האמריקאים לאט-לאט, אבל בהתמדה, יורדים מהפסים.
עיר במדינת קליפורניה בשם קלבסס (Calabasas), העבירה תקנה לפיה העישון אסור. אין הכוונה לעישון במסעדות או פאבים. אין הכוונה לעישון במוסדות ציבורים. הכוונה היא שאסור לעשן אפילו ברחוב. אפילו בפארק ציבורי. אפילו על הגג. אסור.
איפה מותר? בבית ובמכונית בתנאי, שהחלונות סגורים.
ומה קורה למי שנתפס מעשן? בפעם הראשונה יקבל אזהרה. בפעם השניה קנס של 500 דולר ובפעם השלישית ייקחו אותו אזוק לבית המשפט ויתבעו אותו על עבירה מסוג "עוון".
ואני שואל, המחוקקים בקלבסס – מה הם מעשנים שם? גם אני רוצה את החומר שלהם.
אולי פיספסתי משהו, קראתי פעמיים.. אבל לא מצאתי מה לא בסדר.. 😉
להסניף מותר?
זה לא סותר את החוקה? מישהו מתמצא? (אח, למה אנחנו לא באייל הקורא?)
אני מצטרף לתגובה הראשונה.
עישון הוא טעות היסטורית וצריך להיות מחוץ לחוק.
כרגע זה נראה בלתי אפשרי, אני מקווה שבעתיד הלא רחוק זה יתגשם
אני מסכים שעישון זה דבר רע- אבל להוציא מחות לחוק? השתגעת?
עוד מעט תוציא גם אכילת פיצה מחוץ לחוק -_-
קליפורניה היא חלוצת הטירוף. וממתי מה שרע בשבילך צריך להיות לא חוקי? לפי ההגיון הזה זה לא חוקי להקשיב למוסיף!
פחחח. רוגל תעמוד בתור. יש מקום מאחורי מקארתי.
ליד הבית שגרתי בו בסן-פרנסיסקו היה שלט "Drug Free Zone", מישהו הסביר לי שמדובר באיזור של בתי-ספר ולכן אסור להשתמש בסמים – חוקיים או לא – גם ברחוב בכל האיזור. כמובן שבאותם ימים גיליתי שאני חי בעיר מדהימה ביופיה, אבל כזאת שאי אפשר לעשן בשום מקום – אפילו לא בפאב האירי (!) השכונתי, אפילו לא במסיבת טראנס בשטח פתוח….
ומה יכניסו לבית סוהר על זה? גם ככה אוכלוסית האסירים באמריקה היא הגדולה בעולם. כולי זו קונספירציה של בעלי בתי הסוהר המופרטים?
אחלה.
אני כבר מת שמדינות יכריזו מלחמה פיזית בחברות טבק, ויפציצו את המפעלים שלהם לפרורים מעלי עשן.
מוסיף,
אם כבר מדברים על מקארתיזם כמו מה זה נשמע לך? "עישון הוא טעות היסטורית וצריך להיות מחוץ לחוק. כרגע זה נראה בלתי אפשרי, אני מקווה שבעתיד הלא רחוק זה יתגשם"
לא יודע. כמו מה?
התחרפנתם. מעשנים הם טיפשים, או לפחות היו טיפשים כשהתחילו ועכשיו לא יכולים להפסיק. אבל זה חוקי להיות טיפש! מה שלא חוקי זה לגרום לעצמך ולאחרים נזק בריאותי, ואח"כ לצפות מהמדינה לשלם את החשבון על התרופות. יועלה-נא המס על סיגריות ב-100% כל שנה, עד שאי אפשר יהיה לשלם את זה. הכסף שיתקבל בינתיים ישמש לטיפול באומללים חולי סרטן הריאות, הגרון והפה ולהסברה לילדים בני 6 שסיגריות זה כל כך אידיוטי שקשה להגיד. למה 6? כי בגיל 7 הם כבר מתחילים לעשן.
אני חושב שהרעיון של איסור גורף של עישון הוא לא רק מטורף אלא גם הופך את כל העניין ללעג לרש. תעלו את המס כמה שאתם רוצים, אבל אל תאסרו.
מי שמעשן גם ככה מזיק לעצמו (כמוני) אבל כמה יקשו עוד?
שווה לקרוא מה שכתב הרצל לקס, בזמנו, בדה מרקר. מצטער שמצאתי רק את ההפניה הזו
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=71327
גם בזה יש אמירה מעניינת
מוסיף נראה לי שלהגיד למשהוא מה חוקי לחשוב, להאמין או לעשן אלו צורות לא קבילות של כפייה. המרחק בין אנשים שמאמינים שמותר להם להגיד לך במה להאמין או מה לעשן הוא לא גדול. אני גם לא מקבל את גישתו של יהונתן שמיסים הינה שיטה לחנך את האזרחים ואני לא רואה את ההבדל המוסרי בין גישתו והגישה שדוגלת בהוצאת העישון אל מחוץ לחוק – ההבדל ביניהן הוא טכני.
לכן, לשאלתך, מי שתומך בהוצאת העישון אל מחוץ לחוק הוא המקארתיסט – לא אני.
המקארתיזם התייחס למשפט "זה לא חוקי להקשיב למוסיף!", והבנתי שזה נאמר בצחוק.
אם כי בכל צחוק יש קצת אמת…מקארתיסט שכמוך.
אגב, מה עמדתך בנוגע לחוקי סמים למיניהם?
רגע רגע…
לא הבנתי…
מעשנים מה?
אני חושב שזכותם של אנשים לעשות בגופם ככל העולה על רוחם. אני לא בדקתי את ההיסטוריה של חוקי הסמים, ואולי זה שווה בדיקה, אבל נראה לי שהמקור לאיסור על סמים נובע מאותו מקור של חוקיי היובש משנות העשרים. (סתם כמידע טריוויאלי בחלקים גדולים של ארה"ב, כולל ניו יורק, מכירת משקאות חריפים ביום ראשון לפני הצהריים אסורה).
עוד תיאוריה ששווה בדיקה היא האם הזכות שממשלות נטלו לעצמם להגביל את חירות הפרט להזיק לעצמו ע"י צריכת סמים למיניהם נובעת מכך מכך שממשלות רבות נדרשות לספק רפואה ציבורית. הגיוני שאם הממשלה אחראית על בריאותם של אנשים תהיה לה הזכות לחסוך בהוצאות אשפוז ע"י טיפול מונע (מניעת עישון). זו דוגמא לאיך הטעות הראשונית גוררת למעגל של אובדן חירויות. בעיניי הפתרון הוא ברור – אם משהוא רוצה לעשן, זוהי זכותו המלאה – אבל הוא גם נושא באחריות לשלם את החשבון…
הסטוריונים טוענים שאיסור על עישון מריחואנה בארה"ב נעשה בתחילת המאה ה-20 כדי לדכא שחורים ואינדיאנים.
וכדי להגן על מגדלי הכותנה.
מ.ש.ל – חקיקה שראשיתה בהגנה על בעלי אינטרסים ודיכוי והמשכה הגנה על בעלי אינטרסים אחרים ופגיעה בחופש הפרט.
השם ישמור.
אני מאמינה בזכותו של כל אדם לזהם את גופו כמה שמתחשק לו. את החוקים האוסרים על עישון במקומות ציבוריים אני עוד מוכנה לקבל (העישון במקומות כאלו מזיק לאנשים אחרים וגו'), אבל לאסור על אדם לעשן להנאתו ברחוב הפתוח?
אני כבר מדמיינת שיחה של אזרח מודאג: "השכן שלי מעשן בחלון פתוח, בואו לאסור אותו!!"
הערה בעניין: השם "מריחואנה" הוא השם הספרדי שהיה נפוץ במקסיקו. האמריקאים דאגו בשנות ה-20 שזה יהיה השם הנפוץ בציבור (במקום השם הנכון, קנביס) לצרכי תעמולה, וכדי לשכנע את הציבור שהחומר צריך להיות בלתי חוקי.
גילוי נאות: אני חושב שמי שמשתמש בזה הוא חלש אופי, ואני מרסן את עצמי כדי לא לומר דברים קשים יותר. אני רק חושב שאין הצדקה להתייחס לזה בצורה שונה מטבק, או להשוות להרואין למשל.
ר"ש, האם אתה מבחין בין הרואין למריחואנה (מבחינה חוקית לא מבחינת הנזק שהם גורמים למשתמש)?
: אין הבדל בין טבק, אלכוהול מריחואנה, הרואין או קראק מלבד הבדל פוליטי. הפוליטיקה מכתיבה מה מותר לך לצרוך האופן "חוקי" ואף טורחת להטיל מס נכבד (300% במקרה של סיגריות) ממנו הממשלה מתפרנסת יפה מאוד. את ה"אסור/לא חוקי" לא מצאו עדיין דרך להפוך ל"חוקי" ולכן אינו בר מיסוי עדיין……
הכל עניין של השקפה, עד מתי מותר למדינה להתערב בחיי בפרט? לטעמי, עד הרגע שבו אתה מפריע לפרט אחר אבל במגבלות ההגיון. עישון במקום העבודה לא. עישון ברחוב כן.
גילוי נאות: הח"מ חוטא בלא מעט מהאיסורים הנ"ל מדי פעם.
בדיוק כתבתי על זה בעצמי, מבלי לקרוא את זה.
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=1499&blogcode=3600778
עושה רושם שמדובר ביופי של חוק.
הלוואי אצלנו.
לפחות הרואין לא מגדיל את החור באוזון (: