עידו קינן מפנה לפוסט בבלוג החדש של גדי שמשון ב"גלובס-בלוגס-גלבס-בלגלסובס". הסיבה להפנייה היא שמי שעומד על הקישורים בבלוג של שמשון מגלה שחלון קטן נפתח ובו טקסט נוסף. כך לדוגמה, מי שעמד על ההייפרלינק לטקסט שכתב קינן, ראה ששמשון כתב "גם המתלהבים צודקים לפעמים!". בהפניה לגלוב כתב שמשון: "מתוך הגלוב של יובל דרור ומי זה לעזאזל מוסיף" (פחחח, זה הסוד הכי שמור בקונצרן!).
בעיני השיטה הזו היא מופלאה. כל הרעיון של הייפרטקסט הוא לזרוק את הגולש לאיזשהו מקום בשעה שאתה ממשיך ללחוש לו באוזן. זה ליצור קישורים מנטליים למקומות בלתי צפויים, זה להוסיף רובד נוסף לטקסט הכתוב. באמצעות הוספת הטקסט להייפרטקסט נוסף רובד שלישי. יש את הטקסט, יש את הקישור מהטקסט לטקסט אחר ויש טקסט שמדבר על הקישור שמפנה מהטקסט לטקסט אחר. מקסים!
מכיוון שאני לא מתבייש לגנוב רעיונות מוצלחים, אני מודיע בזאת שמהיום, אשתמש בשיטה המסקרנת הזו. מ-עכ-כשיו!
כתיבת תגובה