליל עליהם שהם גם מעתיקים מילה במילה.

  15. אני עם דני שמעליי ומוסיף: אחר שלמהנט ובאתר של ערוץ 1 אין על כך ידיעה, אז לא כל גופי התקשורת התגייסו להפיץ את הבשורה, כדבריך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: