השמש ברחה מהצנצנת

קטגוריות:

זו מסוג הידיעות שאתה קורא ואומר לעצמך – יאללה, על מי אתם חושבים שאתם עובדים?

הידיעה מספרת על חוקרים שהצליחו להפיק בעזרת מכונה מיוחדת איזה נוזל שהטמפרטורה שלו היתה גבוהה מהבפנוכו של השמש, כלומר קצת יותר מ-2 מיליארד מעלות קלווין (אני לא יודע מה שער ההמרה היום לצלזיוס אבל בואו נאמר שזה חמים).

עכשיו ההיגיון שלי (שהוא כמובן חסר רבב) אומר שאם הצליחו לייצר נוזל כזה, שהטמפרטורה שלו גבוהה יותר מהבפנוכו של השמש, אז באיזה כלי הם שמו אותו? בפלסטיק? זה נמס! בכלי ברזל כזה כמו מאפרה? גם הוא נמס!! אז איפה הם שמו את הנוזל הזה? בתוך צנצנת שהביאו מקריפטון? ואם לא הצליחו לשים את כל החום הזה בתוך איזה משהו סגור, אז איך זה שהוא לא יצא החוצה מהצנצנת ושרף את כל המדענים? ואם שרף את כל המדענים, למה לא יצא החוצה מהחדר ושרף גם את כל השכונה? ואיך זה שעכשיו אני לובש סווצ'ר כי קר לי כשבחוץ מסתובבת לה שמש שלא מצליחים לסגור אותה בתוך צנצנת?

(מקור: הבוינג הכפול)

תגובות

41 תגובות על “השמש ברחה מהצנצנת”

  1. אוזניון

    אם זה היה כל כך פשוט להחזיק את הפלסמה אז זה לא היה נסוי כל כך מעניין!
    בכתבה מוסבר שמדובר בפלסמה שכלואה ע"י שדות מגנטיים ונדחסת לנקודה קטנה. עצם הדחיסה גורמת לטמפרטורה לעלות. ברגע שהפלסמה מתפשטת הטמפרטורה שלה יורדת.
    חוץ מזה, מדובר בכמות קטנה מאוד של חומר שמכיל מעט מאוד אנרגיה כך שגם אם הוא יפגוש בכלי הוא לא ימיס אותו אלא רק יצור צריבה קטנה.

  2. קודם כל, יש קירור:
    http://www2.slac.stanford.edu/vvc/accelerators/cooling.html

    http://www-bd.fnal.gov/public/antiproton.html

    http://www.pparc.ac.uk/frontiers/latest/feature.asp?article=18F5&style=feature

    http://epaper.kek.jp/p69/PDF/PAC1969_0654.PDF

    שנית, למרות שפיזיקה לאחרונה למדתי רק בתיכון, אני משער שהם הגיעו לתוצאה לא בפועל באופן מלא, אלא גם בדרך חישובית, כי איזה מדחום ימדוד חום כזה?! (:

    אולי יעבור כאן פיזיקאי ויסביר לנו.

  3. זה שלא תקעו שם מדחום, לא אומר שאי אפשר לחשב מה הטמפרטורה בפועל. יש כל מני דרכים לחשב את הטמפרטורה של חומר, ואם הייתי מכיר אותן אולי היה לי תואר בפיסיקה היום.

    ואגב, שער ההמרה של קלוין זה צלזיוס פלוס 273, בערך. אז גם בצלזיוס זה 2 מיליארד פחות 273, שזה בערך אותו דבר. אבל פיסיקאים מעדיפים לדבר בקלוין, כי הסקאלה שלו מתחילה באפס המוחלט, שלא ניתן לרדת מתחתיו (כי יש שם אפס אנרגיה, ואי אפשר לקבל אנרגיה שלילית), שזה בצלזציוס מינוס 273.15 מעלות, בערך.

  4. אז אני כאן על תקן הפיזיקאי? שיהיה…

    מדידת טמפרטורה זה דווקא עסק פשוט יחסית – חומר, בכל טמפרטורה, קורן אנרגיה, בצורה של קרינה אלקטרומגנטית. את הקרינה הנפלטת מאוד קל למדוד. היות ותדירות הקרינה ועוצמתה הן פונקציה של הטמפרטורה וסוג החומר – לא מסובך להסיק מכאן את הטמפרטורה.

