אתר האינטרנט This is Now מאפשר לגולשים לצפות בזמן אמת בתמונות שמועלות לאינסטגרם על ידי משתמשים שונים בערים שונות בעולם. ניתן לצפות בתמונות מלוס-אנג'לס, ניו-יורק, פריז, טוקיו, סידני ומקומות נוספים. גם מתל-אביב. אז נכנסתי לתל-אביב (למרות שנראה לי שהן מכל רחבי המדינה ולא בהכרח מתל-אביב).
תוך כמה דקות שמתי לב לתופעה מוזרה. הישראלים מאוד אוהבים לצלם את עצמם כברווז. הנה רק כמה דוגמאות:
ככל שהבטתי בתמונות המתחלפות, כך מצאתי יותר ויותר אנשים-ברווזים. באופן ממוצע עמד קצב הברווז על שני בר"ד (ברווזים לדקה) כאשר לעתים הקצב עלה והגיע לחמישה בר"ד ולפעמים הואט עד לכדי אפס בר"ד. הנה עוד כמה ברווזים שהוצגו בפניי תוך דקות ספורות. ועוד כמה. ועוד כמה.
כפי שניתן להתרשם, הרוב המכריע של הברווזים הן בכלל ברווזות. למעשה, התקשיתי למצוא ברווזים זכרים. ניתן לטעון שהברווז, כתופעה אסתטית-פוטוגנית, הוא לא יותר מאשר ניסיון כושל להציג את עצמך כמי שמנשקת אובייקט ערטילאי, מופשט ודמיוני ומשום כך השפתיים מתכווצות בכוונה גדולה, ממתינות בציפייה דרוכה למפגש המיוחל עם המטרה.
ואולם אני מבקש לטעון בפניכם כי זו תהיה טעות מרה לראות במחוות הברווז כמחווה רומנטית של נשיקה לוהטת, מחווה שלמרבה הצער התקלקלה. תחת זאת, אני סבור שהברווז חושף את האני הפנימי של הסובייקט המצולם אשר עורג אל הברווז, או אם תרצו, הברווזה, הפנימית שקיימת בתוך כולנו (וכנראה קצת יותר אצל נשים).
זאת ועוד, מבדיקה השוואתית שערכתי מצאתי כי באותן הדקות ממש, לא הועלה אפילו לא ברווז אחד, וגם לא ברווזה, בניו-יורק. אינני מכחיש כי ישנה בהשוואה זו מכשלה מתודולוגית שהרי הבדיקה נערכה בשעות הצהריים המאוחרות בישראל בעוד שבניו-יורק זו היתה שעת בוקר. אין להוציא מכלל אפשרות שהברווזיות מתעוררת בשעות מאוחרות ומשום כך, כן ברווזות אמריקאיות יחלו להופיע בשעות מאוחרות יותר. למרות זאת, יתכן שהברווזיות היא תופעה מקומית ייחודית, ישראלית שורשית, שעוד רבות ידובר בה ומישהו בוודאי יזכה באיג-נובל בעקבותיה. אני מקווה שהזוכה יזכור איפה הוא קרא זאת לראשונה.
גם בחנויות בגדים, תראה אישה מודדת משהו, לא משנה מה, היא תמיד עם הפרצוף הזה. מכאן הגעתי למסקנה ההגיונית המתבקשת היחידה, שזאת תנוחת קרב אבולציונית.
אנחנו, באנתרופולוגיה הקרבית, מכירים את הטענה שהברווז היא תנוחת קרב אבולוציונית. ואולם מחקרים מצביעים שיונקים אחרים, שברווזו את עצמם לדעת, נכחדו במהלך האבולוציה. משום כך, אם זו אכן תנוחת קרב אבולוציונית הרי שבני האדם עומדים בפני הכחדה תוך זמן קצר.
מצד שני, אלי ישי.
הופה! הוא אמנם הצליח לשלש את עצמו לאחרונה אבל זה לא אומר שאתה חייב לדחוף את זה לכו-לנו בפנים, כן?
אתה בטוח שזו לא אותה אחת, ברווזה, אלא כמה שונות?
אני לא סגור על זה.
מה הייתי נותן תמורת תגובה של דודו גבע זצוק"ל….
לול!
מוסיף את ההבעה הדוחה הזו לרשימת "הדברים שנשים עושות ולעולם לא אבין".
כן. יש לי רשימה כזו. בקובץ txt. באמת!
ממש לא חדש, ממש לא פעם ראשונה, וממש לא משהו ישראלי
http://knowyourmeme.com/memes/duck-face
http://www.smosh.com/smosh-pit/articles/why-girls-do-duck-face-thing-pictures
ויש כמובן עוד
אנדרו (6): נו תהיה בנאדם, תפרסם מה יש שם בקובץ!
הארי דומש (7): הו, כאשר הציניות שלי חולפת מעל ראשם של הקוראים אני שואל את עצמי מי אשם – אני או הם 🙂
רק רציתי לחלוק את זה.
ותמיד הקוראים אשמים… זה ידוע.
יובל, 1. התכוונת להגיד סרקסטיות ולא ציניות – בדוק את ההגדרות, אלו אינן מלים חופפות. 2. הוטרלת באמצעות נשקך. מה הטקסט שלך שווה עכשיו אם כל כך מהר זרקת את המסכה? מפתיע ששני משפטים בלבד נדרשו. קח ברוח טובה, שבת שלום.
*פיהוק*
גם לך.
צריך להיות באמת מנותק מהעולם כדי לחשוב שזו תופעה ישראלית בלבד
אני שמה לב שכל הפרשנים פה הם גברים (ממש כמו באולפן שישיאים), ולכן לא מבינים:
אף שזו תופעה עולמית, כפי שהתברר, וגם לא חדשה, מטרת התנוחה הפרצופית נכון לשנה זו היא לבחון: כך איראה אחר הזרקת חומצה היאלורונית, או סיליקון (לא מומלץ) לעיבוי השפתיים.
לא קריאת קרב ולא שרבוב לנשיקה. פשוט שאיפה להיראות כאנג'לינה ג'ולי.
צריך להיות באמת חסר חוש הומור בשביל לכתוב תגובה כמו של שי
יוענק פרס ירכי-הברווז ע"ש דודו גבע…
חשוב לציין שהברווזה המצויה היא בת 12-22 (אל תגידו לי שיש גם מבוגרות יותר, אני לא רוצה להאמין שהעולם הוא מקום כה נוראי), אז באופן רשמי מדובר בילדות\נערות\בחורות. לא נשים. זה פשוט מבאס מדי.