    כליאת החומר? הם חס וחלילה לא שמים את הפלסמה הזו (זה לא גז, וזה לא נוזל. זה פסלמה…) בתוך כוס. היא ממלאת רק את מרכזו של דוד גדול למדי. אתם שואלים למה היא מתרכזת באמצע ולא בורחת החוצה? אוזניון כתב את העיקר..
    פלסמה היא מטבעה חומר טעון ודינמי, ולכן – רגיש לשדות מגנטיים.
    בתכלס, מה שקורה שהזרם שעובר בחומר וגורם לחימום וליינון שלו, יוצר שדה מגנטי סביב אותו חומר, והשדה המגנטי גורם לכך שחלקיקים הנעים בניצב לזרם (כלומר, הרחק ממרכז הדוד) יוחזרו אליו חזרה, דבר שימנע ממנו להתפשט בדוד.

  5. כמו כן מן הסתם כל הדבר הזה קורה בתוך מיכל עם ריק (ואקום, כאילו?) כמעט מוחלט, אחרת הניסוי נהרס. לחום אין איך להימלט מלבד כאנרגיית אור = קרינה אלקטרומגנטית, כי הבידוד הוא טוב מאוד כשאין חומר.

  6. תראו תראו, אני רק מתחיל לדבר על פיזיקה וכל מיני גיקים חדשים שחודשים (!) חודשים (!!) לא שמענו עליהם, יוצאים מהחורים.

    עזבו אתכם בחייכם. כל התירוצים האלה על קירור, ומיכל ריק ושדות מגנטיים הם בסך הכל מסך עשן שנועד לטשטש את ההכרה כך שלא נבין ש- There is no spoon (ילדה קרחת במטריקס, שם, שם).

  7. יובל אחר

    עזוב חומר בטמפרטורות כל כך גבוהות, תאר לך מה זה לשמור חלקיקי אנטי-חומר! (עושים את זה במאיצי חלקיקים). כל אטום (!) חומר שהם יפגשו איתו מיד יגרום להם להעלם וליצור אנרגיה. אז איך? יש חדר ואקום, ומגנטים, והכוחות המגנטיים מחזיקים את חלקיקי החומר בנקודה קבועה באמצע, בלי מגע עם שום חומר. עכשיו אותו דבר עם פלזמה.

  8. אגב, אם אנחנו כבר כאן,
    איך מוסיפים לינק להודעה?

  9. רונן – אתה מתכוון לתגובה? כמו שעשית קודם. פשוט זה היה לינק גדול מאוד אז הפכתי אותו להייפרטקסט.

    יובל אחר – אנטי-חומר? אנטי-חומר?? אתה מקשיב למה שאתה אומר?! אנטי-חומר? עזוב אותך. עדיף כבר לעשות "המממממ… הממממ…" ולהתחבר לישויות מלאכיות.

  10. לא הבנתי.
    יובל, מה הבעיה שלך עם אנטי חומר?

  11. 🙂

    אני במצברוח אנטי-מדע הבוקר, אל תיקח אותי יותר מדי ברצינות.

    לגופו של עניין – לא יכלו למצוא שם פחות פרדוקסלי?

  12. 🙂
    אז השם זה מה שמטריד אותך..

    יש לך רעיון לשם אחר למשהו, שהוא בדיוק אותו דבר, אבל ההפך?

  13. ערס מצוי

    וואלה אחים שלי,
    זה תגלית מרעישה.
    כזה חם , אמל"ה.
    אם היה מכשיר שיכול להפיק רק חצי מזה בלי להישרף בעצמו הייתי חוזר לשדוד כספות בנקים.
    תחשבו על זה. במקום לנשנש איזה ציגל'ה ולבקש שקלים ברמזורים,
    הייתי מביא את המכה בשוד אחד.

    טרול

    יאללה תעבדו כל משהו.
    ואם אתם רואים אותי ברמזור מבקש שקל, תזרקו משהו.
    אל תהיו סנובים.

  14. תומר 1.0

    פחחח מוסיף ויובל, זה בכלל לא טרול.
    טרול הוא מישהו שנכנס ועושה בלאגן, מסית את הכותבים, גורם למהומות ומריבות. טרול הוא מישהו שכותב דברים שנועדו להתסיס את הרוחות, לעורר פרובוקציות.
    הערס המצוי אינו טרול, הוא אולי משתדל להיות כזה, אבל לא ממש מצליח.

  15. הוא טרול גבולי. הוא גם מזכיר מאוד את דוד שהיה והלך אחרי שנגמר לנו ממנו.

    חבישת כובע הטרול היא הניסיון הפעוט שלנו לרמוז לו שיעזוב אותנו באמאשלו

  16. תומר 1.0

    אם הוא אכן טרול, הוא ימשיך לטרלל גם עם כובע (חינני, אגב).
    אם הוא אינו, למה מגיע לו כובע? גם אני רוצה.

  17. ידעתי שתהיה בעיה עם הכובעים האלו! הם יותר מדי חמודים!!

    נדאג גם לך לאיזה כובע.

  18. תומר 1.0

    חמודים זו מילה של אומואים.

    tomer 1.0

    ולא לדאוג לי לכובע טמבל, אה?

  19. בבקשה! כובע צמר באריזה מהודרת!

  20. אנטי חומר זה אחלה דבר יו"ר- לא להשמיץ!!
    ועזוב אותך יו"ר, היום עושים דברים הרבה יותר מטורפים מאנטי חומר ודברים חמים בהיסטריה, כמו לדוגמא לכלוא אלקטרונים בין שדות חשמליים (בלי זכויות סוציאליות, חוצפה פשוט) ולגרום להם להתנהג כמו גלים (אחחחחחחח מכניקת קוונטים, כמה לא שימושי ^^)

  21. > מכניקת קוונטים, כמה לא שימושי
    I Resent that!

  22. אוקי, בוא תגיד לי מה שימושי במכניקת קוונטים.
    אתה יכול לגרום לאלקטרון להתנהג כמו גל כמה אלפיות מעלה מעל האפס המוחלט ורק כשאתה לא מסתכל -_-
    נו באמת -_————–

  23. אה כן, וחתול יכול להיות גם חי וגם מת בוא זמנית.

  24. מרמ, אתה מדבר עם איש הטכניון (לא אני, רונן).
    אני מציע ששל נעליך מעל רגלייך ותיזהר. הוא מביא את כל החברים שלו והם הופכים אותך לנוטרינו לפני שאתה שם לב בכלל.

  25. זה שהוא עובד בטכניון לא הופך את מכניקת הקוונטים לשימושית -_-

  26. זה שאתה אומר שאתה עו"ד המאפיה, לא אומר שאי אפשר להפוך אותך לנוטרינו

  27. 🙂

    לולא מכניקת הקוונטים הייתה אחד מהתחומים היותר שימושיים והיישימים של הפיזיקה, הינו מאוד מתקשים להתכתב כרגע באמצעות מחשב, מעל האינטרנט. בעיקר אם אתה עובד עם מסך CRT.

    טוב לדעת שאני עובד בטכניון. ואני חשבתי שסתם למדתי שם, לפרק זמן קצר מדי, לפני אי-אילו שנים.

  28. מסך CRT זה מסך רגיל גדול ומפלצתי לא?
    מה הקשר בינו לבין מכניקת הקוונטים? הרי האלקטרונים שבו נעים בריק ובמצב גלי הם יכולים להיות אך ורק בתוך גביש בטמפ' של כמה מילי קלווין.

    ומה הקטע עם המחשב והאינטרנט? איך מכניקת הקוונטים והתאבכות אלקטרונים וכל זה עוזרים לי לחלוק על דעתך?

  29. ניתן דוגמא אחת – מחשב. או לייתר דיוק, מעבד (או כל שבב-מבוסס-סיליקון אחר..)
    אחד הרכיבים המשמעותיים יותר בטרנסיטור, הוא צומת n-p. שאחד העקרונות הפיזיקליים היותר משמעותיים הגורמים לא לפעול הוא מנהור (או מנהור קוונטי….) תופעה שאומרת שאם יש לך חלקיק מצד אחד של "קיר" ואין לא מספיק אנרגיה לעבור אותו, עדיין – יש סיכוי לגלות אותו בצד השני של הקיר (כן.. אותו דבר כמו החתול). הבנה של עקרון חשוב זה של מכניקת הקוונטים, אפשרה לבנות טרנזיסטורים, ואז למזער אותם ולדחוס אותם בתוך פיסות סיליקון…

  30. אני לומד אלקטרוניקה כך שאני יודע איך עובד טרנזיסטור, ועקרון הטרנזיסטור והדיודה (והרכיבים שעובדים על מוליכים למחצה) הובן ופותח בשנות החמישים, הרבה לפני שמכניקת הקוונטים הייתה משהו שהוא לא "התיאוריה שאיינשטיין המציא וסתר".
    התופעה מוסברת ע"י מכניקת הקוונטים אבל ניתן לפשט אותה בהרבה אם אתה יודע את מבנה האטום הפשטני מאוד שלומדים בכימיה בתיכון, פשוט ע"י עקרון המשיכה החשמלית, בין N לP נוצר שדה חשמלי שמונע את התקדמות האלקטרונים וניתן להתגבר עליו ע"י מתח חיצוני, אין צורך במכניקת הקוונטים ע"מ להסביר ולהבין את העקרון, מכניקת הקוונטים רק מסבירה אותו באופן עמוק יותר, זה דומה להוכחה באמצעים אחרים של דבר שנחשב לאקסיומה.

    ואני לא יודע איפה אתה חי- אבל בעולם שלי חתולים הם או חיים או מתים -_-

  31. ויו"ר או מוסיף, שמישהו יערוך לו את התגובה וישים תג סוגר לינק אחרי סוף הלינק, הייתי צריך ליצור דף HTML חדש אצלי במחשב בשביל לשלוח את התגובה הקודמת כי כל לחיצה העיפה אותי לויקיפדיה

  32. החזק את סוסיך.

    טופל.

  33. תומר 1.0

    תודה על הכובע הקווקזי שניפקת לי, באמת תודה.

  34. הממ רונן תגיב נחמד להתווכח איתך 🙂

  35. דרדרפת

    תומר 1.0 – הכובע גורם לך להראות חמוד להפליא (אומואי, אבל חמוד).

    מרמ, לגבי "חתול חי ועוד חתול מת" – זה רק אחד הפתרונות של המשוואה, ולזה עוד אפשר איכשהו לעשות ויזואליזציה, אבל שמישהו יסביר לי לכל הרוחות את הפתרון "חתול חי פחות חתול מת" או "חתול מת פחות חתול חי" – שם אני איבדתי את הקשר.

    יובל, אגב אנטי-חומר, בדיחה (של אבא שלי): פעם מדענים בנו טלסקופ חזק מאוד שיכול לראות למרחקים אדירים. הביטו לחלל הרחק הרחק וראו גלקסיה של אנטי חומר. עשו זום, ראו בתוך הגלקסיה אנטי מערכות כוכבים. עשו עוד זום, ראו אנטי מערכת השמש. עשו עוד זום, ראו אנטי כדה"א. עשו עוד זום, ראו אנטי ארה"ב ואנטי מסצ'וסט. עשו עוד הרבה הרבה זום וראו אנטי MIT. עשו עוד קצת זום וראו אנטישמים.

    אותי זה שעשע. יהודים שולתתתתתים!!!1

  36. זה לא חתול חי ועוד חתול מת, זה חתול שהוא גם חי וגם מת בו זמנית.
    העניין הוא שאם לוקחים אלקטרון ונותנים לו שתי אפשרויות מעבר ע"פ מכאניקה קלאסית הוא יכול לעבור רק במקום אחד, אך מכיוון שבמכניקת הקוונטים הוא יכול להיות גם גל אז הוא יכול לעבור התאבכות ולכן להיות בשני מקומות בו זמנית כי אין עם זה בעיה- גל הרי מתפשט במרחב ולא נע ממקום למקום כמו חלקיק.
    "פרדוקס החתול" אומר שאם תיקח חתול ותשים אותו בתוך קופסא עם מחיצה שמאחוריה יש אוכל מורעל ותבנה אותה כך שאם האלקטרון נמצא בנקודה A המחיצה פתוחה ואם הוא נמצא בנקודה B המחיצה סגורה אזי שהחתול גם חי וגם מת כי האלקטרון נמצא בשני המקומות בו זמנית, המחיצה גם פתוחה וגם סגורה בו זמנית, והחתול גם חי וגם מת בו זמנית.

    כמובן שהחתול מת מראש, כי תופעת ההתאבכות מתקיימת רק בכמה עשיריות המעלה מעל האפס המוחלט ורוב החתולים שאני מכיר לא יכולים לשרוד בכאלה טמפרטורות.

  37. יובל – אולי תיתן ליובל השני אנטי-כובע?
    מרמ – למדת על אנטיפרזי ?

  38. דרדרפת בעבודה

    למעשה, מרמ, הניסוי המקורי של שרדינגר מדבר על אמפולת זכוכית סגורה שבתוכה גז ציאניד, ולא על מחיצה ואוכל מורעל, אבל בקטנה. הנקודה היא, שהניסוי ממחיש רק את אחד הפתרונות של המשוואה – "אופציה A וגם אופציה B". את זה הסברת יפה, אבל זה לא החלק שאני מתקשה להבין. אני מתקשה להבין את "אופציה A פחות אופציה B" ולהיפך. אלו אופציות שלא מומחשות בדוגמת החתול ואני בספק גדול אם יש דרך להמחיש אותן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן